הבחירות בלבנון / ד"ר יבגני קלאובר

ביום ראשון (ה-6 למאי) התקיימו בלבנון בחירות כלליות, לראשונה מזה תשע שנים. לפי התוצאות, המחנה של ארגון הטרור חיזבאללה חיזק את כוחו באופן משמעותי. מחנה נסראללה מסתמן, ובאופן מובהק, כמנצח בבחירות. המחנה הסוני נחלש, וזאת על חשבון ההתחזקות של המחנה של חיזבאללה השיעי ובני בריתו. החיזבאללה, יחד עם בני בריתו, יזכו בלמעלה ממחצית המושבים בפרלמנט הלבנוני. מלאכת הרכבת הממשלה נותרה בידיו של סעד אל-חרירי הסוני, זאת בהתאם להסכם חלוקת התפקידים בממשל ועל בסיס מפתח עדתי (לפי ההסכם, על ראש הממשלה להיות סוני, בעוד שעל הנשיא להימנות על העדה הנוצרית-מארונית, ויו"ר הפרלמנט חייב להיות שיעי), אלא שכוחו האלקטורלי של אל-חרירי נחלש. הקואליציה החדשה תורכב ממחנה החיזבאללה ותנועת אמל השיעית, בהשתתפות מפלגתו של הנשיא הנוצרי מישל עאון. לפי התחזיות, קואליציה זו תזכה, ככל הנראה, לרוב של 67 מתוך 128 מושבים. אל-חרירי האשים את חוק הבחירות החדש – שהדיונים עליו עיכבו את הבחירות בארבע שנים – בזליגת המושבים ובאחוז ההצבעה הנמוך. בניסיון לפצות על ההפסד, אל-חרירי – המקורב לסעודיה – ציין כי הניצחון של החיזבאללה עדיין "אינו מבשר את סוף העולם". שיטת הבחירות הפעם אינה מבוססת על רוב אלא שהיא יחסית – תוצאה של מהלכים פוליטיים שהיו בלבנון בשנים האחרונות.

החיזבאללה גוזר קופון

בבחירות 2009 החיזבאללה ובעלי בריתו רצו כגוש "ה-8 במרץ" נגד אל-חרירי ובעלי בריתו בגוש "ה-14 במרץ". הוויכוח המרכזי בין המחנות התמקד בשאלת הצורך בנשק, כאשר החיזבאללה טען כי נשק זה הכרחי לעמידה מול ישראל. בבחירות הנוכחיות חל שינוי בסדרי העדיפויות: המשבר הכלכלי, משבר הזבל, סוגיית הפליטים הסוריים – כל אלה מטרידים את הציבור בלבנון, והוא דורש מהחיזבאללה עשייה חברתית-כלכלית בשטח. לפני הבחירות נסראללה נשא נאומים חריפים, וקרא לתומכיו לצאת ולהצביע בבחירות עבור ארגונו, ובכך להביע מחאה נגד ארה"ב והמערב, סעודיה וישראל – אלה "שאינם מבינים כי האסטרטגיה שלהם בסוריה נחלה כישלון חרוץ". בנאום שנשא אחרי הבחירות הוסיף נסראללה: "ההרכב החדש של הפרלמנט מהווה ערובה וכוח חזק להגנת האפשרות האסטרטגית ומשוואת הזהב: התנגדות-צבא-עם". המנהיגות של חיזבאללה מבינה היטב כי לבנון שסועה מבחינה פוליטית, וכי בקרב הציבור, המאוכזב מאוזלת היד של הגורמים הפוליטיים, גוברת השאיפה להביא לשיפור ממשי בכלכלה.

ניצחון נוסף לאיראנים

סוכנות הידיעות "רויטרס" מדווחת כי באיראן מרוצים מתוצאות הבחירות. התקשורת בטהראן חגגה את "תום המונופול של אל-חרירי על הסונים בלבנון". האיראנים ייחסו לבחירות חשיבות רבה, והצליחו להוכיח את יעילות המנגנון של חיזבאללה, שנעזר בסיוע משמעותי של "משמרות המהפכה". בתגובה לתוצאות הבחירות, מסר משרד החוץ האיראני כי לבנון היא מדינה ריבונית ודמוקרטית, וכי הבחירות האחרונות מבורכות: "אנחנו תומכים בכל ממשלה לבנונית שתיבחר ותומכים ומכבדים את הרצון העממי הלבנוני".

הפרשנות הישראלית

הפרשנים הישראליים עקבו מקרוב אחר ראש הממשלה אל-חרירי ומפלגתו "אל-מוסתקבל" (העתיד), לעומת החיזבאללה בהנהגת חסן נסראללה. חלק מהפרשנים מסכימים, כי נסראללה "ניצח בגדול" בבחירות. יחד עם זאת, נשמעים טיעונים הגורסים כי הניצחון אינו מבשר טובות לעם הלבנוני. גיא אלסטר טוען כי לרמיסתו של אל-חרירי יהיה מחיר, זאת מכיוון שלארגון השיעי חיזבאללה, הפועל מטעם טהראן, יהיה עתה קשה עד בלתי אפשרי להכחיש את המשוואה לפיה הוא ומדינת לבנון חד הם. במילים פשוטות, אלסטר טוען כי לנוסחה הידועה "חיזבאללה=איראן" מתווספת הנוסחה "חיזבאללה=לבנון" – מה שמוביל למסקנה השלישית, שניסוחה הוא: "איראן=חיזבאללה=לבנון". גם דורון פסקין מ"כלכליסט" טוען כי "חיזבאללה ניצח, אך כלכלת המדינה צפויה להפסיד". פרשנים אחרים בישראל טענו, שאין מדובר אלא בהצלחה מוגבלת של חיזבאללה. כנגד הטענה לפיה הבחירות שינו את כללי המשחק בלבנון, פרופ' אייל זיסר סבור כי בפועל המפלגות השיעיות כלל לא הגדילו את כוחן, שהרי הן יכולות לאייש רק 27 מקומות בפרלמנט הלבנוני לפי החלוקה העדתית. המפלגות הלא-שיעיות כן התחזקו, והן מוכנות להיכנס לקואליציה יחד עם המפלגה השיעית – מהלך המסמן "סיפור אחר". דני אורבך טוען ב"מעריב" כי השפעתה של סעודיה בלבנון תמשיך ותדעך, בעוד זו של איראן תלך ותתעצם. גם אלדד שביט, מ"המכון למחקרי ביטחון לאומי", טוען באותה רוח, כי "הצלחת הגוש השיעי לחזק את כוחו הפרלמנטרי צפויה לעודד עוד יותר את חיזבאללה להמשיך ולבסס את מעמדו כגורם פוליטי מרכזי ומשפיע".

ניצח "בגדול"? נסראללה בנאומו השבוע (צילום מסך, ערוץ "אל-מנאר")
ניצח "בגדול"? נסראללה בנאומו השבוע (צילום מסך, ערוץ "אל-מנאר")

פרשנויות מהעולם

בעולם נשמעות תגובות שונות לתוצאות הבחירות בלבנון. פרשני רשת CNBS טוענים, ברוח סקפטית למדי, כי לאחר ניצחון החיזבאללה בבחירות בלבנון, "המחסומים שמנעו את האיראנים מפעולות נגד ישראל הוסרו", וכי על ישראל להתכונן להסלמה. מה שבטוח, הפרשנים משוכנעים שלתוצאות הבחירות בלבנון תהיה משמעות גיאו-פוליטית גדולה. פרשני רשת "אל-ג'זירה" (Al Jazeera) הדגישו את ההשתתפות הנמוכה בבחירות, כמו גם את האדישות השוררת בקרב הציבור הלבנוני באשר לחיים הפוליטיים. פרשנים אלו הדגישו את ההצלחה המוגבלת של הרשימות המשותפות שרצו לפרלמנט הלבנוני. העיתון "דיילי סטאר" (The Daily Star) מפנה את תשומת לב של הקוראים לעובדה כי שש נשים נבחרו לפרלמנט הלבנוני שהוא גברי ברובו. ה"ניו-יורק טיימס" (NYT) מוטרד מהעלייה בכוחות המוכנים לשתף פעולה עם חיזבאללה. ב"ניו-יורק טיימס" טוענים גם, שבמידה ואכן לבנון עומדת להזדהות עם החיזבאללה – יקשה על המדינה "להרים" את הכלכלה, הנמצאת במשבר עמוק. "דה-נשיונל" (The National) פרסם את תוצאותיו של סקר מהן עולה כי הנוער הלבנוני אינו מרוצה מהכיוון בו הממשלה נוקטת, וכי הוא חסר תקווה באשר ליכולתן של הבחירות האחרונות לשנות את המצב.

התגובה האמריקנית

פעילותו של החיזבאללה במזרח התיכון מטרידה את ארה"ב. ב-8 במאי התפרסם מחקר על פעילות ארגון הטרור במדינות אמריקה הלטינית (אמל"ט) תחת הכותרת: "איראן נמצאת בחצר האחורית של ארה"ב". המחקר מתאר את הפעילות החתרנית של החיזבאללה במדינות רבות באמל"ט. דו"ח של "הטרור האיראני באמל"ט", אשר פורסם ב-17 לאפריל, מתאר את הרשתות המסועפות של הארגון, אשר פועל ביבשת. לפי הדו"ח, האליטות המקומיות באמל"ט משתפות פעולה עם איראן ועם חיזבאללה ומאפשרות כניסה של חמושים קיצוניים למדינות שלהן. כך, למשל, סגן נשיא ונצואלה, טארק אל-עיסאמי (Tareck El Aissami), שמוצאו לבנוני, העניק באופן בלתי חוקי כ-10,000 דרכונים לקיצוניים מסוריה, עיראק וממדינות אחרות. ארגון החיזבאלה נמצא ברשימת ארגוני הטרור של ארה"ב, והתחזקותו בבחירות בלבנון אינה יכולה שלא להטריד את האמריקנים.

תגובת העולם הערבי

החדשות מלבנון לא יכלו לשמח את הפטרון של אל-חרירי – יורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן. יצוין, כי בשנים האחרונות ערב הסעודית צמצמה את הסיוע הצבאי הנרחב שהעניקה לצבא לבנון. הסעודים חוששים מההתפשטות האיראנית, ומחזיקים את אל-חרירי בלבנון כבן ערובה של האינטרסים שלהם באזור. למרות קרבתו לסעודים, המתח בין בית המלוכה ללבנון הוביל בנובמבר 2017 להכרזה של אל-חרירי מריאד על התפטרותו. בתום לחצים בינלאומיים חזר אל-חרירי לביירות, תוך הבטחה מעורפלת של החיזבאללה להישאר ניטרלי ביחס לסכסוכים באזור בין ערב הסעודית לאיראן. לאיראן, שלא הצליחה להראות נתוני צמיחה מרשימים למרות הסרת הסנקציות, יש היום יכולת מצומצמת להזרים כספים ללבנון, בהיותה שקועה במלחמה בסוריה ובתימן; אך כאמור גם תמיכתה של סעודיה בחרירי הצטמצמה מאוד. העדר השקעות זרות אינו מבשר טובות לכלכלה הלבנונית בשנים הקרובות.

התגובה הרוסית

טום אוקונור (Tom O'Connor) מ"ניוזוויק" (Newsweek) פרסם השבוע כתבה שכותרתה: "רוסיה ניצחה בסוריה: האם היא תאתגר גם את ארה"ב בלבנון"? לדידו של אוקונור, רוסיה רואה בלבנון נקודת מאחז נוספת לזו שיש לה בסוריה במזרח התיכון. בשעה שאסד מחזיר לעצמו יותר ויותר שטחים בסוריה והמורדים סופגים כישלונות רבים, רוסיה מבצעת מהלך מהותי וחותמת על הסכמי נשק בסך של כמיליארד דולר. עקב המשבר הפוליטי המתמשך בלבנון, רוסיה אינה יכולה למצוא גוף עליו תוכל להישען. מאידך, היום מדובר במחנה שיעי-נוצרי בעל נטייה פרו-רוסית ואנטי-מערבית ברורה – דבר שרוסיה יכולה לנצל לצורך מימוש מטרותיה האסטרטגיות באזור.

תגובות בישראל

בישראל נשמעו תגובות חריפות לתוצאות הבחירות. שר החינוך ויו"ר "הבית היהודי", נפתלי בנט, פרסם מסר מאיים, המופנה למזכ"ל החיזבאללה חסן נסראללה: "אתה ממתג את עצמך כמגן לבנון, אבל אם תפתח במלחמה נגד ישראל – תאבד את לבנון". בנט אף התייחס לשאלה האיראנית, ערב הכרזתו של דונלד טראמפ על נסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין והתבססותה של איראן בסוריה: "משטר האייתוללות חי על זמן שאול וסופו לקרוס. אם איראן תמשיך כך – היא תגלה שסוריה הפכה לווייטנאם שלה". באותו כנס, בנט דן בזהות הכפולה ובדילמה הכפולה של נסראללה: הזהות הלבנונית והזהות השיעית. אליבא דבנט, עד כה לנסראללה הייתה אפשרות לפגוע בישראל מבלי שישראל תפגע בלבנון, אך כללי המשחק השתנו. היום, לפי בנט, "מי שמצייר עצמו כמגן לבנון, יביא להחרבתה של המדינה אם יתקוף את ישראל וישחק את 'המשחק האיראני'". וכפי שכותב דני אורבך: בלבנון של היום נוצר מצב, שבו "כל חלקי המערכת הפוליטית הלבנונית רואים את ישראל כאויב, אולם מעטים מעוניינים בעימות איתה".

ד"ר יבגני קלאובר הוא פרשן פוליטי, חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בסכסוכים אתניים, בדמוקרטיות בהתהוות ובפוליטיקה השוואתית