אל-באב: סלע המחלוקת בין רוסיה לטורקיה / ד"ר יבגני קלאובר

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a7%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%91%d7%a8-%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%98%d7%9fלאחרונה גבר עניינה של טורקיה בפעילות הצבאית המתרחשת באזור העיירה אל-באב שבצפון סוריה. צבא טורקיה אינו מסתיר את העובדה שהוא תומך במורדים הסונים הפרו-טורקיים, והביע זעם עקב גילויים של "תסמינים המזוהים עם חשיפה לגז כימי בעקבות פגיעת טיל [של צבא אסד] בעיירה אל-באב". לדידם של אנשי הצבא הטורקי, התקיפה הכימית באה בתגובה למעורבותה של טורקיה בסיוע למורדים; מעורבות הבאה לידי ביטוי, בין היתר, בשליחת קצינים טורקיים לאזור, והנובעת במיוחד עקב חששם של הטורקים מכיבושה האפשרי של העיירה על ידי הכורדים. מתקפתו של צבא אסד ב- 24 בנובמבר כוונה נגד המורדים הסונים הפרו-טורקיים, שמזה מספר ימים מטילים מצור על העיירה, הנתונה כרגע לשליטת דאע"ש. רוסיה מעוניינת מאוד להיות חלק מהתרחיש באל-באב, במגמה להעניק גיבוי לאסד מחד, ולאפשר לצבא המשטר לכבוש את העיירה מאידך. הרוסים, אם כן, אינם יכולים לצפות מהצד בפעילות הטורקית, אשר מדללת את שורותיו של צבא אסד, ומקטינה את סיכוייו להשתלט על העיירה החיונית. זו, למעשה, הפעם הראשונה שכוחות טורקיים מתעמתים ראש בראש עם כוחות הצבא הסורי. עניינה של טורקיה במעורבות באל-באב נובע, כאמור, מהאינטרס שלה לחסום את התקדמותם של הכורדים לקראת הקמת אוטונומיה בצפון סוריה. כמו כן, טורקיה מעוניינת לתת מענה לשיתוף הפעולה המתהווה בין הכורדים לבין האמריקנים בסוגיית האוטונומיה. העיירה אל-באב מהווה מבחינת הטורקים היעד המרכזי של המבצע "מגן הפרת", שנועד להרחיק את הג'יהאדיסטים והכורדים מצידו הסורי של הגבול.

ארדואן מתמודד עם העובדה שאסד מתחזק בעיר חלב. לפי מקורות שונים, "סוריה טוענת כי כוחותיה רשמו… התקדמות משמעותית במערכה על העיר חלב". הטלוויזיה הסורית הרשמית דיווחה, כי "כוחות הצבא ובעלי בריתם, בהם חיזבאללה ואחרים, כבשו את שכונת א-סאחור במערב העיר, ושחררו אותה מידי המורדים". החזרת השטחים הכבושים מידי דאע"ש וארגונים ג'יהאדיסטיים אחרים בחלב עלולה לחבל בחלום הטורקי להחיות את האימפריה העות'מאנית בצפון סוריה. דוברי הקרמלין מסרו הודעה, לפיה המערכה שמנהלת אנקרה לצידם של המורדים באל-באב עלולה להשפיע על מאזן הכוחות בסוריה. בשעה שנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מנהל מאבק אלים נגד המורדים הכורדים בצפון סוריה, המערב ממשיך – בציניות רבה – להעלים עין מדיכויו של מיעוט אתני זה, המתבצע בטורקיה לאורך תקופה ארוכה. הממשל האמריקני היוצא אותת לא פעם לארדואן כי הוא אינו אוהב, בלשון המעטה, את מה שמתרחש בדרום טורקיה ובצפון סוריה, ואף שלח בזמנו נציג בכיר לשטחים שבשליטת הכורדים בצפון סוריה. מצד שני, מבחינת ממשלו של ברק אובמה – זו הייתה דרך מקובלת לגרום סוף-סוף להפלתו של אסד. כעת, לא ברור כיצד הנשיא החדש טראמפ ינהג בשאלה הכורדית.

במהלך המשבר הדיפלומטי בין הרוסים לבין הטורקים שאירע בשנה שעברה, ארה"ב ונאט"ו נתנו, למעשה, "אור ירוק" לארדואן להעביר את הבסיסים האוויריים למצב כוננות מוגבר ("כתום"). במצב כוננות זה, יירוטם של מטוסים רוסיים היה אמור להיעשות ללא תיאום עם הדרגים הבכירים, כך שהסיכוי להפלת מטוס רוסי גדל באופן משמעותי. בשבועות האחרונים אנו עדים למשבר נוסף בדרך. טורקיה חיפשה באופן נואש הצדקה לכניסה קרקעית מסיבית לשטח הסורי. ארדואן, שהיה משוכנע כי יקבל את הגב של נאט"ו, גרם להסלמה שתהווה הצדקה לכניסה קרקעית לסוריה, על מנת להכות בכורדים היושבים בצפון המדינה הסורית. כאמור, הטורקים הכריזו בזמנו אף על "מצב כוננות כתום" בבסיסי חיל האוויר, על מנת להרתיע את הרוסים. בדרך זו, ארדואן קידם בו זמנית ארבע מטרות אסטרטגיות: (1) פגיעה בכורדים ומניעת התגבשותה של אוטונומיה כורדית בצפון סוריה ובדרום טורקיה; (2) השתלטות על השטחים שבשליטת דאע"ש – דבר שיאפשר לגליזציה של הנפט המופק באזור (נכון להיום, ארדואן ובני משפחתו מוצאים דרכים עקיפות לקנות את הנפט של דאע"ש); (3) הרתעה של הרוסים, תוך שימוש בתמיכה של נאט"ו; ו- (4) קידום פרויקטים אנרגטיים משותפים עם קטר וסעודיה, המצריכים מתיחת צינורות בתוך שטח סוריה, שלדידו של ארדואן תהיה בעתיד הקרוב בשליטת הסונים. על מנת לקבל "אור ירוק" מהאירופאים, ארדואן עשה שימוש בקלף המיקוח של המהגרים, בו הוא אוחז הודות לשליטתו על הגבול. בנוסף, היווצרותם של מחנות פליטים (שנמנעה מהם הכניסה לטורקיה) בשטח הסורי תהווה עבורו הצדקה לדרוש – והפעם מטראמפ – יצירת אזור חיץ, שבתוכו יוכל לטפח את האופוזיציה האסלאמיסטית והפרו-טורקית למשטרו של אסד. לפי התוכנית של ארדואן, העיירה אל-באב אמורה להיכלל בתוך אזור החיץ המדובר.

היחסים בין טורקיה ורוסיה שבו בחודשים האחרונים למסלולם, לאחר ההסלמה בסוף השנה שעברה שדרדרה את יחסיהן עד מאוד. החרפת המשבר בין רוסיה לטורקיה החלה ב- 24 לנובמבר 2015, בעקבות הפלת המטוס הרוסי סוחוי-24 על-ידי צבא טורקיה. לאחר שרוסיה הודיעה על הקפאת פרויקט צינור הגז "הזרם הטורקי" (Turkish Stream), כחלק מהפעלת שורה של סנקציות נגד אנקרה, הידרדרו היחסים ביתר שאת. בחודשים הראשונים של 2016, מוסקבה הטילה שורה נרחבת של הגבלות על הסחר עם טורקיה, אשר נועדו להרתיע את ארדואן ולרסן את שאיפותיו לבנות מחדש את האימפריה העות'מאנית. לפי נתוני אי-פי (AP), ב- 2014 – לפני הטלת הסנקציות – התנהל בין שתי המדינות סחר הנאמד בהיקף של כ- 31 מיליארד דולר. לאחר התנצלותו של ארדואן בסוף חודש יוני, הרוסים חזרו לסחור עם הטורקים, ואף חתמו על שורה של הסכמים שנועדו להחיות את "הזרם הטורקי". באופן מסתורי, ההסלמה הנוכחית באל-באב החלה ב- 24 לנובמבר, שנה בדיוק לאחר תחילתו של המשבר הקודם בין שתי המדינות – במטרה, כך נראה, לרמוז לרוסים שטורקיה יכולה להרשות לעצמה להקריב את ההישגים הדיפלומטיים, אותם השיגה בשנה האחרונה, לטובת האינטרסים הצרים שלה באל-באב. יש לציין כי ההסלמה הנוכחית מתרחשת לנגד עינינו, למרות שנשיא טורקיה ארדואן שוחח בטלפון ביום שישי שעבר (25 לנובמבר) עם עמיתו הרוסי ולדימיר פוטין.

הסלמה חדשה? ארדואן ופוטין (אוקטובר 2016, בקונגרס האנרגיה העולמי באיסטנבול, אתר הקרמלין, CC BY 4.0)
הסלמה חדשה? ארדואן ופוטין (אוקטובר 2016, בקונגרס האנרגיה העולמי באיסטנבול, אתר הקרמלין, CC BY 4.0)

למרות שטורקיה ורוסיה מנסות לשקם את היחסים ביניהן – נותר משקע מר. בסוף 2015, בעקבות הסכסוך בין שתי המדינות על רקע הפלת המטוס הרוסי, פרסם משרד ההגנה הרוסי צילומי לוויין, המוכיחים שקיים מעבר של נפט גנוב לטורקיה מאזורים שבשליטת דאע"ש. הרוסים פרסמו צילומים אלה על מנת להוקיע את ארדואן בגין קיום עסקאות נפט לא חוקיות עם דאע"ש. בצילומים נצפו בבירור שיירות של משאיות בנתיבים בהם משתמשים אנשי דאע"ש להעברת הנפט הגנוב. ארדואן המשיך להכחיש את הקשר שלו לנפט הגנוב, ואף הבטיח שיתפטר במידה ויתגלה כי הוא או בני משפחתו מעורבים בעניין. הרוסים האשימו בזמנו את שר האנרגיה הטורקי, חתנו של ארדואן, במעורבות ישירה בעסקאות עם דאע"ש. בנוסף, רוסיה טענה כי הפלת מטוס הסוחוי-24 על ידי הטורקים הייתה למעשה תגובה על ההפצצות הרוסיות נגד מתקני הנפט של דאע"ש – אקט שפגע באינטרסים הכלכליים של טורקיה. ארדואן הכניס את טורקיה למבוי סתום: מצד אחד הוא נהנה מהנפט שהופק בטריטוריה שבידי דאע"ש, אך מצד שני טורקיה – כחברה בנאט"ו וכשותפה בקואליציה למלחמה בטרור בראשות ארה"ב – מחויבת להילחם באנשי דאע"ש. בכך הוא עורר את זעמם של מנהיגי דאע"ש: הם אינם חוששים יותר מפגיעה ישירה בכוחות הטורקיים בסוריה, מכיוון שהם רוצים "להחזיר" לארדואן. השבוע ביום שלישי הודיע צבא טורקיה, כי "איבד קשר עם שני חיילים בצפון סוריה". ההודעה של הטורקים באה בעקבות ההודעה של דאע"ש על לקיחתם בשבי של שני חיילים טורקיים בקרבת הכפר א-דאנא במערב העיירה אל-באב בפרבר הצפוני של חלב. לאחר שחלק מאנשי דאע"ש נאלצו לעזוב את מוסול העשירה בנפט, מצבם הכלכלי המשיך להידרדר ביתר שאת. מנהיגי דאע"ש החריפו את הטון נגד ארדואן, לאור העובדה שהוא זנח אותם, לדידם, ובהמשך לכניסה הקרקעית של הטורקים לצפון סוריה. לפי רועי קייס, מנהיג הארגון אבו בכר אל-בגדאדי "קרא לאנשיו לבצע פיגועים בטורקיה ולתקוף חיילים טורקים בכל מקום. במהלך החודש שעבר ארגון הטרור קיבל לראשונה אחריות על פיגוע שהתבצע על אדמת טורקיה". הרוסים מזכירים כי ידעו מאז ומעולם על הקשר הממושך שהתקיים בין ארדואן לדאע"ש, וכי שבו והדגישו כי טורקיה למעשה אינה נלחמת בדאע"ש.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר בזמנו, כי להפלת המטוס הרוסי על ידי טורקיה תהיינה השלכות חמורות על יחסיה של רוסיה עימה. הוא האשים את ארדואן באופן שאינו משתמע לשתי פנים, באומרו כי הפעולה הטורקית היא בגדר "תקיעת סכין בגב על ידי שותפי הטרוריסטים". דמיטרי פסקוב, דוברו של פוטין, כינה את הפלת המטוס הרוסי "טירוף מוחלט", ואמר כי הדרך שבה ארדואן מטפל במשבר מזכירה לו "תיאטרון אבסורד". הדובר הרוסי הוסיף, כי "לאף אחד אין את הזכות להפיל מטוס רוסי בדרך בוגדנית זו".

אחד המאפיינים הבולטים של מדיניות החוץ של פוטין וארדואן, כאחת, הוא זיהויה של המדינה עם המנהיג שלה. כך, למשל, מדינה ידידותית עלולה להפוך בין לילה לאויב, עקב אקט "לא תקין" כלשהו שבוצע על ידי המנהיג שלה. מדיניות החוץ הן של רוסיה והן של טורקיה מנוסחת בהתאם למוצא פיו של איש אחד, ואינה נתונה בידי מנגנון שלם בעל אינטרסים רבים ומגוונים (כגון בארה"ב). במצב עניינים זה, כל פרובוקציה עלולה להצית אש גדולה. כבר היינו עדים למאבק בין שני הפוליטיקאים הפופוליסטיים, הסמכותיים ובעלי האגו הבלתי מרוסן, כאשר פוטין סירב לפתוח בדיאלוג עם עמיתו הטורקי לפני שהלה יתנצל על מותו של הטייס הרוסי. מה יכול להיות יותר אישי מזה? כל העולם חיכה בחוסר סבלנות לפגישות צמרת מסוג ועידת האקלים השנתית של האו"ם, רק כדי לדעת האם פוטין ייפגש עם ארדואן או לא. למרות שפוטין כבר היה משוכנע, שלאחר שיקום היחסים עם טורקיה, ארדואן "יירד מעץ הכוונות" להפיל את משטר אסד – השבוע ארדואן הפתיע אפילו את פוטין: הנשיא הטורקי הצהיר כי "הפעילות הצבאית של טורקיה בסוריה, שהחלה ב- 24 באוגוסט, נועדה לסיים את שלטונו של הנשיא בשאר אסד".


ארדואן מצויד בכלים ללחוץ על פוטין. הפעילים הפרו-טורקיים בקרים, הכוללים את בני המיעוט הטטרי, עשויים לקבל ממנו תמיכה מוגברת – דבר שעלול להוביל לחוסר יציבות בחצי האי, אותו סיפחה רוסיה בתחילת 2014 לאחר שכבשה אותו מידיה של אוקראינה. הפעילים הפרו-אוקראיניים – המתנגדים לסיפוחו של חצי האי – ואיתם בני המיעוט הטטרי הפרו-טורקיים, עיכבו לפני כשנה את תיקון עמודי החשמל, אשר נהרסו בעקבות פיצוץ שבוצע על ידם, והשאירו כשני מיליון בני אדם בחצי האי ללא חשמל למשך שבוע ימים לפחות. כבר היינו עדים להידרדרות המצב בחצי האי. מוסטפה דז'מילב, מנהיג המיעוט הטטרי בקרים, אמר בזמנו כי תהליך חידוש אספקת החשמל לקרים יוכל לצאת לדרך רק במידה וישוחררו כל "האסירים הפוליטיים" בחצי האי. יש לזכור, כי סיפוחה של קרים נתקל בהתנגדות חריפה מצד הטטרים – מוסלמים ממוצא טורקי המתגוררים בחצי האי – ועד כה הם קיימו הפגנות רבות נגד שלטונות רוסיה. חוקרים מעריכים כי לטטרים "יש סיבה טובה מאוד לפעול נגד רוסיה, אחרי שזו גירשה [בתקופת שלטונו של סטאלין] המונים מהם מחצי האי קרים". ההתעוררות האתנית בקרים תשמש בעתיד כקלף הרתעה בידיו של ארדואן. הנשיא הטורקי הודיע בסוף נובמבר, כי בכוונתו לבקר בקרים לקראת פתיחת מסגד חדש בחצי האי. משלחת דיפלומטית טורקית בראשות חסן ג'נגיז (Hasan Cengiz) ביקרה באתר הבנייה של המסגד בסימפרופול (Simferopol) והבטיחה לשנס מותניים על מנת להביא את הנשיא ארדואן לאירוע פתיחת המסגד.

מן העבר השני, גם בידי רוסיה ישנם מנופים בהם תוכל להשתמש כדי ללחוץ על טורקיה: בעקבות החרפת היחסים עם טורקיה בשל המשך התמיכה הטורקית במורדים בחלב, רוסיה עשויה לשנות את עמדתה בכל הנוגע לשאלה הכורדית. חלום הבלהות הטורקי הוא הקמת אזור כורדי אוטונומי בצפון סוריה – דבר שיגביר באופן בלתי נמנע את השאיפות הבדלניות של הכורדים במדינה. רוסיה יכולה להכיר בישות זו על מנת ליצור לחץ נוסף על ארדואן. בנוסף, הרוסים יכולים להחזיר לארדואן מנה אחת אפיים באמצעות העלאת מחיר הגז שמועבר לטורקים. רוסיה מעוניינת לנשל את אוקראינה מהזכות להשתמש בתוואי מעבר הגז לאירופה. נכון להיום, רוסיה מספקת גז לאירופה באמצעות מספר צינורות: "הזרם הצפוני" (Nord Stream), "יאמל" (Yamal), "טראנס-בלקאן" (Trans-Balkan), "סויוז" (Soyuz), "ברטסטבו" (Bratstvo) ו"הזרם הכחול" (The Blue Stream). בינואר 2015 חתמו רוסיה וטורקיה על תוואי "הזרם הטורקי" (Turkish Stream), לפיו הצינור היה אמור לעבור מתחת לים השחור, ולספק גז טבעי מרוסיה לטורקיה, ומשם לאירופה. לפי מתווה ההסכם, אמורים היו להיבנות ארבעה צינורות בקיבולת של 63 מיליארד מ"ק BCM. בהתאם להסכם זה, צינור הגז הראשון היה אמור להתחיל לפעול כבר במהלך החודש הנוכחי. הצינור אמור להתפרס בשטח הרוסי על חוף הים השחור, לעבור דרך הכפר קייקוי (Kiyikoy) בצד הטורקי של הים השחור, ומשם להגיע לעיירה איפסילה (Ipsila), באזור הגבול שבין טורקיה ליוון. לפי התוכנית, חברת גזפרום (Gazprom) הייתה אמורה למכור גז לאירופאים מאיפסילה הטורקית, הממוקמת קרוב לגבול עם יוון. התקדמותו של "הזרם הטורקי" תהיה גם היא תלויה בהתפתחות העתידיות הן בחלב והן באל-באב.

ד"ר יבגני קלאובר הוא פרשן פוליטי, חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בסכסוכים אתניים, בדמוקרטיות בהתהוות ובפוליטיקה השוואתית