הזעם הסעודי על עסקת הרכישה הקטרית של מערכות S-400 הרוסיות / ד"ר יבגני קלאובר

העיתון הצרפתי "לה מונד" (Le Monde) דיווח בתחילת החודש, כי סעודיה פנתה לנשיא צרפת עמנואל מקרון בבקשה שישכנע את קטר לוותר על רכישת מערכת ההגנה האווירית המתקדמת S-400 מרוסיה. בית המלוכה הסעודי פרסם איום, לפיו "הממלכה ערוכה לפעולה צבאית, אם זו תידרש". על פי הדיווח, צרפת לא הגיבה לפנייה הסעודית. ההצהרה הסעודית באה בעקבות דבריו של שגריר קטר במוסקבה, פאהד בן מוחמד אל-עטיה, לפיהם ארצו מנהלת מגעים מתקדמים עם רוסיה לקראת רכישת מערכות מתקדמות מדגם S-400. בשעה שהסעודים רואים ברכישת מערכות אלו עילה למלחמה (casus belli), הקטרים טוענים שהאיומים של הסעודים מנוגדים לחוק הבינלאומי ולנורמות הבינלאומיות. בפועל, אם יועברו סוללות מסוג זה לידי הקטרים ואלה יגיעו לכשירות מבצעית, יהיה בכך משום איום על חופש הפעולה היחסי ממנו נהנה חיל האוויר הסעודי בתימן, בה הוא מפציץ מטרות חות'יות.

סעודיה וקטר: כרוניקת היחסים

לפני כשנה בדיוק, בראשית יוני 2017, סעודיה הובילה (יחד עם בחריין, איחוד האמירויות ומצרים) חרם נגד דוחא, וזאת בטענה שקטר תומכת בארגוני טרור פרו-איראניים, כמו גם ב"אחים המוסלמים". במהלך החרם סעודיה סגרה את מעבר הגבול היבשתי היחיד המקשר בינה לבין קטר, וקטעה נתיב מרכזי של ייבוא מזון וחומרי בנייה לשכנתה. ארבע המדינות הסוניות – סעודיה, בחריין, מצרים ואיחוד האמירויות – גירשו אזרחים בעלי תעודת זהות קטרית, ואף קראו לאזרחיהן לעזוב את האמירות ולשוב לבתיהם. באותה תקופה נאסר על מטוסים קטריים להיכנס למרחב האווירי של אותן מדינות. זאת ועוד: גולים פוליטיים קטריים, המהווים איום על האמירות, זכו לתמיכה – כל זאת, במטרה להרתיע את דוחא. שבועות ספורים לאחר פרוץ המשבר במפרץ הפרסי, הגישו ארבע המדינות לדוחא רשימת דרישות לסיומו של המשבר, והקציבו לה עשרה ימים לבצען. הסעודים, בשם הקואליציה הסונית, דרשו מקטר לסגור את רשת הטלוויזיה "אל-ג'זירה" ולצמצם את תמיכתם בארגוני טרור, במיוחד ב"אחים המוסלמים". הסעודים דרשו גם את סגירתו של בסיס צבאי טורקי הנמצא בשטח קטר ואת צמצום ההשפעה האיראנית. בנוסף, ערב הסעודית הטילה על קטר סנקציות רבות. קטר מצידה הכחישה, כמנהגה, את עצם תמיכתה בארגוני טרור באזור, ואף טענה כי למעשה החרם נועד לפגוע בריבונותה. בספטמבר 2017 התקשר שליט קטר, האמיר תמים בן חמד אאל ת'אני, ליורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן אאל סעוד, וביקש לפתוח במשא ומתן במגמה לפתור את המשבר.

בחודש אפריל הודיעה סעודיה כי היא עשויה לשקול הצעה לחפור תעלה ימית לאורך הגבול שלה עם קטר, דבר שעלול להפוך את האמירות הקטרית לאי. סעודיה אף איימה להפוך את הגבול היבשתי היחיד של שכנתה לשטח צבאי ולהקים בו אתר פסולת גרעינית. למרות שהפרויקט לא קיבל אישור רשמי ועומד בפני מכשולים רבים, הדבר ממחיש את עומק השבר שהתחולל בקואליציה הסונית בראשות סעודיה. הפרויקט הוצע על מנת להרתיע את קטר ולהכפיפה לתנאיה של סעודיה. שר החוץ של איחוד האמירויות, אנואר קרקאש, שחרר שורה ארוכה של ציוצים בטוויטר בהם טען כי הפרויקט הוא "הוכחה לכישלונה של קטר לפעול לפתרון המשבר".

את שורשי המשבר הנוכחי בין סעודיה לקטר מייחסים, לרוב, לאירועים שהתחוללו בשנת 1995, כשחמד בן ח'ליפה אאל ת'אני (Hamad bin Khalifa Al Thani) – אביו של שליט קטר הנוכחי – הדיח מהשלטון את אביו (סבו של האמיר תמים), ח'ליפה בן חמד אאל ת'אני (Khalifa bin Hamad Al Thani) בעת שהאחרון בילה בחופשה בשווייץ. ההפיכה בקטר הולידה חששות כבדים בקרב המונרכיות הסוניות באזור, מכיוון שלכאורה הייתה עלולה ליצור תקדים להחלפת השלטון באמצעות כוח. השכנות הסוניות ניסו לא פעם לבצע הפיכה נגדית (contra revolution) במטרה להפיל את האמיר הנוכחי ולהחזיר את אביו לכס המלוכה – אך ללא הצלחה.

הקטרים מתקרבים לאיראן?

בשונה מהסעודים, המעוניינים בקיומה של מערכה נגד איראן, אשר תתבצע בידי כוחותיהן של ארה"ב וישראל, הקטרים חוששים ממלחמה. במטרה לרצות את ממשל טראמפ, הקטרים שבים ומצהירים כי יש להם מחלוקות עם איראן; עם זאת, יודגש כי קטר אינה מעוניינת לעמוד לצדה של סעודיה במלחמה נגד איראן. בתחילת השבוע שעבר (ב-3 ביוני) הצהיר סגן ראש הממשלה ושר ההגנה הקטרי, ח'אלד אל-עטיה, במהלך כנס ביטחוני בינלאומי בסינגפור, כי מחד לארצו "חילוקי דעות רבים" עם איראן, אך מאידך אין להסיק מכך כי היא מוכנה לחבור לקואליציה הסונית האנטי-איראנית בראשות סעודיה. אל-עטיה הוסיף כי "בין אם צד שלישי מנסה לדחוף את האזור או מדינה מסוימת להתחיל מלחמה עם איראן – הדבר יהיה מאוד מסוכן", וכי לא יהיה זה מן החכמה לקרוא לארצות הברית או לישראל לפתוח במלחמה נגד איראן. הרטוריקה הסלחנית ביחס לאיראנים אינה מקובלת על ארה"ב, שכעשרת אלפים חיילים שלה מוצבים במתחם האווירי אל-עודיד בקטר, כחלק מהמערכה נגד ארגון דאע"ש והלחימה המתנהלת כל העת באפגניסטן. למעשה, התחבטויותיה של קטר בין הקואליציה הסונית לבין איראן מסוכנות, מבחינתה של ארה"ב.

האמיר תמים (משמאל) ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מוסקבה, מרץ 2018 (אתר הקרמלין, CC BY 4.0)
האמיר תמים (משמאל) ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מוסקבה, מרץ 2018 (אתר הקרמלין, CC BY 4.0)

מערכות ה- S-400 מסכנות את הסעודים

מדוע, בעצם, הסעודים כה חוששים משילובן של מערכות ה- S-400 המתקדמות? מדובר בהתקנת מיכשור נגד מטוסים, למדינות שאינן יכולות להרשות לעצמן רכישת מטוסי קרב חמקנים, בעוד שהן חשות מאוימות מהמטוסים החמקנים של ארצות הברית ושל המדינות שזכו להצטייד בהם. סוללת ה-S-400 היא הפיתוח האחרון בקטגוריית הטילים הכוללת את ה-SA5, טיל קרקע-אוויר ארוך טווח שפותח במקור על ידי ברה"מ לצורך הפלת מפציצים אטומיים בימי המלחמה הקרה, והיא נמצאת בשימוש מבצעי של הכוחות הרוסיים בסוריה. הצורך של הרוסים ליירט מפציצים מטווחים ארוכים הוביל את החברות המקומיות להתמחות בתחום ייצורן של מערכות אלו ולהשיג לקוחות רבים, ביניהם מדינות ערב, סין, צפון קוריאה ואחרות. כעת, קטר מצטרפת לשורת לקוחותיה של רוסיה.

על פי העיתון "כלכליסט", ה- S-400 הינה "סוללת טילים בעלת מכ"מים חזקים ורגישים מאוד, שמסוגלים לזהות וליירט מטרות מטווח של 400 ק"מ – מעבר לטווח ההטלה של כל הפצצות בעולם ושל רוב הטילים, למעט טילי שיוט יקרים במיוחד". טל ענבר, ראש המרכז לחקר הטילים והחלל במכון פישר, מסביר כי "הרוסים הציבו והחלו בהפעלת סוללת טילי ה-S-400 בסוריה, ופרסו לצדם מערכות טילי SA-22 'פנציר', שנרכשו גם על ידי איראן, כדי להגן עליהם מתקיפה". וכך מתנהל המרחב האווירי של המזרח התיכון תחת איומן של המערכות האיראניות, ובעתיד אולי גם הקטריות, כשבשני המקרים הן מכוונות נגד הקואליציה הסונית. רוסיה אף מעוניינת לפרסם את הסוללה מדגם S-400 ללקוחות פוטנציאליים נוספים: ד"ר איזבלה גינור ממכון טרומן באוניברסיטה העברית טוענת כי במזרח התיכון יש לרוסיה "הזדמנות לבחון את כל כלי הנשק החדשים שלה וצריך להראות לעולם את כלי הנשק שלה שהיא רוצה למכור, והיא באמת מכרה את טילי ה-S-400 מתוצרתה נגד מטוסים לסעודיה ולטורקיה". הדיווח לפיו סוללת ה-S-400 הרוסית לא השתתפה בירי נגד מטוסי חיל האוויר הישראליים מוסיף מעט אופטימיות לתמונה הכללית.

פרשנות

המגזין הנודע Foreign Affairs פרסם לפני שנה, בתחילת יוני 2017, מאמר מערכת חשוב תחת הכותרת המרשימה: "האם המשבר הדיפלומטי של קטר יצית מלחמת עולם חדשה?". המאמר כולל השוואה של המצב בקטר ב- 2017 למצב בסרייבו ב- 1914. היום, ביוני 2018, הסיטואציה נראית חמורה עוד יותר: בשנה שעברה הכל נגמר במשבר דיפלומטי, בעוד שכעת נעשה שימוש במושג עילה למלחמה (casus belli) – ניסוח המגדיר מצב חריף יותר מבחינת הסעודים. מאמר מערכת מטעם אתר החדשות Fox News טוען כי המשבר הקטרי מרחיב את השסע בקואליציה הסונית. המאמר מזכיר כי קטר מקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם איראן – דבר שמקשה על חברות הקואליציה הסונית ליישב את המשבר. "ניוזוויק" (Newsweek) בחן את המשמעויות הפוליטיות והכלכליות של החרם, ומצא באופן מפתיע כי "החרם שהטילו מצרים וסעודיה על קטר לא פגע בכלכלתה ובהשפעתה הבינלאומית. להפך: הנתונים מלמדים שמצבה של האמירות רק השתפר בשנה האחרונה". לפי "ניוזוויק", אם כן, קטר כלל אינה מראה סימנים של משבר; ההיפך הוא הנכון: יש הטוענים שהסגר חיזק את שליטי האמירות, ואף סייע לה למשוך השקעות בינלאומיות גדולות יותר.

דיון

מאז מינויו של הנסיך מוחמד בן סלמאן ליורש העצר הסעודי והפיכתו לאיש החזק בממלכה, סעודיה מנסה למצב את עצמה כמדינה דומיננטית ובעלת השפעה רחבה במזרח התיכון. הפרשנים רואים בשינויים מרחיקי הלכת המתחוללים בממלכה הסעודית מהפכה של ממש. קטר נתפסת על ידי הסעודים כאח קטן הפוזל לעבר האיראנים, ואף כגורם המסכן את היציבות במזרח התיכון באמצעות תמיכה בגורמים קיצוניים, ביניהם דאע"ש. ב-2017 הסעודים ניסו, אמנם בהצלחה מוגבלת וחלקית, לגייס קואליציה אנטי-קטרית, כשקטר עצמה קיבלה סיוע גם מצד איראן וטורקיה, בעוד האמריקנים מנסים מצידם להציע פתרונות למשבר. האינטרס הרוסי, מלבד מכירת הסוללות המתקדמות, טמון בהשגת דריסת רגל במזרח התיכון, ובמקרה של קטר – ל"שלוף" אותה בכוח מהקואליציה הסונית, הנתמכת על ידי ארה"ב, ובכך להחליש קואליציה זו. מצד אחד, הרוסים מוכרים נשק לאיראנים ולקטרים, אך מצד שני הם מעמיקים את יחסיהם עם סעודיה ועם טורקיה. רוסיה מנסה ליצור זירות דיפלומטיות שונות בהן היא משחקת תפקיד מפתח במגמה להביא לפתרון הבעיות במזרח התיכון: היא מוכרת נשק לצדדים הרואים את עצמם כאויבים, כגון סעודיה ואיראן, ואז מציעה פתרונות פוליטיים בהובלתה, שימנעו התדרדרות למלחמה. רוסיה מוכרת לאיראן, טורקיה וסעודיה את מערכת ההגנה האווירית המתקדמת שלה עם טילי ה-S-400. יש לזכור שרוסיה מוכרת נשק למדינה שחברה בברית נאט"ו ולמדינות שמחוץ לברית זו – דבר שעשוי לשנות את היחס של המערב כלפי הרוסים ולראות בהם שחקן מפתח לביטחון הגלובלי.

ד"ר יבגני קלאובר הוא פרשן פוליטי, חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בסכסוכים אתניים, בדמוקרטיות בהתהוות ובפוליטיקה השוואתית