אונר"א – הביתה! / יוני בן מנחם

לפני כחודשיים פרסם ה"פוריין אפיירס" תכתובות של ג'ארד קושנר, יועץ הנשיא טראמפ, ושל בכירים נוספים המעידים על כך שסוכנות האו"ם לסעד ולתעסוקה לפליטים הפלסטינים המכונה אונר"א הייתה על הכוונת של הנשיא טראמפ עוד לפני היבחרו לנשיא ארה"ב. עוזריו של טראמפ חיפשו דרכים לפרק את ארגון אונר"א בטענות כי הוא מושחת וכי הוא איננו משרת את השלום.

היוזמה של הנשיא טראמפ מבורכת. מדובר בארגון אנטי-ישראלי שהוקם על פי החלטה 302 של העצרת הכללית בשנת 1950, והוא פועל במשך כל השנים בשירות מערכת התעמולה הפלסטינית להנציח את בעיית "הפליטות" כדי לממש את "זכות השיבה", שמטרתה לשנות את המאזן הדמוגרפי ולהרוס את מדינת ישראל.

הארגון הוקם בנפרד ובמיוחד עבור הפליטים הפלסטינים, למרות שקיימת נציבות של האו"ם לפליטים שמטפלת בפליטים בכל העולם (UNHR).

וכך נולדה ההמצאה, ששום פליט בעולם לא נהנה ממנה: מעמד "הפליטות" הפלסטיני עובר בירושה מדור לדור. כך גדל והתנפח מספר הפליטים הפלסטינים מחצי מיליון בשנת 1948 ל- 5.6 מיליון פליטים כיום, על פי נתוני ארגון אונר"א. בכך הוא משרת את החלום הפלסטיני להציף את ישראל במיליוני פליטים במסגרת מימוש "זכות השיבה".

על פי טענות של גופים שונים, ארגון אונר"א מסייע גם לארגון חמאס ברצועת עזה. אונר"א מכחיש, אבל ישנן דוגמאות רבות לכך, כולל במהלך מבצע "צוק איתן". ועל כך עוד נספר בנפרד. מערכת החינוך של אונר"א גם משלבת בתוכניות הלימודים שלה תכנים של הסתה, שנאה ואפילו ג'יהאד נגד ישראל.

מבחינה מדינית וחוקית, ממשל טראמפ איננו יכול לבטל את ארגון אונר"א, שהוקם על פי החלטות של מוסדות האו"ם. רוב מדינות האו"ם לא יתמכו במהלך שכזה. לכן החליט הנשיא האמריקני לרוקן את פעילות הארגון מתוכן ולחנוק אותו באמצעות ייבוש התמיכה הכספית בו, כדברי האימרה: KILLING IT SOFTLY.

בתחילת השנה החליט הממשל שלא לשלם את חלקו לתקציב אונר"א. לאחר לחצים ערביים ובינלאומיים התרצה הממשל חלקית והעביר סכום של 125 מיליון דולר לארגון, כמחצית מסכום הסיוע שהוא מעביר מדי שנה. סעודיה ואיחוד האמירויות התחייבו לשלם 100 מיליון דולר, וכמה מדינות מערביות והאיחוד האירופי התחייבו לשלם עוד 38 מיליון דולר.

המדיניות האמריקנית החדשה, שעדיין לא פורסמה רשמית אך הודלפה לאמצעי התקשורת בישראל, פועלת לביטול "זכות השיבה" וצמצום מעמד "הפליטות" שאיפשר את הניפוח של מספר הפליטים הפלסטינים ליותר מ- 5 מיליון איש. המשימה היא קשה: "זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים "לבתיהם ולרכושם" מעוגנת בהחלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם, לכן מה שיקבע בעצם הוא מה תהיה המדיניות בשטח. הממשל האמריקני מתכנן כנראה לכרסם באיטיות במעמדה של אונר"א עד לשיתוקה המלא וניטרולה.

מכיוון שאש"ף וחמאס אינם מתכוונים לפתור את בעיית הפליטים, שהינם בני עמם, אלא להנציחה; ומכיוון שגם מדינות ערב סירבו במשך עשרות שנים, בתיאום מלא עם אש"ף, לקלוט את הפליטים במדינות ערב כאזרחים שווי זכויות -מוטלת עליהם כעת האחריות לדאוג לצורכי הפליטים הפלסטינים, אם אכן יצליח ממשל טראמפ לנטרל את אונר"א. שתתכבד בבקשה הליגה הערבית לדאוג לפליטים הפלסטינים, שהוזנחו ועדיין מוזנחים על ידי אש"ף וחמאס.

מדינת ישראל איננה יכולה לקלוט בשטחה 5.6 מיליון פליטים פלסטינים במסגרת הסכם שלום, וגם לא חצי מיליון פליטים. היא יכולה לקלוט, במקרה הטוב, כמה אלפים של פליטים, שהינם מקרים הומניטריים, במסגרת איחוד משפחות כצעד של רצון טוב. מימוש "זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים צריך להיות במדינה הפלסטינית שתקום, אם אכן תקום בעתיד, או בתחומי הרשות הפלסטינית, על פי היכולת שלה לקלוט פליטים. ארגון אונר"א צריך לחדול מלהתקיים, והטיפול בפליטים צריך לעבור לסוכנות האו"ם לפליטים (UNHR).

על פי גורמים פלסטינים, ארגון אונר"א נמצא על סף פשיטת רגל ויש לו גירעון גדול בתקציבו. בסוף חודש דצמבר אמור להיגמר תקציב החינוך של אונר"א; כחצי מליון תלמידים פלסטינים ימצאו עצמם מחוץ לבתי הספר של הסוכנות, וצריך להבטיח את המשך הלימודים במערכת החינוך של אונר"א. זו איננה הבעיה של ישראל, אבל היא צריכה להציף אותה כבר עכשיו ולהטיל את האחריות על הפלסטינים ומדינות ערב.

המהלך של הממשל האמריקני בנושא הפליטים, אונר"א ו"זכות השיבה" הוא נכון ויש לקוות שיושלם בהצלחה. הנשיא טראמפ הינו הנשיא האמריקני היחידי שמעז להתמודד באומץ עם האבסורד של "הקווים האדומים" הפלסטיניים כמו ירושלים והפליטים. הוא היחידי שמוריד את הפלסטינים מעולם הפנטזיות אל קרקע המציאות. שום ממשלה בישראל לא יכולה לקבל את דרישת "זכות השיבה", שמטרתה האמיתית היא השמדתה של מדינת ישראל.

לכן, יש לעודד את הנשיא טראמפ ולפעול נגד אונר"א. לא צריך להתרגש יתר על המידה מהאזהרות של גורמי ביטחון, כי צעדיו של טראמפ בנושא הפליטים יביאו לאינתיפאדה חדשה או יטילו על ישראל את האחריות לטפל במערכות החינוך, הבריאות והרווחה של הפליטים במקום אונר"א. שמענו אזהרות כאלה בעבר כשהנשיא טראמפ הכריז על ירושלים כבירת ישראל והעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים.

הפלסטינים צריכים להתרגל למציאות החדשה שאליה מוביל הנשיא טראמפ, ומדינות ערב מגלות, כרגיל, רפיסות גם בנושא של הפליטים הפלסטינים. יש להן בעיות אחרות, והן אינן מעוניינות בעימות עם ממשל טראמפ. הסכנה האיראנית והטרור של דאע"ש מדאיגים אותן יותר מאשר הבעיה הפלסטינית.

זה הזמן לקבוע עובדות חדשות.

יוני בן מנחם הינו חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ופרשן לענייני העולם הערבי, לשעבר מנכ"ל רשות השידור