דקה קלה על: האינטלקטואל הסעודי תורכי אל-חמד ומשנתו הליברלית [1]

האתר הסעודי "אילאף" שמרכזו בלונדון מפרסם היום ראיון נרחב עם האינטלקטואל הסעודי הליברלי תורכי אל-חמד.

אל-חמד, יליד 1952 – פרשן, פובליציסט וסופר, שכתיבתו הליברלית שוברת המוסכמות והתבטאויותיו ברוח זו הצליחו לא אחת להרגיז את חכמי הדת במדינה הסעודית. באמתחתו דוקטורט מאוניברסיטה אמריקנית, ובמשך כעשור – עד 1995 – עסק בהוראת מדעי המדינה באוניברסיטת המלך סעוד. למרות פתוות שהוצאו נגדו במהלך השנים, הוא ממשיך להתגורר בריאד.

אל-חמד (צילום מסך ארכיוני)
אל-חמד (צילום מסך ארכיוני)

חלק מרכזי בראיון מוקדש למתקפתו של אל-חמד על "ההתעוררות האסלאמית" (א-סחווה אל-אסלאמיה). שורשיה של הסחווה הסעודית נעוצים בשילוב – שראשיתו בשנות השבעים של המאה הקודמת – בין הואהביה (הזרם הדתי שעל בסיסו הוקמה המדינה הסעודית במאה השמונה-עשרה) ובין גורמים שונים של "האחים המוסלמים" שהיגרו אל הממלכה החל משנות החמישים של המאה העשרים בשל הרדיפות אחריהם (במצרים, בסוריה ובמקומות אחרים). האח'ואן התקבלו בסעודיה בזרועות פתוחות למדי, והפכו לחלק מרכזי במוסדות המדינה ובחברה.

מעבר להיותה תנועה חברתית, שהצעירים הסעודים נהו אחריה, הסחווה הקנתה לאסלאם מימד פוליטי: החל מסוף שנות השמונים, מובילי דרכה לא היססו להביע דעות מנוגדות למדיניותו של בית המלוכה, ובמשתמע לצאת נגדו. דוגמאות לכך ניתן למצוא בהתנגדותם ב- 1991 לשהותם של כוחות זרים על אדמה מוסלמית [בעקבות פלישתה של עיראק לכוויית, סעודיה נזקקה לנוכחות אמריקנית צבאית], וב- 2013 – לתמיכתם בנשיא האח'ואני המודח של מצרים מוחמד מורסי ויציאתם נגד משטרו של הנשיא החדש עבד אל-פתאח א-סיסי.

אל-חמד הוא אחד ממייצגיו של הזרם הליברלי בסעודיה, המהווה יריב מר לזרם השמרני-אסלאמיסטי. את יחסו של בית המלוכה הסעודי אל שני הזרמים ניתן להגדיר בתמצית כפעולת איזון, ההולכת על חבל דק: מחד, הרצון להכיל את אנשי הזרם השמרני באמצעות הטמעתם לתוך הממסד הדתי, וזאת במטרה לקבל מהם לגיטימציה דתית לקיומו של המשטר. מאידך, כאשר גברה התחושה כי הסחווה – בשל השקפותיה הפוליטיות – מהווה איום על עצם קיומו של השלטון, בית המלוכה לא היסס לנקוט בצעדים נחרצים נגד אנשיה. תנועת המחאה של הסחווה דוכאה ב- 1994, ומאות מאנשיה הושלכו לכלא.

גם כלפי הזרם הליברלי נוקט המשטר בעמדה מאזנת: מעת לעת הוא מעביר רפורמות ההולמות את ההשקפה הליברלית, אך לא מהסס לנקוט בצעדים נגד מי שנתפס כחוצה את הגבול. אל-חמד עצמו נעצר בדצמבר 2012, בעקבות "ציוצים" שהעלה בחשבון הטוויטר שלו. בין היתר, הוא כינה את האסלאם הרדיקלי כ"נאציזם חדש" שהגיע לעולם הערבי, ואמר כי כעת עולם האסלאם זקוק למישהו "שיתקן את אמונתו של מוחמד". דברים אלו עוררו סערה, וחוללו ויכוח לוהט בין השמרנים שקראו להעמדתו לדין ובין הליברלים שעמדו לצידו. שר הפנים דאז מוחמד בן נאיף הורה לעצרו, אך אל-חמד שוחרר כעבור מספר חודשים. כאשר התבטאויות ליברליות נוגעות ב'קודש הקודשים' של בית המלוכה – המשטר אינו נוהג בסלחנות: הבלוגר הסעודי הצעיר ראיף בדוי מרצה כיום עשר שנות מאסר בשל דברים שכתב בבלוג שלו נגד בית סעוד.

ולראיון עצמו ב"אילאף".

אל-חמד תוקף את הלהיטות המופרזת הקיימת כיום בחברה הערבית לפנות בשאלות חסרות תוחלת אל פוסקי הדת, אשר מצידם ממהרים להוציא פתוות (פסקי הלכה) ללא גבול וללא צורך. לדבריו, חלק מהפתוות מעוררות גיחוך – כמו הפתווה, לפיה בניית אמבטיות אסורה היות ולא היתה נהוגה בימי מוחמד.

לטענת אל-חמד, בעידן של מנוע החיפוש גוגל אין צורך בפנייה אובססיבית לסמכויות הדתיות השמרניות. יתירה מזו, פנייה זו ממכרת ומזיקה כמו תרופות הנלקחות במינון מוגבר, והיא זו שיצרה את דאע"ש ולפניו את "אל-קאעדה", וזאת בשל כך שהמטיפים הדתיים "מנגנים על מיתר עלמות גן העדן ומפתים את הצעיר המובטל והמודחק מבחינה מינית. כאשר הוא מגלה כי מה שמפריד בינו ובין גן העדן, הנשים והעלמות הוא להתפוצץ ולהרוג – הוא עושה זאת מבלי לחשוב".

בראיון לפני כחודשיים לערוץ הטלוויזיה "סקיי ניוז" בערבית, התבטא אל-חמד כי דאע"ש רק "קוצר את מה שנזרע בעבר", וקרא לתכנות מחדש של המנטליות הדתית באמצעות מהפכה אמיתית בחינוך ובדת, אשר תתבסס על "הומניזציה של הדת". הוא מטיף לעריכתה של רפורמה בשיח הדתי (אל-חי'טאב א-דיני), באופן שיתאם למציאות העכשווית:

"כאשר אנו מוצאים בוגר אוניברסיטה, דוקטור המצהיר ומתכחש להסתובבותו של כדור הארץ סביב עצמו – כיצד הפך למרצה בעוד הוא חסר א"ב של ידע? וכאשר שייח' רשמי חוזר בשיחותיו ובכל מפגש על כך שהארץ קבועה ואינה זזה – האם זה אסלאם?…"

לדעת אל-חמד, מרכז הכובד של הפתרון למצב נעוץ בהכנסתו של חינוך מודרני. לדבריו, מערכת החינוך "נחטפה" על ידי אנשי הסחווה והאח'ואן "אשר חדרו אל תוך מסדרונות משרד [החינוך]", ויש להחזירה אל התלם הנכון כפי שהיה בעבר.

לכן, סבור אל-חמד כי אין צורך בחיזוק הלימודים המסורתיים של מדעי הדת והשפה הערבית; דיו למוסלם הממוצע בחינוך דתי בסיסי שיסייע לו בקיום מצוות הדת במהלך חייו. אין כל תועלת בכך שהאוניברסיטאות מוציאות בכל שנה "מאות בעלי התמחויות דתיות ותרבות אסלאמית": "אם לא נבצע שינוי זה בחינוך ובאוניברסיטאות, יצטבר מספרם של המובטלים, האבטלה תגדל, והבעיה תהפוך מבעיה חברתית לבעיה פוליטית".

בהקשר זה, אל-חמד מביע שביעות רצון ממינויו בחודש שעבר של שר חינוך חדש בממלכה – אחמד אל-עיסא, אחד האקדמאים הבולטים בתחום החינוך בסעודיה. אל-עיסא נתפס על ידי אל-עיסא כראוי למשימה. אין מדובר כמובן בפתרון שורשי לבעיה, אך זהו צעד ראשון בדרך ארוכה, ו"נותן אינדיקציה לנטייתה של המדינה לעבר מודרניזציה".

"כאשר אתה חופר באר, אתה חייב להתחיל להכות במעדר הראשון. האם נשב בחיבוק ידיים ונסתפק באמירה שהחינוך נחטף? מינויו של השר הינו התחלה לשינויים שיבואו בהמשך, ואשר דורשים את התלכדות הכל. בנוסף לכך, המודעות עברה שינוי דרמטי… לפני עשרים שנה לא ניתן היה לדמיין את מינויו של אדם כמו אל-עיסא לשר החינוך".

מול הביקורת של האסלאמיסטים על מינויו של אל-עיסא, תוהה אל-חמד מה הפתרונות שהם הציעו בעשרות שנים בהם היו אחראים על החינוך: "הארץ מלאה בבוגרי אוניברסיטות שאינם מבינים דבר. לבוגר אוניברסיטה יש טעויות כתיב ודקדוק, והם שיננו אידיאולוגיה בצורה בה אינם מבינים דבר. שוק העבודה דורש צעירים עם התמחויות עכשוויות…". לזרם השמרני – גורס אל-חמד – אין כל תוכנית כלכלית, חינוכית והתפתחותית.

ועוד מדבריו של אל-חמד על העולם החדש, בו אנו חיים כיום:

"הטוויטר נתן לנו סוג של מדד לדעת הקהל. אם נשווה בין מצבנו היום למצבנו לפני עשר שנים, כולם [כיום] מבקרים, חושבים, משתנים. בקיצור: אנו היום בעולם מודרני… המדינה שינתה את המגמה שלה מכיוון ש[הברירה היא] בין העכשוויות וההסתגלות לעולם ובין פיגור ומוות".

בתשובה לטענתם של השמרנים, לפיה המדינה הסעודית הוקמה על בסיס ההשקפה הדתית והאמונה, וכל פגיעה בהן משמעה פגיעה במדינה – מבהיר אל-חמד, כי אכן אין פסול בכך שהמדינה מבוססת על הדת והאמונה:

"בריטניה ואמריקה הוקמו על יסודות דתיים. הבעיה היא שהם [אנשי הזרם הרדיקלי] הורידו ממעמדה של הדת והפכו אותה לאידיאולוגיה. אנו רואים ססמאות וספרים [כמו] "האסלאם והדמוקרטיה", "האסלאם והקומוניזם". האסלאם נעלה מכדי שיושם במלים וססמאות. זאת ועוד, המדינה נוסדה על [בסיס] האסלאם, [אך] אינה מבוססת על הבנתם של שייח'ים אלו את האסלאם. אנו זקוקים לשיח דתי חדש שיקשור אותנו אל התקופה ולא יפריד אותנו ממנה. למרבה הצער, השיח השורר כיום מפריד אותנו לא רק מההווה אלא גם מהעבר…. לדת יש פרשנויות מרובות ולא רק הפרשנות של האחים המוסלמים".

בהקשר זה, אל-חמד מוסיף כי האידיאולוגיה הוהאבית, על פיה קמה המדינה הסעודית, מיושנת כיום:

"היום הדברים השתנו. האם נישאר אסירים להבנתו של מוחמד בן עבד אל-והאב [מייסד הוהאביה]…?… המחשבה השתנתה, העולם השתנה, ולכן אנו זקוקים להבנה דתית המקבילה למחשבה זו. אמרותיו של מוחמד בן עבד אל-והאב אינן קדושות".

אל-חמד גם פונה בעקיצה ברורה לעברם של אלו "המכנים עצמם 'מגיני הדת', כאשר למעשה הם "מגינים על עצמם ועל השפעתם בחברה":

"ישנה נקודה חשובה, שעל החברה להיות מודעת לה: בלתי אפשרי שנחזור אחורה, גם אם יהיו מי שינסו לגרור אותנו לאחור. לאחר צמיחתה של תנועת דאע"ש ואירועי פריז [=פיגועי הטרור], העיניים והאצבעות המאשימות הופנו לעברנו [ואמרו]: 'אתם יצרתם את הרעיון של דאע"ש'. ולכן, איננו יכולים לשאת ולתת עם העולם האחר אלא רק באמצעות שינוי אמיתי אצלנו".

(מקור עזר: ממר"י)