דקה קלה על: איי אבו מוסא, תונב הגדול ותונב הקטן

"איחוד האמירויות הערביות" הינה פדרציה של שבע נסיכויות בחופו הדרומי/הערבי של המפרץ הפרסי. המדינה הוקמה וקיבלה את עצמאותה בדצמבר 1971, לאחר שבריטניה החליטה להסיר את חסותה ארוכת השנים מעל האמירויות.

ב- 30 לנובמבר 1971, יום לפני יציאת הכוחות הבריטים מהמפרץ, כבשה איראן בכוח שלושה איים במפרץ, ששתי אמירויות מתוך השבע טענו לבעלות היסטורית עליהם: האי מוסא של אמירות שארג'ה [בתעתיק ערבי: א-שארקה], ואיי תונב הגדול ותונב הקטן של אמירות ראס אל-ח'יימה. לשלושת האיים הללו חשיבות אסטרטגית בשל מיקומם בסמיכות למיצרי הורמוז.

איי אבו מוסא, תונב הגדול ותונב הקטן
"האיים האבודים"?

לאורך השנים שומרת "איחוד האמירויות הערביות" על תביעתה להחזרת האיים לבעלותה, אך לרוב אינה עושה זאת בהתרסה – וזאת מחשש מפני התגובה האיראנית. איראן, מצידה, מבצעת בהדרגה צעדים חד-צדדיים המקבעים את שליטתה באיים המסופחים שהיא טוענת לריבונות עליהם.

התביעה האמירותית זוכה לגיבויה הרטורי של הליגה הערבית. כך, למשל, הצהרת הסיכום של פסגת הליגה שנחתמה אתמול בשרם א-שייח' קראה לממשלה האיראנית "לסיים את הכיבוש שלה על שלושת האיים האמירותיים, לחדול מקביעת עובדות מוגמרות בכוח… להיכנס למו"מ רציני וישיר עם מדינת איחוד האמירויות הערביות, או לפנות לבית הדין הבינלאומי לצדק כדי למצוא פתרון של שלום בהתאם לכללי ועקרונות המשפט הבינלאומי" [הציטוט – על פי סוכנות הידיעות הפלסטינית "וטן"].

אפח'ם: חלק בלתי נפרד מאיראן (צילום מסך ארכיוני, ערוץ אלאן)
אפח'ם: חלק בלתי נפרד מאיראן (צילום מסך ארכיוני, ערוץ אלאן)

והיום – התגובה האיראנית. סוכנות הידיעות האיראנית "ארנא" מסרה, כי דוברת משרד החוץ האיראני מרזיה אפח'ם דחתה את הודעת מנהיגי ערב, וקבעה נחרצות כי "שלושת האיים הינם חלק בלתי נפרד מאדמת איראן". לדבריה, התערבותם החוזרת של מנהיגי ערב בריבונותה של איראן על האיים לא השפיעה – ולעולם לא תשפיע – על העובדות המשפטיות וההיסטוריות בכל הנוגע לאיים אלו.