איראן: ח'אמנאי מחריף את ביקורתו על רוחאני



חודש בלבד חלף מאז שנשיא איראן חסן רוחאני ניצח בבחירות וזכה בכהונת נשיאות שנייה – והמתיחות בינו למנהיג העליון עלי ח'אמנאי גואה לשיאים חדשים.

רוחאני הפרגמטיסט זכה לתמיכת המחנה הרפורמיסטי באיראן, וגבר באופן משכנע על יריבו השמרן איבראהים ראיסי (57% מול 38%). ניצחון זה אינו מוסיף בריאות רבה לח'אמנאי, שהיה מעדיף לקבל את רוחאני בכהונתו השנייה כנשיא מוחלש ש'ילך בתלם' ולא ינסה להטביע את חותמו באמצעות אקטיביזם רפורמיסטי המנוגד לגישתו של המנהיג העליון. בשבועות האחרונים, ח'אמנאי – בסדרה של התבטאויות – שואף בבירור להבהיר לרוחאני את מגבלות כוחו כנשיא.

גל ההתבטאויות הנוכחי של ח'אמנאי נגד רוחאני החל לפני כשבועיים (ב- 7 ביוני). במהלך מפגש עם סטודנטים הוא דיבר על חשיבות תפקידם בקידום ערכיה של המהפכה האסלאמית. הוא המריץ אותם לגלות מעורבות פעילה ולא להיות אך ורק צופים מהצד, ולעשות מאמץ רציני ומקיף בהשלטת השיח של המהפכה באוניברסיטאות. דבריו בהמשך כוונו כבר מעבר למסגרת הקמפוס:

"כמובן, אני פונה לכולם, לא רק לאלו שבמפגש זה. אני אומר בקביעות לכל הגרעין האינטלקטואלי, החושב, הג'יהאדי והתרבותי ברחבי המדינה, כי על כל אחד מהם לעבוד באופן עצמאי. כפי שאומרים בזירות הצבאיות – "בזמנכם החופשי, אש!" [במקור בפרסית: آتش‌ به‌ اختیار; בתרגום לאנגלית: !fire at will].

כמובן, במהלך מלחמה יש מרכז פיקוד שמוציא פקודות, אבל אם מרכז הפיקוד אינו יכול ליצור קשר עם בסיסים ומרכזים אחרים, המפקד מוציא את פקודת "בזמנכם החופשי – אש!".

ובכן, אתם הקצינים של המלחמה הרכה. אתם אמורים להיות הקצינים של המלחמה הרכה. בכל פעם שאתם מרגישים שמשהו לא בסדר עם הארגון המרכזי ושהוא אינו יכול לעבוד כראוי – אתם חופשיים לירות כרצונכם. בנסיבות אלו אתם חופשיים להחליט, לחשוב, לנוע ולפעול".

ולמי מהקהל באולם שלא הבין למי ח'אמנאי מכוון בדברו על "ארגון מרכזי" שאינו עובד כראוי, המנהיג העליון המשיך:

לעיתים מורגש שהארגונים המרכזיים האחראים על החשיבה, התרבות, הפוליטיקה וכדו' סובלים מבעיות, וכי הם הפסיקו [לפעול]… לדוגמה, יש לנו כל כך הרבה נושאים תרבותיים חשובים במדינה. אני יכול להתייחס לעשרה נושאים תרבותיים מרכזיים שסובלים מבעיות מסוימות. למשל, נושא הקולנוע הוא נושא חשוב מאוד… ניהול האומנות והקולנוע של המדינה אינו נושא שולי. אני יכול למנות 10 נושאים כאלו, אבל לפתע פתאום אתם רואים שהסוגיה האם לשדר או לא לשדר שיר כזה או אחר לפני האיפטאר (סעודת שבירת צום הרמדאן) הופכת לסוגיה העיקרית… ברור שהארגון הממונה על עניינים אלו חווה בעיות חמורות, שכן הוא אינו יכול להבדיל בין הנושאים המרכזיים והנושאים השוליים. הם מעצימים עניין שהוא לחלוטין לא משמעותי, לא חשוב וטריוויאלי [והופכים אותו] לנושא מרכזי. כאשר ארגונים מרכזיים מתמודדים עם בעיות כאלו, אז אתם רשאים לירות בזמנכם החופשי באותה דרך שהזכרתי לעיל.

התייחסותו של ח'אמנאי ל"שיר… לפני האיפטאר" נוגעת לוויכוח המתנהל באיראן בנוגע לזמר האיראני הנודע מוחמד ריזא שג'ריאן. במערכת הבחירות לנשיאות ב- 2009 הביע שג'ריאן תמיכה במחנה הרפורמיסטי. לאחר מכן הוא מתח ביקורת על דיכוי המחאה שפרצה בעקבות בחירתו מחדש לנשיא של מחמוד אחמדי-נז'אד. שג'ריאן 'נענש' על עמדתו: הטלוויזיה והרדיו הממלכתיים הפסיקו להשמיע בערבי חודש הרמדאן את גרסתו לשירת הרבנא – פסוקי תפילה מהקוראן – וזאת לאחר כ- 30 שנה בהן השמעת שירה זו עם שקיעת החמה סימלה עבור תושבי איראן את סיומו של הצום היומי ותחילת האיפטאר. שג'ריאן אף טען כי למעשה נאסר עליו להשמיע את בציבור.

הדיון הציבורי בעד ונגד החזרתו של שג'ריאן אל גלי האתר והמסך הקטן התעורר השנה מחדש ביתר שאת, לאחר שנחשף כי הוא חולה בסרטן כליות. רוחאני נטל חלק בוויכוח – לצד התומכים בזמר: באחד מהעימותים הטלוויזיוניים שהתקיימו בין המועמדים לנשיאות במהלך מערכת הבחירות (ב- 5 במאי) הוא טען כי ללא חירות אי אפשר לצפות לחינוך טוב, ותקף את הטלוויזיה הממלכתית של איראן על שאינה מרשה לשדר את שיריו של שג'ריאן: "כיצד אנחנו יכולים לחשוב לקדם את המדע והתרבות בשעה שאנו מסרבים לשדר תפילת רמדאן ורבנא שאנשים נהנים ממנה"?, הוא תהה. ב- 27 במאי, עם תחילת חודש הרמדאן, הוא אף עשה מעשה ופרסם בעמוד האינסטגרם האישי שלו את שירו של שג'ריאן. כך שביקורתו של ח'אמנאי בהקשר זה כוונה באופן אישי כלפי הנשיא.

View this post on Instagram

‌ بخشی از دعای ربنا؛ با صدای دلنشین و حذف ناشدنی استاد #شجریان. ‌ ربنای شجریان در تاریخ ۱۹ اردیبهشت ۱۳۹۶، ثبت #میراث_ملی شد و لوح آن توسط معاون رئیس‌جمهور و رئیس سازمان میراث‌فرهنگی به همایون شجریان، فرزند این هنرمند، اهدا گردید. ‌ «ربّنا» یکی از آثار استاد محمدرضا شجریان و شامل ۴ دعا از آیات قرآن کریم است که همه با عبارت ربّنا آغاز می‌شوند. این اثر در تیرماه سال ۱۳۵۸ ضبط شده است و بعد از گذشت نزدیک به ۴۰ سال هنوز بی‌نظیر است. ‌

A post shared by Hassan Rouhani • حسن روحانی (@hrouhani) on

מספר ימים לאחר מכן (ב- 12 ביוני), בפגישה עם פקידי ממשל ובנוכחותו של רוחאני, התייחס ח'אמנאי בסרקזם לביצועיו של הנשיא בתחום הכלכלי:

"נושא נוסף חשוב מאוד הוא הנושא של כלכלת המדינה… הנשיא הסביר בפירוט את הנושא של הכלכלה ודיבר על המשימות שיש לבצע. בנאומו, הוא אמר שצריך לעשות כך וכך דברים. למי הוא פונה באומרו ש'צריך לעשות'? אל עצמו! אלו שצריכים לעשות הם רוחאני והממשלה שלו! רוב המשימות הללו קשורות לפקידי [הרשות] המבצעת עצמם. כמובן, חלק מהם עשוי להיות קשור למג'לס [הפרלמנט], לרשות השופטת ולארגונים אחרים, אבל ברובן אלו הן משימות ביצועיות. הם אלו שצריכים לבצען. זו המציאות. הנושא של הכלכלה חשוב מאוד".

בתגובה לדברים פרץ הקהל בצחוק. רוחאני עצמו חייך כמי שכפאו שד.

במהלך הנאום, בדברו על חשיבותה של האחדות הלאומית, שיגר ח'אמנאי אזהרה ואיום ביותר מרמז לעבר רוחאני, לבל ימתח את החבל יתר על המידה ויסכן את מעמדו:

"זה נושא חשוב מאוד, שהנשיא התייחס גם אליו. אני מסכים שיש לשמור על הסולידריות הלאומית והאחדות הלאומיות… אם [מישהו ש]מתנגד מביע את התנגדותו בנושא מסוים – לגבי מדיניות או תכנית כזו או אחרת – אין בכך כל פסול. עם זאת, אין להבין מכך שיש מחלוקת חריפה על הנושאים החשובים והיסודיים של המדינה.

חווינו את הסולידריות והאחדות הללו במשך ארבעים השנה שחלפו. ובכן, היו אנשים ב[תקופת] המלחמה [מלחמת איראן-עיראק, 1988-1980] שהתנגדו להחלטות מסוימות. במהלך הזמן בו היינו מעורבים במלחמה שנכפתה [עלינו], היו אנשים שעמדו ברחובות ובצמתים בטהראן… וחילקו עלונים נגד המלחמה. חילוקי דעות אולי היו, אבל לרוב האנשים הייתה אותה דעה והם התעקשו עליה. זה אותו הדבר עליו אנו מדברים: סולידריות ואחדות לאומית. אין לחלק את המדינה לשני קטבים וקבוצות. למרבה הצער, זה מה שנעשה על ידי נשיא איראן בשנים 1981-1980 – הוא פיצל את העם לשתי קבוצות, של תומכים ומתנגדים. זוהי פעולה מסוכנת".

ח'אמנאי התייחס בדבריו אלו לתקופת כהונתו של נשיא איראן הראשון, אבולחסן בני-סדר, שהסתיימה ביוני 1981 בהדחתו על ידי הפרלמנט. ההדחה נעשתה ביוזמתו ובהכוונתו של מייסד הרפובליקה האסלאמית, האייתוללה ח'ומייני, וזאת בשל מאבקו של בני-סדר נגד הממסד הדתי השליט ובשל עמדותיו העצמאיות. בני-סדר הצליח לברוח מאיראן ומצא מקלט בצרפת.

אחד הנושאים השנויים במחלוקת בין שני האישים היא תכנית "חינוך 2030" של האו"ם הכלולה במסגרת "אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא" של הארגון. התכנית אותה הציג האו"ם אמנם אינה מחייבת את המדינות החברות בו, אבל רוחאני הוביל מהלך לאימוצם של מספר קווי יסוד בתחום החינוך הכלולים בה. עוד לפני הבחירות, התייחס ח'אמנאי בביקורתיות לעמדתו של הנשיא והבהיר כי איראן "לא תיכנע" לתכניות כדוגמת "חינוך 2030". במשתמע, הוא האשים את רוחאני בניסיון ליישם את המסמך בחשאי והצהיר כי הוא אוסר על כך באופן מוחלט.

ב- 22 במאי, שלושה ימים לאחר נצחונו בבחירות, טען רוחאני כי מתנגדיו השמרנים "שיקרו למנהיג העליון ולעם" והטעו אותם בנוגע למסמך במטרה להשיג רווחים פוליטיים. לפני כשבועיים (בנאומו ב-7 ביוני בפני הסטודנטים) דחה ח'אמנאי את טענתו של רוחאני ואמר, לקול צחוקו של הקהל, כי "אלו שחושבים שלא קיבלנו דיווחים נכונים בעניין – אינם צריכים לחשוב כך, בגלל שהדיווחים שלנו מדויקים". הוא הבהיר כי הצורך לשמור על עצמאותה של איראן מחייב שלא לאמץ אפילו חלקים מהתכנית שאינם סותרים את האסלאם:

"עכשיו, באים אנשים [=רוחאני] ואומרים: 'נקטנו באמצעי הזהירות הנחוצים ודחינו חלקים [מהתכנית]'. זה לא הנושא. בוא נניח שאין שום דבר קונקרטי באג'נדה זו שסותר את האסלאם – כמובן שיש סתירות כאלו… מה שאני אומר הוא שהמערכת החינוכית של המדינה אינה צריכה להיכתב מחוצה לה… אתם אומרים שהאג'נדה אינה נגד האסלאם. בין אם זה נכון או לא, זה לא משנה. זוהי איראן, זוהי הרפובליקה האסלאמית, יש אנשים גדולים במדינה הזו. האם כמה אנשים באונסק"ו, באו"ם או בארגון כזה או אחר יכתבו את התכנית החינוכית שלנו? למה? זה נוגע לנושא העצמאות. העצמאות משתרעת [גם] לנושאים אלו".

על פי דיווחים שונים מאיראן, חברים במחנה השמרני – השואפים לפצות על התבוסה שספג המחנה שלהם בבחירות לנשיאות – מנצלים את הפיגועים שביצע ארגון דאע"ש בטהראן (ב- 7 ביוני) כדי לתקוף את המחנה היריב ולהעלות על נס את מעמדם של "משמרות המהפכה האיראניים", שרוחאני מתח עליהם בפומבי ביקורת נוקבת במהלך מערכת הבחירות. במקביל, בימים שחלפו מאז שח'אמנאי נתן את ההוראה "בזמנכם החופשי – אש", דוברי האגף השמרני ואמצעי התקשורת שלו עוסקים בהרחבה בפרשנותה של הוראה זו, הנתפסת כפסק הלכה מחייב של המנהיג העליון. ארגונים ומקורות מדיה אנטי-משטריים טוענים כי הוראתו של ח'אמנאי באה כבר לידי ביטוי מעשי בשטח: על פי דיווחים אלו, ארגון "אנצאר-י חזבאללה" (מיליציה רשמית למחצה הפועלת באיראן, בה חברים בין היתר אנשי מיליציית הבסיג' הכפופה ל"משמרות המהפכה") פנה לגורמים שלטוניים בדרישה לאכוף באופן מלא את האיסור הקיים על כניסתן של נשים לאיצטדיוני ספורט.

והיום, במהלך "יום קודס" העולמי (המצוין ביום השישי האחרון של חודש הרמדאן, ומוקדש לתמיכה בפלסטינים ולעצרות ענק נגד ישראל), רוחאני הגיע לעצרת שנערכה בטהראן אך נאלץ לקצר את שהותו בה ולהיכנס במהירות למכוניתו בסיוע מאבטחיו, לאחר שמפגינים קראו לעברו קריאות גנאי והאשימו אותו בבגידה. על פי דיווחים ברשתות החברתיות, הם השוו אותו לנשיא המודח בני-סדר והשמיעו בין היתר את הקריאות: "מוות לבני-סדר", "מוות לבוגד", "מוות למוּלה (איש הדת) האמריקני" [=הכוונה לרוחאני].

האם רגע האמת של רוחאני מתקרב והולך?

[תמונת הנושא: רוחאני וח'אמנאי, יוני 2016, האתר של ח'אמנאי, CC BY 4.0)