הניסיון לחסל את ראש מנגנוני הביטחון של חמאס ברצועה / פרופ' עוזי רבי

בעקבות ניסיון החיסול של תופיק אבו נעים, ראש מנגנוני הביטחון של חמאס ברצועה, הפנו מנהיגי החמאס אצבע מאשימה "כנגד ישראל וסייעניה" בטענה שהדבר נועד לחבל בפיוס הפנים-פלסטיני.

עם זאת, נראה שהפניית אצבע מאשימה כלפי ישראל במקרה זה אינה מבוססת דייה. סביר יותר כי מדובר בניסיון מבית מדרשם של הסלפים בעזה (תומכי דאע"ש), שביקשו להיפרע מאבו נעים בשל גל המעצרים של חמאס נגד פעילים המזוהים עם דאע"ש. אבו נעים הוא האיש שתחת סמכותו נכפפות כל זרועות הביטחון של החמאס ובידיו הפקידו מנהיגי החמאס את "תיקי החיסול" של הסלפים בעזה.

אבו נעים, לאחר ההתנקשות (צילום מסך, משרד הפנים הפלסטיני, עזה)
אבו נעים, לאחר ההתנקשות (צילום מסך, משרד הפנים הפלסטיני, עזה)

ניכנס ל"אחורי מוחו" של החמאס. החמאס נתון בין פטיש לסדן. עליו להוכיח למצרים שהוא אכן מתנתק מדאע"ש בסיני (בין היתר באמצעות בניית אזור החיץ בין הרצועה למצרים) ולרדוף עד חורמה את הסלפים בעזה, שהציגו קו טהרני ונוקשה ממנו והציעו עצמם כחלופה לו. שחיקת כוחו של דאע"ש ברחבי האזור העניקה "אור ירוק" לחמאס והוא ניפנה להיפרע מהסלפים בעזה.

במקביל, חתם החמאס על הסכם פיוס שיעביר את האחריות הניהולית והאזרחית בעזה לידי הרשות ויחסוך ממנו גלי ביקורת ציבורית לנוכח המצב בעזה. פירוק נשקו ושינוי גישתו המיליטנטית והרצחנית כלפי ישראל כלל אינם עולים על דעתו. להיפך, בזה ייחודו, ומזה לפיכך לא ייסוג.

תקוותו היא שמכאן יוכל לעשות נפשות לעצמו בקרב הציבור הפלסטיני ביתר שאת, יתיר לרשות להתבוסס במימיה של הביצה הפלסטינית עד אשר יגיע "יום הבוחר". שם, כ"תנועה דמוקרטית המקבלת את צו הבוחר", מקווה החמאס להשלים את תרגיל "העוקץ" שהכין לאבו מאזן ולמנהיגי הפת"ח ולזכות בהנהגת הרשות.

(הופיע לראשונה בעמוד הפייסבוק של פרופ' עוזי רבי, ומתפרסם כאן באישורו)