המאמצים לשיקום הדמוקרטיה בלוב / ד"ר יבגני קלאובר

הניסיון לדמוקרטיזציה

לאחר נפילת משטרו של מועמר קדאפי בשנת 2011 כוננה בלוב ממשלת מעבר (שלטון זמני) שפעלה לאיחוד השבטים, זאת במגמה לפייס בין השבטים היריבים – מצד אחד אויביו של קדאפי, ומנגד מי שנותרו נאמנים לדרכו של השליט המודח. ב-7 ביולי 2012 נערכו לראשונה בחירות דמוקרטיות לפרלמנט זמני, אשר – במהלך חסר תקדים בהיסטוריה של לוב – חוקק חוקה חדשה. בעת הבחירות שררה תחושה של תקווה לכך שהקואליציה הליברלית בראשותו של ראש הממשלה לשעבר מחמוד ג'יבריל תביס את הממסד המוסלמי. למרות שהכוחות הליברליים עלו לשלטון ב-2012, המדינה מתקשה להשתקם, ועדיין שורר בה כאוס מוחלט. מאז 2011 עיר הבירה טריפולי נשלטת, למעשה, על ידי קבוצת מיליציות, זאת תוך כדי פיצולה של המדינה. במהלך השנים האחרונות שבו המיליציות השונות והתעמתו זו עם זו. למרות שהלחימה בטריפולי פחתה בחודשים האחרונים, ועל אף  העובדה שחלק מהמיליציות חברו לממשלה המוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית, מוקדם עדיין לדבר על תהליך היווצרות של אחדות לאומית: כך, למשל, מיליציות יריבות ניהלו חילופי אש כבדים בבירת המדינה בחודש ינואר האחרון. חילופי האש והירי הארטילרי גרמו להשבתה של נמל התעופה אשר שימש לטיסות אזרחיות. פרשנים בארץ ובחו"ל מתגעגעים לעידן קדאפי; החיווי השכיח החוזר ונשנה בפיהם הינו כי לוב של קדאפי אומנם לא הייתה דמוקרטיה, אך היא העניקה לבניה יציבות וקיום בטוח. לוב חולקה לאזורי שליטה ואפשרה לגורמים אסלאמיסטיים קיצוניים מסוגם של דאע"ש ואל-קאעידה להשתלט על שטחים נרחבים במדינה.

ניסיון הדמוקרטיה כשל

שלשום (ה-10 באפריל) קבע האו"ם כי "אלפי בני אדם בלוב מוחזקים במעצרים שרירותיים על ידי ארגונים חמושים ונתונים לעינויים". בדו"ח שפורסם במשותף על ידי נציבות האו"ם לזכויות האדם והצוות המיוחד של האו"ם בלוב, "יונסמיל" (UNSMIL), נאמר כי "גברים, נשים וילדים ברחבי המדינה נעצרו על בסיס 'קשרים שבטיים ומשפחתיים והעדפות פוליטיות', ומוחזקים 'עם סיוע משפטי מועט או אפסי'". בפועל, כך מסתבר, הממשלה הלובית בטריפולי אישרה לארגונים חמושים לעצור מתנגדים למשטר, פעילים פוליטיים ואנשי תקשורת, וסיפקה לארגונים אלה כסף ונשק.

לוב-ארה"ב

היחסים בין ארה"ב ללוב התחממו כאשר קדאפי אישר בשנת 2003 את הודעותיהם של נשיא ארה"ב וראש ממשלת בריטניה בדבר הסכמתה של לוב לפיקוח של משקיפים בינלאומיים על מתקני הנשק העיקריים במדינה והפסקת יישום כל תוכניותיה להשגת נשק להשמדה המונית. בכך, למעשה, מועמר קדאפי הודיע על נכונותה של לוב להתפרק מיכולותיה הבלתי קונבציונליות. בספטמבר 2003 הסירה מועצת הביטחון של האו"ם את הסנקציות הבינלאומיות מלוב, לאחר שממשלת קדאפי קיבלה אחריות על פיצוץ מטוס פאן-אם מעל לוקרבי ב- 1988 והסכימה לשלם פיצויים למשפחות הקורבנות בסכום כולל של 2.7 מיליארד דולר. הסרת העיצומים איפשרה לחברות הנפט האמריקניות לחזור ללוב, בה הן ייצרו יותר ממיליון חביות נפט ביום. היום התוכנית הזאת עומדת להתבטל.

בשנת 2012 יזם הממשל האמריקני תוכנית פעולה לשיקומה של לב, במסגרתה התחייבה ארה"ב להעביר 23 מיליון דולרים למדינה השסועה, אשר הפכה לקרקע פורייה לארגוני טרור אסלאמיסטיים. התוכנית הוקפאה בתקופת ממשל אובמה בשנת 2016, והיום טראמפ מסרב להחיות ולתקף אותה מחדש.

קריקטורה נגד קדאפי: העיר ביידא, לוב, אפריל 2011 (wikkicommons, CC0 1.0)
קריקטורה נגד קדאפי: העיר ביידא, לוב, אפריל 2011 (wikkicommons, CC0 1.0)

הכלכלה הלובית

שש שנים לאחר הפלת קדאפי, המטבע המקומי קרס והשוק השחור משגשג, והתושבים מחליפים תכשיטים וכסף זר על מנת להשיג מוצרים בסיסיים. לוב מתקשה לייבא מזון, לשמור על רמת המחירים, ולשמר את רזרבות המט"ח שלה, שלפי הבנק העולמי הסתכמו ב-67.5 מיליארד דולר בשנת 2017 – בהשוואה ל-123.5 מיליארד ב-2012. זאת ועוד: למרות שב- 2017 לוב הצליחה להעלות את תפוקת הנפט למיליון חביות ליום, עדיין מדובר בכמות קטנה לאין ערוך מזו שהופקה במדינה טרם נפילתו של משטר קדאפי ב-2011. היחסים הכלכליים בין לוב לארה"ב מתדרדרים בימים אלה לשפל חדש. רשות ההשקעות הלובית (LIA) הגישה תביעה נגד הבנק האמריקני ג'יי.פי. מורגן (J.P. Morgan) בבית משפט בלונדון, במה שעשויה להיות הראשונה מתוך סדרת תביעות שיוגשו נגד בנקים גדולים.

הרוסים ממלאים את החלל

בתקופה האחרונה נושבת רוח אופטימית בלוב בשעה שהגנרל ח'ליפה חפתר מנסה לעשות סדר בכאוס הלובי, ולהשיב למדינה את היציבות כמו גם את הטריטוריות שאיבדה. בעוד שאיטליה מגבה את ראש ממשלת לוב פאיז א-סראג', רוסיה סומכת על הגנרל חפתר השולט בנמל החשוב ביותר ללוב לייצוא נפט גולמי. רוסיה הגבירה לאחרונה את מעורבותה בלוב, זאת באמצעות חתימת חוזה משמעותי בעל פוטנציאל רב לפיתוח שדות נפט במדינה. ראש איגוד הנפט הלאומי בלוב (NOC) חתם על הסכם שיתוף פעולה עם רוזנפט, ענקית הנפט הרוסית; לפי מקור זה, ההסכם "מניח את היסודות להשקעה של רוזנפט במגזר הנפט בלוב". בשנים האחרונות רוסיה נתפשת כשחקנית מרכזית אשר ביכולתה לנהל מו"מ ישיר מול חפתר, העומד בראש "הצבא הלאומי הלובי" הממוקם במזרח המדינה. הניסיונות האמריקניים להתנגד לחפתר – נכשלו.

פרשת סרקוזי

לוב חזרה לאחרונה לכותרות בשל פרשת השחיתות בצרפת. נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי נעצר בחודש שעבר על ידי משטרת העיר נאנט, ונחקר בחשד לפיו קמפיין הבחירות שלו ב-2007 מומן על ידי לוב. בשנת 2012 פרסם האתר "מדיה-פארט" (Mediapart) מסמך בו נכתב, כי משטרו של שליט לוב לשעבר, מועמר קדאפי, הסכים לממן את קמפיין הבחירות של סרקוזי בבחירות שהתקיימו ב-2007. על פי המסמך, ראש המודיעין הלובי בתקופת קדאפי, מוסא קוסא, "דיווח על 'הסכם עקרונות' שהושג במטרה לתמוך בקמפיין של סרקוזי בסכום של עד כ-50 מיליון אירו". חקירת הפרשה נפתחה באפריל 2013, כשנה לאחר שסרקוזי הפסיד בבחירות לפרנסואה הולנד ועזב את ארמון האליזה. על פי החשדות, הוא קיבל כ-50 מיליון אירו מקדאפי בדרכו לניצחון על סגולן רויאל בבחירות שבהן עלה לשלטון. לא ברור מהן ההטבות אותן התכוון סרקוזי להעניק לדיקטטור הלובי. האירוניה מתגלמת בכך שסרקוזי התעלם לבסוף בשתיקה מאירועי "האביב הערבי" בלוב, שהובילו לרציחתו של קדאפי מאוחר יותר על ידי בני עמו.

ד"ר יבגני קלאובר הוא פרשן פוליטי, חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בסכסוכים אתניים, בדמוקרטיות בהתהוות ובפוליטיקה השוואתית