ארדואן בראיון לעיתון גרמני: לי אתם קוראים דיקטטור?

העיתון הגרמני "די צייט" (Die Zeit) פרסם אתמול ראיון נרחב עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן.

הראיון עם ארדואן התקיים ביום שני באיסטנבול, לקראת הגעתו הצפויה בסוף השבוע לגרמניה להשתתף בפסגת ה- G20 שתיערך בעיר המבורג. הוא מביא לידי ביטוי את היחסים המתוחים השוררים בחודשים האחרונים בין אנקרה וברלין. השבוע עלו יחסים אלו שוב לטונים גבוהים במיוחד, וזאת בשל סירובה של גרמניה לאפשר לארדואן לנצל את ביקורו בשטחה כדי לנאום בעצרת בפני אזרחים טורקים המתגוררים בה.

תקרית דומה אירעה בשבועות שקדמו למשאל העם בטורקיה (שנערך ב- 16 באפריל) על אישור התיקונים לחוקה, שהרחיבו את סמכויותיה של משרת הנשיא והפכו את המשטר במדינה באופן מעשי למשטר נשיאותי: גרמניה לא אפשרה לבכירי המשטר הטורקי לבוא ולנאום בפני האזרחים הטורקים כדי לשכנעם להצביע בעד אישור השינויים בחוקה, וארדואן הגיב באומרו כי מדיניותה של גרמניה דומה לזו של גרמניה הנאצית.

בהתייחסו בראיון לסירוב הגרמני, אומר ארדואן כי "זה מאוד מכוער. מעולם לא חוויתי דבר כזה. גרמניה מתאבדת. זו התאבדות פוליטית". הוא מוסיף כי "גרמניה חייבת לתקן את הטעות הזו", ומגבה תביעה זו בהשוואה לחופש שניתן לדבריו לתומכים של ה- PKK (המחתרת הכורדית המנהלת מאבק דמים עם המשטר הטורקי) לפעול בגרמניה: "למעלה מ- 3 מיליון אזרחים טורקים מתגוררים בגרמניה. מדוע גורמים גרמניים מונעים ממני, כנשיא טורקיה, להיפגש עימם ולדבר איתם?… איפה חופש הדעה? חופש המחשבה? ובזמן שאתם מונעים מראש מדינה את הזכות לדבר, חברי PKK יכולים לדבר ולהפגין [בגרמניה] די בקלות… למרות שה- PKK מוגדר כארגון טרור באיחוד האירופי, האנשים האלו יכולים להפגין בגרמניה בחופשיות, הם יכולים לארגן פגישות ולאסוף כסף. איך זה יכול להיות?".

"איך זה יכול להיות?": ארדואן (תמונת ארכיון, פליקר, נחלת הכלל)
"איך זה יכול להיות?": ארדואן (תמונת ארכיון, פליקר, נחלת הכלל)

מנגד, בחודשים האחרונים שורר בגרמניה זעם רב על המשטר הטורקי בעקבות מעצרו (בסוף חודש פברואר) של דניז יוג'ל, עיתונאי גרמני ממוצא טורקי, המואשם – בשל ראיון עיתונאי שעשה עם בכיר ב- PKK – בהפצת תעמולה למען המחתרת הכורדית המוגדרת בטורקיה כארגון טרור. יוג'ל נמצא בבידוד בכלא בטורקיה מזה 140 ימים, והקנצלרית אנגלה מרקל דרשה מארדואן לשחררו. הנשיא הטורקי, מצידו, טוען כי הרשות השופטת בארצו עצמאית לחלוטין בהחלטותיה, אך אינו מהסס להבהיר את עמדתו ביחס ליוג'ל: "לדעתי, אדם כזה הוא תומך בטרוריסטים… אם אתה מפרסם את המחשבות של טרוריסט… זה פרסום של הטרור בעצמו. בעשותך כך, אתה מסייע לתעמולה של הטרוריסטים…". הוא אינו מצליח להבין מדוע יוג'ל זוכה להגנה נמרצת כל כך של המדיה והמערכת הפוליטית בגרמניה, ואומר כי "העובדה שגברת מרקל הציבה את הצלתו של חשוד בטרור על סדר היום" נתפסה על ידו כדבר "מוזר".

מוקש מרכזי נוסף ביחסים בין שתי המדינות הינו דרישתה של טורקיה להסגיר לידיה אלפי אנשים התומכים ו/או משתייכים לתנועתו של איש הדת הטורקי פתהוללה גולן – מי שמואשם על ידי המשטר הטורקי באחריות לנסיון ההפיכה הכושל שהתרחש בטורקיה ביולי 2016. ארדואן מציין כי נתן למרקל למעלה מ- 4,500 תיקים עם הוכחות לגבי מעורבותם של אנשים אלו בטרור: "אתם צריכים להסגיר את הטרוריסטים האלו לטורקיה. כל עוד לא תעשו זאת, טורקיה תראה בגרמניה מדינה שמגינה על טרוריסטים".

ארדואן מדבר בראיון בהרחבה על יחסיו הגרועים עם התקשורת הגרמנית. הוא תוקף אותה על מסע ההשמצה, כלשונו, שהיא מנהלת נגד טורקיה, וטוען כי הטיחה השמצות חסרות בסיס נגד בני משפחתו: "עיתונים גרמניים רבים, למשל, כתבו שטאיפ ארדואן הוא דיקטטור… הם צריכים לחפש מה המשמעות של דיקטטור!".

למרות "הדם הרע" שזורם ביחסים בין שתי המדינות, ארדואן טוען כי אין לו "בעיה" עם הקנצלרית מרקל וכי אין ביניהם עוינות. הוא מדגיש את רצונו לשמור על יחסים טובים עם גרמניה: "יש כיום 80 אלף חברות טורקיות שמעסיקות 480 אלף אנשים. אתה לא יכול להתעלם מכך. לכן אנחנו צריכים להישאר ביחד". הוא אף מבהיר, כי למרות תחושת האכזבה של טורקיה מהמערב ומהתהליך התקוע של צירופה לאיחוד האירופי, אין לו כוונות לפרוש מנאט"ו, ש"הייתה תמיד כנה איתנו יותר מאשר האיחוד האירופי".

ואי אפשר בלי מילה על המשבר במפרץ. ארדואן חוזר בראיון על התמיכה המוחלטת שהוא מעניק לקטר מאז שסעודיה, בחריין, איחוד האמירויות הערביות ומצרים ניתקו עימה את היחסים והטילו עליה סנקציות כלכליות: "מה שנעשה לקטר הוא הפרה של החוק הבינלאומי. נקודה מספר 13 באולטימטום [שהציבו ארבע המדינות לקטר, ואשר פקע אתמול] מתייחס גם לטורקיה: הבסיסים [הצבאיים] שאנחנו בונים שם צריכים להיסגר. זה מראה חוסר כבוד לנו ולקטר. ב- 2014 חתמנו [טורקיה וקטר] על הסכם הגנה. הצעתי אותה עסקה לסעודיה. זה נוגע לא רק לבטחונה של קטר, אלא לבטחונו של כל המפרץ. גם האמריקנים נמצאים שם, עם 9000 חיילים, וגם הצרפתים. מדוע הסעודים לא מוטרדים מהם, אבל מוטרדים מאיתנו? זה לא מקובל. זו גם הפרה של זכויותיה הבינלאומית המוקנות של קטר".

וביחס לדרישה של 'הרביעיה הערבית' מקטר לסגור את ערוץ "אל-ג'זירה" – ארדואן תוהה: "איזה מין חופש עיתונות זה? הדבר הזה הינו אבסורדי. אנחנו נעניק לקטר את כל התמיכה שאנחנו יכולים, מפני שאנחנו חולקים את אותם ערכים, יש לנו יחסים טובים ואיננו יכולים לשתוק נוכח העוול הזה. אנחנו נעמוד לצידם של הקורבן והחוק…".