בדרך לאישור ההסכם למסירת איי טיראן וסנפיר לסעודיה: המשטר המצרי חסם למעלה מ- 60 אתרים



גל חסר תקדים של חסימות אתרים במצרים.

ארגוני זכויות אדם ופעילי מדיה במצרים מדווחים בימים האחרונים, כי המשטר המצרי מגביר את הלחץ על אתרי חדשות וחוסם את הגישה לעשרות מהם.

צעדי החסימה הראשונים נעשו ב- 24 במאי. בעקבות המשבר שפרץ בין קטר ושכנותיה במפרץ, חסמו איחוד האמירויות וסעודיה את הכניסה לאתר החדשות הקטרי "אל-ג'זירה" ולאתרים קטריים נוספים. מצרים הלכה בעקבותיהן, אך נקטה בצעד נרחב בהרבה, שכוון לא רק נגד אתרים קטריים ("אל-ג'זירה", "א-ראיה", "אל-ערב" ואחרים), אלא גם נגד אתרים תומכי "האחים המוסלמים" (כדוגמת ערוץ "א-שרק" המשדר מטורקיה, "ערבי 21", "כלמתי" ו"רסד") ואתרים נוספים הידועים בביקורתם כלפי המשטר המצרי. על פי הדיווחים שהתקבלו ממצרים, בשלב הראשון נחסמו 21 אתרים. חלק מהאתרים, שפעלו משטח מצרים, נסגרו לחלוטין. לא נמסרה כל הודעה רשמית על צעדי הסגירה והחסימה, אך מקור בטחוני בכיר טען כי הצעד ננקט כנגד אתרים התומכים בטרור ומפיצים שקרים.

בשלושת השבועות שחלפו מאז, מתקבלים כל העת דיווחים נוספים על הסלמה בחסימות האתרים במצרים. כך, למשל, בתחילת השבוע נוספו לרשימה אתרים טורקיים, ובהם "דיילי סבאח" (לשלוחותיו בערבית, באנגלית ובגרמנית) ו"טורק פרס".

המקור המרכזי לדיווחים הטכניים והמספריים על חסימת האתרים במצרים הינו "האגודה לחופש המחשבה והביטוי", ארגון לא-ממשלתי שמרכזו בקאהיר (AFTE). בדיווח מעודכן מהיום, מסר ה- AFTE כי אותרו שני אתרים חסומים נוספים, ובסך הכל מספרם של האתרים החסומים מגיע ל- 64.

עוד נמסר על ידי ה- AFTE, כי כעת הוחל גם בחסימתם של מספר אתרים המספקים שירותי VPN, המאפשרים לעקוף חסימה מקומית באמצעות 'גלישה מרחוק'. עובדה זו, בצירוף הגיוון במאפייניהם של האתרים הנחסמים (לא רק קטריים, טורקיים ופרו-אח'ואניים, אלא גם אתרים אופוזיציוניים מוצהרים ו/או כאלו המותחים ביקורת על המשטר המצרי) יש בה כדי להעיד כי מדובר במהלך יזום ושיטתי שנועד לפגוע באמצעי המדיה הפרטיים הפועלים במצרים ובכך להשתיק קולות לא נוחים של אופוזיציה לנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי. מהלך זה מצטרף לצעדים שנוקט המשטר כל העת נגד עיתונאים (מעצרים, העמדות לדין ועונשי מאסר), שפוגעים קשות בחופש הביטוי.

בשנה הבאה תתקיימנה במצרים בחירות לנשיאות, ו'עשיית סדר' במגזר התקשורתי תקל על א-סיסי לזכות בקדנציה שנייה בתפקיד. בטווח המיידי, הסוגיה הציבורית הבוערת העומדת כעת על הפרק היא שאלת גורלם של איי טיראן וסנפיר – הנמצאים בים האדום, בסמוך למצרי טיראן, במיקום בעל חשיבות אסטרטגית השולט על נתיב השיט לאילת ולעקבה.

באפריל 2016, במהלך ביקורו במצרים של מלך סעודיה סלמאן בן עבד אל-עזיז, חתמו שתי המדינות על הסכם לשרטוט מחדש של הגבול הימי ביניהן, במסגרתו הועברה הריבונות על שני האיים לידי סעודיה; זאת לאחר קרוב ל- 70 שנה שחלפו מאז שהממלכה העבירה אותם (ב- 1950) לידי מצרים כדי שזו תגן עליהם מפני השתלטות ישראלית. במצרים פרץ גל מחאה נרחב, שהוזן על ידי "האחים המוסלמים" ותומכיהם, בעקבות מה שנתפס כבגידה לאומית וכוויתור על אדמת מולדת. המשטר הגיב במעצרים המוניים של מפגינים ועיתונאים. בתי משפט מנהליים במצרים ביטלו (ביוני 2016 ובתחילת השנה) את ההסכם, אך המשטר נחוש לבצע את המהלך כדי להדק ולמצק את היחסים בציר קאהיר-ריאד. לשם כך, במקביל להליך המשפטי הממשיך להתנהל בימים אלו בערכאות נוספות, הוא העביר את הכדור למגרשו של הפרלמנט, הנחשב לזירה נוחה ובטוחה עבורו.

שר החוץ סאמח שוכרי הופיע שלשום בפני ועדת החוק והחוקה של הפרלמנט המצרי, שהחלה לדון בסוגיה. הוא טען בדבריו, כי הממשלה אישרה את הסכם אפריל 2016 רק לאחר שוועדה לאומית (שהוקמה ב- 2010) קבעה כי אין כל בסיס חוקי לטענה מצרית להחזקה באיים. טרם תחילת הדיון, הוגש לחברי הוועדה דו"ח ממשלתי הקובע כי טיראן וסנפיר היו מאז ומעולם בריבונות סעודית. הדו"ח כולל, עם זאת, "סוכריה" למתנגדים למסירת האיים: הוא מציין כי קיימת הבנה בין סעודיה ומצרים, לפיה למרות שהריבונות תוחזר לידי הממלכה, בפועל המצב בשטח לא ישתנה, והנוכחות המצרית המנהלית בטיראן וסנפיר תישאר על כנה, בשל "תפקידה החיוני של מצרים בשמירה על השיט במפרץ עקבה".

עבור המשטר המצרי, הידוק הפיקוח על המדיה במצרים חיוני – בין היתר – כדי למנוע את החרפת התסיסה נגד הוויתור על האיים, הקיימת ממילא בציבוריות המצרית. סקר חדש שנערך על ידי מכון מחקר מצרי עצמאי קובע כי 47% מהציבור סבורים שטיראן וסנפיר שייכים למצרים, בעוד 11% בלבד סבורים שהם סעודיים. 60% מסכימים לכך שהפרלמנט ידון בהסכם, אך 47% אומרים כי לא יסכימו להעברת האיים לריבונות סעודית גם אם ההסכם יאושר על ידי הפרלמנט, לעומת 35% שמביעים הסכמה לכך במידה והפרלמנט ייתן את אישורו.

הדיון הפרלמנטרי, שנערך בשלושת הימים האחרונים, היה סוער: הוא לווה בטונים גבוהים בין חברי פרלמנט שהאשימו זה את זה בבגידה, וכלל גם דחיפות פיזיות בין הצדדים. המתנגדים להסכם צעקו כי האיים הם "מצריים".

 

על כל פנים, הממשלה המצרית הצליחה לעבור את המשוכה הראשונה בתהליך הפרלמנטרי: הוועדה הצביעה היום ברוב קולות (35 מתוך 43) על אישור ההסכם, שיעבור כעת לאישורה של המליאה.