המשבר בין קנדה לערב הסעודית / ד"ר יבגני קלאובר

לפני כחודש הודיעה ערב הסעודית על השעיית קשרי המסחר וההשקעות עם קנדה, ועל החזרת שגרירה מהמדינה. משרד החוץ הסעודי מסר כי על שגריר קנדה בממלכה לצאת מתחומה בתוך 24 שעות. צעד זה ננקט כתגובה לגינוי החריף שהוציא משרד החוץ הקנדי, מספר ימים קודם לכן, למעצרן של פעילות למען זכויות נשים בסעודיה. בנוסף לסילוק השגריר, סעודיה הקפיאה את שיתוף הפעולה שקיימה עם קנדה בנושאי תרבות ורפואה. היא אף "עצרה את כל הטיסות הישירות בין השתיים והודיעה על החזרתם הביתה של אלפי סטודנטים סעודים שלומדים בקנדה". יתר על כן: הטיסות הישירות של חברת התעופה הסעודית אל קנדה וממנה – בוטלו. דוברת משרד החוץ של קנדה, מארי פייר-באריל, מסרה כי "קנדה תפעל תמיד להגנה על זכויות אדם, כולל זכויות נשים וחופש הביטוי בכל העולם", והוסיפה: "קנדה מעוניינת בבהירות בנושא מצידה של  סעודיה". באופן ספציפי, משרד החוץ של קנדה תבע מהסעודים לשחרר פעילה פמיניסטית בשם סאמאר באדאווי ואת חברתה, ונסימה אל-סדה, שנעצרה עימה. שרת החוץ של קנדה, קריסטיה פרילנד, ציינה  כי היא "נחרדת מאוד" ממעצרה של באדאווי וקראה אף היא לסעודים לשחרר את הפעילות מהכלא.

זכויות האדם בסעודיה

על פי נתוני ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל", הוצאו להורג בסעודיה בשנת 2011 לפחות 82 בני אדם, רבים מהם באירועים פומביים שבהם ראשם נערף. למונרכיה הסעודית אין חוק פלילי כתוב, ופעילותה מסתמכת  על אינטרפרטציה  של האיסלאם הסוני. השופטים במדינה קובעים את העונשים לפי פרשנותם האישית לכתבי הקודש הללו. החוקה הסעודית מאפשרת, בין היתר, הלקאת הומוסקסואלים, כריתת ידיים של גנבים, ואף קובעת עונש מוות למי שהורשעו ברצח, סחר בסמים, אונס, כישוף ושוד מזוין. מדי שנה, הממלכה מוציאה להורג קרוב למאה אנשים. הסעודים כועסים מאוד על גינויים עקב הפרות בוטות של זכויות אדם. גם במקרה הזה נמסר ממשרד החוץ הסעודי כי "נפרש כל ניסיון נוסף של קנדה להתערב בסוגיות פנימיות שלנו כאישור להתערב בעניינים הפנימיים של קנדה". ירון פרידמן מעריך כי "למרות ההתקדמות שעשתה סעודיה בנוגע לזכויות האישה, נראה כי היא אינה מתכוונת לוותר על המסורת הווהאבית, אלא להמשיך להתנהג כמו לפני 200 שנה". מאז שנבחר בקנדה ראש הממשלה החדש ג'סטין טרודו, הדיון הציבורי במצב זכויות האדם בסעודיה הלך וגבר – דבר שהכעיס את הסעודים השמרניים. המשבר העלה שוב פעם את הצורך לבקר את המשטרים הפוליטיים במזרח התיכון בגין  הפרת זכויות אדם. כך, בגין  המשבר הזה, הפרשנים העלו לסדר היום את נושא 60 אלף האסירים הפוליטיים במצרים.

תגובת מדינות המפרץ

איחוד האמירויות הערביות הביעה תמיכה בסעודים, וקראה להם "להגן על ריבונותם". גם בחריין צידדה בעמדה הסעודית וגינתה את "התערבותה של אוטווה בענייניה של סעודיה". את ההצטרפות של מדינות במזרח התיכון למחנה הסעודי, בכל הנוגע לסוגיה הקנדית, ירון פרידמן מכנה "מסדר נאמנות לבית המלוכה". סעודיה, שמנסה לבנות הגמוניה אזורית, משתמשת במשבר הקנדי על מנת לוודא "מי לנו ומי לצרינו" באיזור. אלג'יריה ופקיסטן הצטרפו אף הן לגינויה של קנדה. יורש העצר הסעודי ושר ההגנה, הנסיך מוחמד בן סלמאן, הינו, ככל הנראה, הדמות המרכזית העומדת מאחורי המשבר. מוחמאד בן סלמאן כבר רשם לעצמו רצף ארוך של משברים אזוריים ובינלאומיים, כשהבולט ביניהם הוא זה שנפתח כנגד קטאר בשנה שעברה, נגדה הסעודים אף הכריזו על שורה של צעדי ענישה. המשבר הדיפלומטי עם קטאר ב- 2017 הגיע לשלב של ניתוק היחסים בין המדינות, זאת  על רקע האשמות כי הקטארים מממנים טרור. ועתה, מוחמד בן סלמאן הצעיר מתגרה בראש ממשלת קנדה הצעיר, ואין להוציא את סוגיית האגו מהנוסחה הגיאו-פוליטית של המשבר.

יחסי קנדה-סעודיה

לקנדה ולסעודיה אינטרסים משותפים בתחומים רבים ומגוונים, בין היתר בנושאי ביטחון, אנרגיה, פליטים, והתנגדות לטרור. בשנת 2007 סעודיה הייתה לשותפה הגדולה ביותר של קנדה למסחר. אלפי קנדים משתתפים מדי שנה בחג' – העלייה לרגל באסלאם. למעשה, נציגי העולים לרגל בקנדה הביעו דאגה רבה באשר למסעם לחג', עקב המשבר. אלפי סטודנטים סעודיים לומדים בקנדה. יתר על כן, אוטווה מוכרת נשק לסעודים – דבר שבאופן אירוני אינו פוגע ביחסי ישראל-קנדה. למרות היחסים הטובים, קנדה וסעודיה כבר חוו משבר בהיסטוריה הדיפלומטית שלהם: בשנת 2014, הסעודים חתמו על הסכם לרכישת ציוד צבאי בשווי 12 מיליארד דולר עם הממשלה השמרנית הקודמת של קנדה. הסעודים ביקשו מהקנדים לא לפרסם את פרטי ההסכם. למרות הבקשות של הסעודים, פרטי העסקה עלו לכותרות בקנדה, לאחר ש"תמונות ממזרח סעודיה הראו שימוש ברכבים משוריינים מתוצרת קנדה במהלך פיזור הפגנות מחאה של האזרחים השיעים באזור". האופוזיציה בקנדה ביקרה את הממשל על מכירת ציוד צבאי לסעודים, בו משתמשים לצורך פיזור הפגנות נגד בית המלוכה.

פרשנות

מספר פרשנים ממעיטים בחשיבות המשבר. תומאס ג'ונאו, מאוניברסיטת אוטווה סבור, כי טרודו לא מתרגש כי מדובר במשבר קטן יחסית. הוא ציין כי היחסים בין סעודיה לקנדה אינם רחבי היקף, כך שהנזק לקנדה  עקב ניתוק היחסים הינו מצומצם למדי. פרשנים אחרים כינו את התגובה הסעודית כמוגזמת, זאת מכיוון שהיא עלולה לפגוע ביחסים הרב-תחומיים בין שתי המדינות בעתיד. פרשנים רבים הופתעו מעצם העובדה שארה"ב לא הצטרפה לקנדה, חברתה בברית נאט"ו והשכנה הטובה. רבים ראו בכך את הסטנדרטים הכפולים של האמריקנים, המתייחסים למונרכיות הסוניות כאל דיקטטורות ידידותיות (friendly dictators). במאמר מערכת של ה"וושינגטון פוסט" נטען כי ערב הסעודית אינה יכולה להרשות לעצמה להתעסק במריבות עם קנדה, מכיוון שהכלכלה הסעודית דורשת כעת השגת חברים ולא אויבים.

דיון

דמותה המשתנה של ארה"ב ומערכת הבריתות שיצר טראמפ לאחרונה במזרח התיכון משפיעות על הגיאו-פוליטיקה. אל מול  עינינו המשתאות, ארה"ב מתרחקת מהקנדים ואינה מבקרת את סעודיה. הדבר מוכיח, כי בשונה מקנדה, מדיניות החוץ של ארה"ב אינה מבוססת על ערכים כמו דמוקרטיה, ליברליזם וזכויות אדם. ההוכחה לכך מתגלמת, בין היתר, באופני התנהלותה במשבר הסעודי-קנדי, בו ארה"ב לוקחת את הצד של המונרכיות הלא-דמוקרטיות, אשר פוגעות בזכויות אדם בסיסיות. טענה זו זוכה לחיזוק במאמר מערכת שפורסם ב"גרדיאן" הבריטי, לפיו, "העימות עם סעודיה הוכיח: עליית טראמפ לשלטון מבודדת את קנדה מהעולם". דוברת משרד החוץ האמריקני, הת'ר ניוארט,  חיזקה ביתר שאת  את התחושה הזאת באמירה, כי "קנדה וסעודיה צריכות להתמודד עם הבעיות שלהן בעצמן" – הצהרה ששחררה את ארה"ב מהמשבר. בימים אלה, היחסים בין וושינגטון לאוטווה התדרדרו לשפל המדרגה: קיימות מחלוקות בנושאי הסחר החופשי, הפליטים, וכן בנושאים כלכליים אחרים. המשבר עלול להקפיא את היחסים הכלכליים לגמרי – דבר שיחייב הוצאה של חברות קנדיות מהפרויקטים של "חזון 2030 ", אשר נועד לנתק את תלותו של המשק הסעודי בנפט. מדיניות החוץ האמוציונלית מדי של מוחמד בן סלמאן עלולה לפגוע בהתפתחותה של המונרכיה בעתיד. היא עלולה להבריח מוחות צעירים מסעודיה לקנדה, שם אנשים צעירים מרגישים בטוחים יותר. בימים אלה, כ-20 סטודנטים סעודיים מבקשים מקלט בקנדה על מנת להמשיך בה את לימודיהם – תופעה שעלולה להדאיג את שני הצדדים השרויים במשבר הנוכחי.

הסכסוך הנוכחי בין קנדה לבין  ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות ובחריין אינו מהווה מחלוקת קשה, ולמשבר זה אין צפי של עירעור אזור המפרץ כולו, הסוער ממילא. אולם משבר זה טומן בחובו תמונה גיאו-פוליטית משתנה של המזרח התיכון. היעדר חזית מערבית מאוחדת, הכוללת את ארצות הברית ואת המדינות המובילות בעולם מערבי, יחייב את קנדה להגדיר מחדש את האינטרסים הלאומיים שלה, ולהציב אותם בפני האמריקנים. הקנדים  יכולים אף להדגיש שוב את אי-תמיכתם במונרכיות סוניות אשר מעודדות קיצוניות ומאיימות על הסדר האזורי. בנוסף, הקנדים אינם מתייצבים מאחורי האמריקנים בכל הקשור לבידודה של איראן – דבר שעשוי היה להעניק לממשל באוטווה "קלף חזק" נגד הממשל בוושינגטון במיקוח העתידי. על ארה"ב – שיש לה קשרים קרובים עם קנדה, חברת נאט"ו, ועם סעודיה, בת בריתה המרכזית במזרח התיכון – למלא תפקיד פעיל בניסיון ליישב את הסכסוך בין הצדדים.

ד"ר יבגני קלאובר הוא פרשן פוליטי, חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בסכסוכים אתניים, בדמוקרטיות בהתהוות ובפוליטיקה השוואתית