בעקבות התבטאות שר החוץ השוויצרי נגד אונר"א: הפלסטינים דורשים משוויץ התנצלות רשמית

מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף, סאיב עריקאת, דורש מממשלת שוויץ לספק הבהרות ולהתנצל באופן רשמי על התבטאויותיו של שר החוץ השוויצרי, איגנציו קסיס, בשבוע שעבר נגד ארגון אונר"א.

בראיון, שפורסם במקביל במספר עיתונים בשוויץ ב- 17 במאי, אמר קסיס כי אונר"א – סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם המעניקה סיוע לפליטים פלסטינים – מזינה תקוות "לא מציאותיות" בקרב הפלסטינים לשיבה גורפת למולדתם, ובכך היא מהווה מכשול לקידומו של השלום במזרח התיכון: "זה לא מציאותי שכל [הפליטים] יוכלו להגשים את החלום הזה [של שיבה], אבל אונר"א משאירה את החלום הזה בחיים. עבורי, השאלה היא האם אונר"א היא חלק מהפתרון או חלק מהבעיה. היא שניהם גם יחד. במשך זמן רב אונר"א הייתה הפתרון לבעיה זו, אבל היום היא הפכה לחלק מהבעיה. היא מספקת את התחמושת להמשך הסכסוך. כל עוד הפלסטינים חיים במחנות פליטים, הם ירצו לחזור למולדתם. על ידי תמיכה באונר"א, אנחנו משאירים את הסכסוך בחיים. זה היגיון מעוות".

קסיס קרא לשילובם של הפליטים בארצות מגוריהם, אך למרות דבריו הקשים נגד אונר"א הוא הבהיר כי שוויץ לא תפסיק את תמיכתה הפיננסית בארגון, זאת מכיוון שהתמוטטותו עלולה להותיר מיליוני פלסטינים ברחוב: "אם כל האומות תסרבנה לתרום לאונר"א, מנגנון שמבטיח יציבות מסוימת יקרוס. זה סיכון ששווייץ אינה יכולה להרשות לעצמה – אולי שלא כמו ארה"ב".

בתחילת השנה נקלעה אונר"א למשבר פיננסי חמור, לאחר שארה"ב – התורמת הגדולה ביותר לארגון – הודיעה על קיצוץ מסיבי בתרומתה: 60 מיליון דולר בלבד לשנת 2018 לעומת 360 מיליון דולר אותם העבירה ב- 2017. בעקבות ההודעה האמריקנית פתחה אונר"א במבצע לגיוס תרומות. באמצע חודש מרץ ערך הארגון כינוס ברומא, במהלכו הצליח להשיג ממדינות שונות (ביניהן שויץ, שהתחייבה לתרום כ- 21 מיליון דולר לשנת 2018) הבטחות לתרומות בסך כולל של כ- 100 מיליון דולר. עם זאת, בקופתו חסרים עדיין כ- 350 מיליון דולר.

"חלק מהבעיה": בית ספר של אונר"א (תמונת ארכיון, Alberto Hugo Rojas, flickr, public domain)
"חלק מהבעיה": בית ספר של אונר"א (תמונת ארכיון, Alberto Hugo Rojas, flickr, public domain)

בעקבות הראיון של קסיס, מיהר נשיא שוויץ אלן ברסט להבהיר כי אין שינוי במדיניותה של ארצו ביחס לסוכנות אונר"א. לאחר שנפגש עם קסיס, אמר ברסט כי אונר"א ממלאת "תפקיד חיוני ביציבות באזור ובמאבק בהקצנה", אך הוסיף כי כמדינה שתורמת לאונר"א, לגיטימי עבור שוויץ להצטרף לדיון אודות עתידה של הסוכנות.

דבריו של ברסט לא היה בהם די בכדי להרגיע את תגובות הכעס הפלסטיניות על התבטאותו של שר החוץ שלו, וכאמור סאיב עריקאת דרש היום – במכתב מחאה רשמי – התנצלות והבהרות מממשלת שוויץ. סוכנות הידיעות הפלסטינית ופ"א מדווחת, כי עריקאת הביע במכתבו את הזעם של העם הפלסטיני והנהגתו על דבריו של קסיס, המהווים עבורם "עלבון ישיר". עריקאת מביע פליאה על שהצהרות אלו יצאו ממדינה המתגאה במחויבותה לחוק הבינלאומי ולערכי הצדק והנייטרליות: "זכות השיבה לפליט הפלסטיני הינה זכות בלתי ניתנת לערעור, והיא מוגנת על ידי המשפט הבינלאומי. אך החלום היחיד הבלתי מציאותי הוא הפקרת הכבוד של העם הפלסטיני…".

בתגובה לדבריו של קסיס, לפיהם אונר"א היא חלק מהבעיה, טען עריקאת כי הבעיה אינה נעוצה ב"קיומם של מחנות פליטים או המשך עבודתה של הסוכנות" אלא בגורמים אחרים: "ראשית, העובדה שהקהילה הבינלאומית לא באה חשבון עם ישראל כאשר זו חוללה את הנכבה הראשונה של העם הפלסטיני בשנת 1948, [נכבה] שאילצה אותו להקים מחנות פליטים… ושנית, המשך הכיבוש הבלתי חוקי מזה למעלה מחמישים שנה, והעובדה שהקהילה הבינלאומית אינה נושאת באחריותה המשפטית והפוליטית לאורך כל השנים הללו לבוא חשבון עם כיבוש זה ולסיימו…". עריקאת חזר במכתבו על העמדה הפלסטינית, המסרבת לשלב את הפליטים במקומות מגוריהם: "לא רק אונר"א היא זו שדבקה בתקווה, אלא העם הפלסטיני דבק בזכות השיבה שלו הבלתי ניתנת לערעור".