ה-9 במאי – 'יום החג' של בנימין נתניהו / ד"ר יבגני קלאובר

הקרמלין חוזר וטוען, כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מודאג מאוד מפרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן. הקרמלין מפנה אצבע מאשימה לעבר וושינגטון, עקב ההודעה שמסר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בשם ארצו על פרישתה מן ההסכם, החלטה שעוררה ביקורת חריפה ברוסיה כמו גם ברחבי אירופה. רוסיה לא אהבה את העובדה שההחלטה האמריקנית לפרוש מההסכם עם איראן התקבלה ללא התייעצות איתה. הקרמלין אף הביע את אכזבתו מכך שבוושינגטון נמשכות ההכנות לקיום הפסגה בין טראמפ למנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג-און – וזאת מבלי לערב כלל את הצד הרוסי. ארה"ב מנסה לבודד ואף להדגיש את קיומו ופעילותו של "ציר הרוע" רוסיה-איראן, והיא שבה ומכה ואף סונטת בו באמצעות משטר סנקציות חריף מאין כמותו שהוטל על איראן (בשל תוכנית הגרעין) ורוסיה (בשל סיפוח קרים).

מה סוכם במפגש בין נתניהו לפוטין

נתניהו התייחס ב-9 במאי לתקיפה הישראלית בסוריה, אשר בוצעה טרם יציאתו למוסקבה. על מנת שלא להרגיז יתר על המידה את הקרמלין, "שחרר" נתניהו, רגע לפני המראתו לרוסיה, אמירה נייטרלית אשר מכבדת למעשה את עצם הנוכחות הרוסית בסוריה: "לאור מה שקורה בסוריה ברגעים אלה, יש צורך להבטיח את המשך התיאום הבטחוני בין הצבא הרוסי לצבא הגנה לישראל". ישראל מעוניינת למנוע את התבססותו של כוח צבאי איראני בסוריה או העברה של נשק אשר יערער את מאזן העוצמה מול החזבאללה או משטר אסד. ישראל נהנתה עד כה מחופש פעולה בשמי סוריה לצורך נטרול מטרות המאיימות על הגבולות הצפוניים שלנו. חופש פעולה זה התאפשר הודות לעליונות האווירית ובכפוף לאישורה, הלכה למעשה, של מוסקבה. פרשנים ישראליים טענו, כי לאור המתקפה המערבית בסוריה "שני התנאים הללו עלולים עכשיו להשתנות". החשש היה כי רוסיה תפעל לצמצם את חופש הפעולה שלנו בשמי סוריה, אך הדבר לא קרה – ולאחר ביקורו של נתניהו בקרמלין, נראה כי חופש הפעולה הישראלי בשמי סוריה לא צומצם. נתניהו הביע במו פיו את שביעות רצונו מתוצאות הפגישה שהתקיימה ב-9 במאי. בתום ביקורו בקרמלין הוא ציין כי שוחח עם פוטין על החלטת ארה"ב לפרוש מהסכם הגרעין וכי "הפגישות האלה תמיד מתגלות לאחר מעשה ובמבחן הזמן כמועילות".

השבר ביחסי רוסיה-איראן

רוסיה ואיראן הן שותפות אסטרטגיות, אך אינן מהוות בשום פנים ואופן בעלות ברית. הכוחות האיראניים בסוריה סייעו לרוסים להשיג את מטרותיהם הגיאו-פוליטיות במלחמה נגד אויבי משטר אסד. רוסיה חולקת עם איראן אינטרסים הדדיים בכל הקשור למכירת הנשק הרוסי לאיראנים. רוסיה מכרה מערכות S-300 לאיראן, למרות התנגדות מצד ישראל וארה"ב. בעקבות הלחצים הישראליים במהלך כל שנות המלחמה בסוריה, רוסיה גילתה סובלנות רבה למהלכיה של ישראל נגד איראן, ויש מי שיטען כי רוסיה אף מאפשרת אותם כל עוד מהלכים אלה אינם מהווים איום על האינטרסים שלה בסוריה. כל עוד לא הייתה פגיעה בכוחות רוסיים, ולא נוצר איום ישיר של ישראל על הישרדותו של משטר אסד – רוסיה גילתה הבנה רבה באשר להפצצות שלנו בסוריה. למרות הברית האסטרטגית בין רוסיה לאיראן, הקרמלין איפשר לישראל להכות במוצבים איראניים בסוריה ו"זז הצידה". חלק מהפרשנים ראו במעשה זה בגידה.

ה-9 במאי של איראן

בניגוד לרוסים, המציינים ב-9 במאי את יום הניצחון של בעלות הברית על גרמניה הנאצית, עבור האיראנים תאריך זה אינו יום חג אלא דווקא תזכורת עצובה, שכן הניצחון הסובייטי במלחמת העולם השנייה לא בישר עבורם טובות. הם זוכרים לרוסים את המהלך שביצעו באוגוסט 1941 – השתלטותם, יחד עם כוחות בריטיים, על איראן על מנת להבטיח את השליטה בצינורות הנפט למערב ולברה"מ במהלך מלחמת העולם השנייה. עוד זוכרים האיראנים היטב, כי למרות שבוועידת טהראן ב-1943 הוחלט להעניק להם ריבונות פוליטית, הסובייטים לא כיבדו את ההסכם, והשאירו את הצבא האדום בתוך גבולות המדינה. בהתאם ל"הסכם טהראן", שנחתם ב-1946, הכוחות האמריקניים והבריטיים התחייבו לסגת מאיראן, בשעה שהצבא האדום, אשר התמקם בצפון-מערב איראן, סירב לצאת ממנה, וזאת מתוך הנחה כי לאיראן אין חשיבות אסטרטגית עבור המדינות המערביות ועל כן הן לא תתייצבנה לצדה. אך הסובייטים טעו בהערכת האינטרסים המערביים: בעקבות פניית איראן בינואר 1946 למועצת הביטחון של האו"ם, המדינות המערביות דרשו את נסיגת ברה"מ, וארה"ב אף איימה לשלוח צבא מטעמה לאיראן. זאת ועוד, האיראנים לא ישכחו לעולם את תמיכת ברה"מ ברפובליקת מהאבאד הכורדית; הם אף יזכרו כי הרוסים הכירו ברפובליקה הסוציאליסטית האזרית בצפון איראן בינואר 1946 כישות פוליטית אוטונומית, כפי שהוכרזה על ידי התנועה הלאומית האזרית. אך ורק בעקבות ההתבטאויות החריפות של בריטניה, ובהנהגתו של מוחמד רזא שאה פהלווי, הצליחה איראן להביס ולפרק את שתי הרפובליקות הבדלניות, והיא אף הוציאה להורג את המנהיגים הכורדים כמו גם את האזרים.

נתניהו ופוטין מניחים זרים בקבר החייל האלמוני במוסקבה, 9 במאי 2018 (אתר הקרמלין, CC BY 4.0)
נתניהו ופוטין מניחים זרים בקבר החייל האלמוני במוסקבה, 9 במאי 2018 (אתר הקרמלין, CC BY 4.0)

ארה"ב מנסה להפריד בין רוסיה לאיראן

המשבר העמוק ביותר בין רוסיה לארה"ב מאז משבר הטילים בקובה בא לידי ביטוי בהפצצת המתקנים לייצור נשק כימי של המשטר הסורי על ידי הקואליציה המערבית לפני כחודש, שנעשתה בתגובה לתקיפה הכימית שביצע משטר אסד בעיירה דומא שבפרברי דמשק. הרוסים קיבלו אות אזהרה מהאמריקנים והוציאו את הכוחות שלהם מבסיס חמימים. ארה"ב נתנה לישראל אור ירוק לפעול נגד המתקנים האיראניים בסוריה, וגם שם לא היתה התנגדות מצד הרוסים; הם זזו הצידה ואפשרו לישראל ולארה"ב חופש פעולה בסוריה. האסטרטגיה של דונלד טראמפ מיועדת להציג את הרוסים כשחקן בלתי אמין, שברגע האמת אינו מגיע לעזרת השותף שלו – האיראנים. בנוסף לכך, ארה"ב וטורקיה אינן מתכוונות לוותר על השטחים בהם התבססו בצפון סוריה; נראה כי בכוונתן להקשות על איראן ועל רוסיה הנלחמות לצד משטר אסד. סעודיה ומדינות המפרץ ממשיכות לקבל "אור ירוק" אמריקני בתמיכתן במורדים האסלאמיסטיים באידליב. ארה"ב מעוניינת לסכסך בין רוסיה לאיראן, זאת על מנת להקטין את השפעתן של שתי מדינות אלו בסוריה.

רוסיה ושאלת הגרעין האיראני

עמוס ידלין, ראש "המכון למחקרי ביטחון לאומי", פרסם לפני מספר ימים מאמר בשם "הגרעין האיראני וההתבססות האיראנית בסוריה – משחק חדש מתחיל". במאמר זה ידלין טוען, כי לאחר שתי המכות הקשות שספגה לאחרונה איראן מישראל אסור להישאר אדישים, וכי חלילה לנו להיות באופוריה. ידלין ממליץ לעקוב מקרוב אחר המדיניות העדכנית שיאמצו כל השחקנים המעורבים באזור. ישראל ידעה תמיד לנהל מדיניות גרעינית ייחודית. ידלין ממליץ לישראל "לגבש מדיניות אינטגרטיבית וארוכת טווח, ולחתור לתיאום מאמצים ולשיתוף פעולה עמוק עם ארה"ב, מדינות אירופה ומדינות האזור". הוא טוען, כי תיאום אופרטיבי ואסטרטגי עם רוסיה הינו עדיין חיוני. יחד עם זאת, יש להניח כי בפגישת ה-9 במאי בין פוטין לנתניהו, הציג ראש הממשלה בפני הנשיא הרוסי חלק מ-100 אלף מסמכי ארכיון הגרעין האיראני שברשותו, ואשר מעידים על קשר ישיר – או עקיף – בין רוסיה לגרעין האיראני. מסמכים אלה הוצגו בפני פוטין לא לשם "תיאום אופרטיבי ואסטרטגי עם רוסיה", כפי שטוען ידלין, אלא על מנת להרתיע את הרוסים. כלומר: נתניהו, ככל הנראה, לא תיאם עם פוטין, אלא יידע אותו כי בידיו מסמכים שעלולים להפליל אותו ולבודדו ביתר שאת בזירה הבינלאומית. המקורות הישראליים שעקבו אחר הפגישה מקרוב מחזקים טענה זו: לפני ביקורו של נתניהו במוסקבה, הוא שוחח עם פוטין בטלפון על המצב בסוריה ועל המידע המודיעיני אותו הציג בנאומו המיוחד בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית. לנתניהו יש במשחק הזה קלף חזק: ישראל ניסתה לעצור את איראן ופנתה לא פעם לרוסיה במטרה לבלום את הפרויקט הגרעיני האיראני. רוסיה גילתה חולשה ביכולתה לבלום את הפרויקט וגם באפשרויותיה לצמצום ההתפשטות האיראנית באזור.

מה השתבש בעסקה הרוסית-איראנית לאספקת ה- S-300?

לאחר תקיפת הקואליציה המערבית בסוריה באפריל 2018, הצהיר ראש המטה הכללי של הצבא הרוסי, הגנרל סרגיי רודסקוי, כי רוסיה מתכוונת להעביר לסוריה מערכת הגנה אווירית מסוג S-300 "כדי שלא לאפשר לארה"ב 'להמשיך ולפגוע ביציבות האזור'". הכרזה זאת הובילה לתגובה מיידית בישראל. קצין ישראלי בכיר אמר בתדרוך לכתבים: "אנחנו מבהירים, כל סוללה, וגם אס-300 אם תגיע, אם היא מאיימת על מטוסינו, היא תושמד". שר הביטחון אביגדור ליברמן הצהיר כי "אם מישהו יורה על המטוסים שלנו, נשמיד אותו". גורמי ביטחון ישראליים לשעבר – בהם האלוף במילואים (במיל') עמוס ידלין, שכיהן בעבר כראש אגף המודיעין (אמ"ן) וכיום עומד, כאמור, בראש "המכון למחקרי ביטחון לאומי" – טענו בחודש אפריל כי "ישראל תנסה לפוצץ את מערכות ההגנה הרוסיות נגד טילי קרקע-אוויר S-300, במקרה שבו יועברו לסוריה". בנוסף, ידלין טען כי פריסת מערכת ההגנה הרוסית נגד טילים בסוריה עומדת להתרחש בקרוב. לאחר ביקורו של נתניהו בקרמלין, נושא ה- S-300 ירד מהפרק, גם אם באופן זמני. נראה כי פוטין הקשיב לקולם של מומחים רוסים, שטענו כי הגיוני יותר מצד מוסקבה להשתמש בפריסת מערכת ה- S-300 כקלף מיקוח. הקרמלין החליט ללכת בעקבות המלצותיה של אלנה ספינה, יועצת הקרמלין לענייני המזרח התיכון, שטענה כי "אספקת הנשק תגביר את המתיחות באזור ותגרום לחיכוך גדול עם ישראל", וכי "אפשר לספק לסוריה מערכות הגנה אווירית אחרות שלא יעוררו תגובה כזו". מומחים ישראליים טענו כי "צה"ל צפוי לתקוף משלוחי נשק מסוג זה כדי למנוע שינוי במאזן הכוחות בסוריה". הם אף העריכו, כי פעולה זו עלולה לפגוע ביחסינו עם רוסיה, ואולי אף לגרור את ישראל לעימות ישיר עם קרמלין. יחד עם זאת, לאחר פגישת פוטין-נתניהו אין סימנים להרעה ביחסים בין שתי המדינות, וגם יש הישג מדיני – השהיית משלוח ה- S-300 לסוריה.

דיון

הסיוט של הקרמלין מתגלם בחזרה לסטטוס של "מעצמה אזורית". רוסיה רואה את עצמה כ"מעצמה גלובלית". נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה, זיהה את נקודת החולשה של פוטין וידע כיצד ללחוץ עליה. במסיבת עיתונאים שקיים בוועידת הגרעין בהולנד בשנת 2014, ציין אובמה כי מוסקבה אינה אלא מעצמה אזורית וכי חששותיו אינם מתמקדים ברוסיה אלא בצפון קוריאה, היות וזו האחרונה עלולה לבצע מתקפה גרעינית על מנהטן. כאשר נדרש להתייחס לדברי המועמד לשעבר לנשיאות ארה"ב, מיט רומני, שהצהיר כי רוסיה מהווה האויב הגיאו-פוליטי המהותי ביותר מבחינתה של וושינגטון, הצהיר אובמה כי "רוסיה היא מעצמה אזורית שמאיימת על כמה משכנותיה. לא מתוך כוח, אלא מתוך חולשה". פוטין חושש מחזרתה של רוסיה למעמד של מעצמה אזורית ומהפרידה מהחלום להיות מעצמה גלובלית. לאור העובדה שרוסיה נמצאת היום בבידוד כמעט מוחלט, היא כבר אינה נמנית על מדינות ה- G-8; היא אינה שותפה יותר לפתרון הבעיה הצפון-קוריאנית; "הרביעיה הנורמנדית" – ארה"ב, צרפת, גרמניה ורוסיה – שבאה ליישב את מרחץ הדמים באוקראינה, מתארגנת מחדש ל"שלישיה הנורמנדית" ויוצאת בהצהרה אודות "הפורמט הנורמנדי בלי פוטין". ב-9 במאי, באופן חריג, כמעט אף אחד ממנהיגי העולם לא הגיע למוסקבה למצעד יום הניצחון על גרמניה הנאצית. בסביבתו של פוטין נצפו שני בכירים זרים בלבד: נתניהו וראש ממשלת סרביה אלכסנדר ווצ'יץ'. עצם הגעתו של ראש ממשלת ישראל למוסקבה ב-9 במאי הינו קלף פוליטי חזק שנתניהו ידע לתרגם להון פוליטי. פוטין היה צריך להחזיר טובה לנתניהו והיה מוכן לספוג את חוסר שביעות רצונם של האיראנים. שימור חופש הפעולה של ישראל בשמי סוריה – למרות הכעס של האיראנים – הוא הישג פוליטי בלתי מבוטל עבור ישראל. גם דחיית עסקה ה- S-300 למועד בלתי ידוע מצטרפת לשורה של הישגים פוליטיים.

ד"ר יבגני קלאובר הוא פרשן פוליטי, חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בסכסוכים אתניים, בדמוקרטיות בהתהוות ובפוליטיקה השוואתית