דיווח פלסטיני: החמאס הסכים למינוי מוחמד דחלאן לראש ממשלה בעזה

סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען" טוענת היום, כי החמאס ומוחמד דחלאן, יריבו המר של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, הגיעו להסכם ביניהם לפיו דחלאן יכהן כראש הממשלה ברצועת עזה.

"מען" חושפת "מסמך מודלף", המציג את נוסח ההסכם (לכאורה) שהושג בשיחות שהתנהלו לאחרונה בקאהיר בין הצדדים בחסות מצרית. ההסכם כולל 15 סעיפים, וכותרתו: "מסמך הסכמה לאומית לבניית אמון".

על פי המובא במסמך, תוקם ממשלת אחדות לאומית בראשותו של דחלאן, אליה יוכלו להצטרף כל הפלגים הפלסטיניים, ובהם חמאס והפת"ח; איש החמאס יכהן כשר הפנים. מובהר בו כי "הרכבת הממשלה תיעשה בשותפות לאומית ופוליטית של כולם". הממשלה תפעל להסרת המצור ולבניית הרצועה ופיתוחה. מודגש כי להסכם זה אין "מימדים או מחירים פוליטיים": "ממשלה זו אינה תחליף לרשות הפלסטינית, אלא היא מוקמת כדי לאחד בין הגדה המערבית ורצועת עזה ולהמשיך [בפעולה] לסיום הפילוג בין עזה ורמאללה ולפיוס פת"חווי פנימי [=הפיצול בין סיעות אבו מאזן ודחלאן]". עוד מובהר, כי תימנע פגיעה כל שהיא ב"נשק ההתנגדות ובעמדותיה הפוליטיות" [כלומר – החמאס ימשיך במאבק נגד ישראל, ובכלל זאת במאבק המזוין].

בדרך לרצועת עזה? דחלאן (צילום מסך, ערוץ היוטיוב שלו)
בדרך לרצועת עזה? דחלאן (צילום מסך, ערוץ היוטיוב שלו)

סעיף נוסף קובע כי את מעברי הגבול עם ישראל ינהל מנגנון בטחוני שיורכב מאנשי דחלאן, אשר יהיה כפוף למשרד הפנים [שכאמור, יישאר בידי החמאס]. דחלאן מתחייב לפעול עם מצרים לפתיחתו ההדרגתית של מעבר רפיח עד לפתיחתו באופן מלא; המעבר יעבור 'שדרוג', והוא ישמש הן למעבר אנשים והן למעבר סחורות. כמו כן, דחלאן מתחייב "לעבוד עם ידידים ומדינות להקמת נמל ימי ושדה תעופה".

ההסכם כולל גם "סולחה" מלאה בין בני העם הפלסטיני ברצועת עזה, וזאת באמצעות הענקת פיצויים לכל מי שניזוקו, נפצעו או נהרגו בעימותים שהתחוללו ברצועה בשנת 2007 בין פת"ח לחמאס; כזכור, בסיומם של העימותים האלימים השתלט השתלט החמאס ביוני 2007 על הרצועה. סעיף זה קובע, כי דחלאן אחראי להשיג את הכספים הדרושים לתשלום הפיצויים.

סופיאן אבו זאידה, מקורבו של דחלאן, מיהר להכחיש את הידיעה אודות ההסכם. הוא טען כי מדובר בזיוף שאינו משקף כל תוצאה שהושגה בשיחות שהתנהלו בקאהיר.

בסוף 2011 הביא אבו מאזן לסילוקו הסופי של דחלאן מתנועת הפת"ח, לאחר שהאשים אותו בחתירה תחתיו ובניסיון להדיחו. דחלאן נאלץ לגלות לדובאי, אך גם ממרחק הוא שמר על בסיס הכוח הפוליטי שלו (שמרכזו נמצא בעיקר ברצועה) ומעת לעת הביע בפני התקשורת את דעתו על הראיס הפלסטיני.

המגעים לפיוס בין הנהגת החמאס בעזה לדחלאן בחסות מצרית החלו בעקבות החרפת משבר החשמל ברצועה, לאחר שאבו מאזן 'סגר את הברז' והפסיק לשלם לישראל על החשמל שהיא מספקת לרצועה, וישראל בתורה קיצצה את מכסות החשמל. כדי להיחלץ מלפיתת החנק ההומניטרית של אבו מאזן, החמאס נזקק לקשריו המצוינים של דחלאן עם המשטר המצרי בראשות עבד אל-פתאח א-סיסי ועם איחוד האמירויות הערביות. מבחינת דחלאן, הפיוס עם החמאס מהווה קרש קפיצה בחזרה למרכז העניינים של הזירה הפוליטית הפנים-פלסטינית – במהלך מתואם עם מצרים שנועד להחליש עוד יותר את אבו מאזן. בשבוע שעבר זכו דחלאן והחמאס לקצור הישג משמעותי ראשון: מצרים החלה להכניס לרצועה סולר לצורך פעולתה של תחנת הכוח, ושברה את מנוף הלחץ שהפעיל אבו מאזן על החמאס בסוגיית החשמל. דחלאן מצטייר כעת כ"מושיע" של עזה, אך אבו מאזן טרם אמר את המילה האחרונה.