אנשי השעה: כשטראמפ פגש את האייתוללה ח'ומייני / נעם בנעט

"אני ואתה נשנה את העולם". לכל אחד מאיתנו קל לצטט את זה, אבל לא כל אחד מגשים את זה. אחד שהצליח להגשים זאת בעבר היה דווקא האייתוללה ח'ומייני (Ayatollah Khomeini), איש השנה של מגזין "טיים" לשנת 1979. ומי שמנסה עכשיו להגשים את זה הוא דונלד טראמפ, איש השנה של מגזין "טיים" לשנת 2016.

אתמול, לפני 38 שנה, ב- 11 בפברואר 1979, כשבוע לאחר שובו של חכם ההלכה ח'ומייני לאיראן, הושלמה המהפכה, הבאה לידי ביטוי בביטול המלוכה בת מעל 2,500 שנה וההכרזה על איראן כ"רפובליקה האסלאמית של איראן". המהפכה האיראנית שינתה את העולם.

לטובת הרוצים קצת סדר בלשון. בדומה לשם "פרעה", תוארם של מלכי מצרים העתיקה, מלכי פרס כונו "שאה". המלך האחרון הגדיל לעשות וכינה עצמו "שאהנשאה" (בפרסית: شاهنشاه), שפירושו "מלך המלכים". אגב, בתרגום למונגולית, הפירוש – ג'ינגיס ח'אן.

הפגנה באיראן פרו-ח'ומייני, ספטמבר 1978 (נחלת הכלל)
הפגנה באיראן פרו-ח'ומייני, ספטמבר 1978 (נחלת הכלל)

נתחיל את המסע בזמן בינואר 1979. אז עזב מוחמד רזה פהלווי (Mohammad Reza Pahlavi), המלך האחרון של הממלכה הפרסית, את איראן: הוא "יצא לחופשה" אך מעולם לא חזר אליה. מלך זה, שרק מספר חודשים קודם להדחתו אירח את ידידו ג'ימי קרטר, נשיא ארה"ב שסיפר לכולם איך איראן היא אי של יציבות במזרח התיכון. חשוב להבין כי המהפכה באיראן לא הייתה מהפכה של איש אחד וגם לא מהפכה של חכמי ההלכה, אלא דומה למהפכות איראניות (כולל אלו שכשלו), שתמיד היו מהפכות שבאו מלמטה. כלומר, לעומת העולם הערבי (איראן מדינה עם רוב פרסי ומיעוטים רבים אחרים, אך אוי ואבוי למי שיטעה ויקרא לה ערבית), בו המהפכות של שנות ה- 50 באו משכבת קצינים –  למשל ב- 1952 במצרים, 1958 בעיראק, 1963 בסוריה, 1968 בלוב, ועוד ועוד – באיראן הדברים באו מלמטה, מהשטח. כך היה ב"מרד הטבק" של 1890, אותו הובילו חכמי ההלכה שפסק הלכה שלהם אסר על עישון ושימוש בטבק, כלומר אומה שלמה הפסיקה לעשן. מרד זה סייע לבטל זיכיון למונופול של "החברה הקיסרית לטבק" הבריטית לשליטה על הטבק ומוצריו באיראן. הדגש במאבק זה הוא קודם המטרה להתאחד בכדי לשנות. כך היה אז, כך היה במאבקים נוספים וכך היה גם ב- 1979: לאחר שכל גורם חשב שהוא מנצל את השני בכדי שהוא יצליח לתפוס את השלטון, יד חכמי הדת הייתה על העליונה. אחד השינויים היה ההרעה ביחס לארה"ב כשהשיא היה "משבר בני הערובה" (החזקת 52 אזרחים אמריקנים כבני ערובה בטהראן לתקופה בת 444 ימים) מול גמגומו של המשטר האמריקני. בנוסף לשנאת ארה"ב, הרעיון המהפכני ביותר של המהפכה היה ה"וִלַאיַתֵ פַקִיה", שלטון חכמי ההלכה. איחוד סמכויות הדת והמדינה, תפקיד שנתפר על פי מידותיו של ח'ומייני, המנהיג העליון הראשון.

בשבוע האחרון אנו קוראים את ההתנצחות בטוויטר בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבין יורשו של ח'ומייני, האייתוללה ח'אמֶנַאִי. טראמפ הזכיר כי איראן היא מדינת הטרור מספר 1 ומייצאת נשק לכל העולם וכי יש להשיב את הסנקציות עליה. המנהיג העליון האיראני "הודה" לטראמפ על שחשף את "פרצופהּ האמיתי של אמריקה". אותי מסקרן מה היה קורה אִילוּ היה אפשר לקמט את ההיסטוריה ולהפגיש בין אנשי השנה, הנשיא האמריקני טראמפ והמנהיג העליון הראשון האייתוללה ח'ומייני. האם טראמפ היה מצליח להצר את צעדיו של שלטון האייתוללות לעומת קרטר הרכרוכי יחסית? אילו עצות היה ח'ומייני נותן ממרומי נסיונו למנהיג הצעיר שרוצה להגשים את חלומו ולעשות את אמריקה גדולה מחדש? אִילוּ.

נעם בנעט הוא בעל תואר ראשון ושני בלימודי המזרח התיכון, מלמד ומעביר הרצאות בנושא 'חלון למזרח התיכון המתחדש'