טורקיה בין העבר וההווה: 100 שנים לקרב גליפולי ולטבח הארמנים

בעוד בירוואן בירת ארמניה ציינו הבוקר 100 שנה לתחילתו של הטבח בארמנים, בטקס בו נכחו נשיאי צרפת ורוסיה ואישים נוספים, בטורקיה מציינים בסוף השבוע מלאת 100 שנה לפרוץ הקרבות בחצי האי גליפולי.

הפלישה לגליפולי 25/4/15
נחיתת הכוחות הבריטיים-צרפתיים בגליפולי, 25 באפריל 1915

ב- 25 באפריל 1915 נחתו בחופו של חצי האי כוחות בריטיים מרחבי האמפריה (כולל מאוסטרליה וניו זילנד) וכוחות צרפתיים במטרה לפרוץ נתיב ימי לכיוונה של רוסיה ולנסות להבקיע את דרכם לעבר בירת האמפריה העות'מאנית קונסטנטינופול [איסטנבול דהיום]. המערכה העקובה מדם נמשכה עד ינואר 1916 ונסתיימה בכשלון הפולשים ובנסיגתם. מעל 100 אלף חיילים משני צידי המתרס מצאו את מותם.

אבי הטורקים: אטאטורק בגיזרת גליפולי.
אבי הטורקים: אטאטורק בגיזרת גליפולי.

טורקיה המודרנית מחשיבה את הקרבות בגליפולי [Çanakkale  בלכסיקון הטורקי] כניצחון שהקנה נקודת זינוק להקמתה של המדינה החדשה מתוך חורבותיה של האמפריה העות'מאנית. מייסדה ונשיאה הראשון מוסטפא כמאל אטאטורק, ששימש כמפקד העות'מאני של הגיזרה, זכה לתהילה לאומית בשל הצלחתו לעמוד איתן מול כוחות המערב ולהודפם.

אתמול התקיימה במרכז הקונגרסים באיסטנבול "פסגת השלום" – האירוע הראשון בסדרת האירועים המתוכננים לסוף השבוע, ואשר מושכים לטורקיה נוכחות נכבדת של למעלה מ- 20 ראשי מדינות ובנוסף לכך אישים פוליטיים רבים מכל רחבי העולם. בין האישים שהגיעו לטורקיה כדי להשתתף באירועים השונים נמצאים יורש העצר הבריטי הנסיך צ'רלס, ראש ממשלת אוסטרליה טוני אבוט, ראש ממשלת ניו זילנד ג'ון קיי, נשיא עיראק פואד מעסום ושליט קטר האמיר תמים.

בנאומו ב"פסגת השלום", אמר ראש ממשלת טורקיה אחמט דבוטאולו כי שאיפתה של טורקיה בארגון הפסגה היתה להעביר את המסר לפיו במלאות 100 שנה למלחמות הנוראיות הגיע הזמן להשיג שלום. הוא הוסיף, כי יש להפיק לקחים מהמלחמות כדי למנוע את הישנותן.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן שילב בנאומו בכנס נימת פייסנות היסטורית לצד התייחסויות אקטואליות. הוא אמר, כי טורקיה הינה אומה הצופה אל ההיסטוריה לא מתוך איבה אלא מתוך ידידות. ארדואן קרא לזכור את החיילים שלחמו משני צידי המתרס במערכת גליפולי, ואמר כי הם ראויים לכך. הוא הביע תקווה, כי הפסגה תהווה "נקודת מפנה בדרך לכינון שלום עולמי".

ארדואן טען עוד כי המשברים המתרחשים בעיראק, בסוריה ובפלסטין מלמדים על "צורך דוחק" בהקמתו של סדר עולמי שיוכל לפתור את המשברים כשהם בראשיתם ועוד טרם הסלימו. הוא הוסיף, כי אי אפשר להשאיר את גורל העולם כבן ערובה בפיהן של חמש מדינות [=חמש המדינות הקבועות במועצת הביטחון]. בהתייחסו לסוגיה הפלסטינית, טען הנשיא הטורקי כי פתרונה מצריך את הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים המזרחית.

במקביל לציון מערכת גליפולי, טורקיה ממשיכה להתמודד עם ההשלכות המדיניות של הצהרות המגיעות מרחבי העולם לקראת ציון יום השנה המאה לטבח בארמנים. טורקיה הרשמית איננה מוכנה להכיר בכך שמותם של כמיליון-מיליון וחצי ארמנים במהלך מלחמת העולם הראשונה היה בגדר "רצח עם" (ג'נוסייד). דוברים טורקים שונים קוראים בימים האחרונים להשאיר את הקביעות ההיסטוריות בידי חוקרי ההיסטוריה. ארדואן עצמו חזר אתמול ב"פסגת השלום" על קריאתו (משלשום) לארמניה ולמדינות אחרות לפתוח את הארכיונים שלהן ולאפשר מחקר היסטורי, שיוכל להגיע לחקר האמת בכל הנוגע לאירועי 1915 ולתושביה הארמנים של האמפריה העות'מאנית.

גם שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושאולו ניצל שיחת טלפון שערך עם עמיתו האוסטרי כדי להעביר מסר דומה, לפיו פרלמנטים אינם יכולים לקבל החלטות הקשורות לסוגיות היסטוריות. לדברי מקורות דיפלומטיים במשרד החוץ, צ'בושאולו אמר בשיחה כי הצהרת הפרלמנט האוסטרי משלשום – אשר הגדירה את טבח הארמנים כ"רצח עם" – הינה שגויה, והיא תזיק ליחסים בין שתי המדינות.

התבטאות מעניינת ניפק השר הטורקי לענייני האיחוד האירופי וולקן בוזקר. בראיון לערוץ Euronews אמר בוזקר, כי טורקיה מרגישה בנוח עם ההיסטוריה שלה, היות ואין בה מה שיכול להביכה. הוא הוסיף, כי את אירועי המלחמה דאז יש לנתח "מפרספקטיבה המתחילה ב- 1870 ונמשכת עד שנות ה- 20 של המאה ה- 20". לדבריו, "כאב גדול נחווה. זה נוגע לא רק לאחינו הארמנים. באווירה זו גם טורקים סבלו, כמו גם הכורדים". בוזקר אף חזר על המוטיב הטורקי השגור בימים האחרונים, לפיו אין להשתמש באירועים היסטוריים כבמכשיר פוליטי. הוא קרא לחוקרים מרחבי העולם – ובהם גם ארמנים – להגיע לארכיונים בטורקיה כדי לחקור את ההיסטוריה, וציין כי ארמניה לעומת זאת לא פתחה את ארכיוניה וחוקרים טורקים אינם יכולים להיכנס אליהם ולבצע מחקר היסטורי.

בהצהרה שפרסם אתמול נשיא ארה"ב ברק אובמה לרגל ציון 100 שנה לטבח הארמנים, הוא נקט בביטויים לא קלים לעיכול עבור הטורקים בתארו את שהתרחש, ביניהם: "אסון גדול", "טבח נורא" ו"פרק שחור בהיסטוריה". עם זאת, בניגוד לדברים שאמר בתקופת קמפיין הבחירות לנשיאות ב- 2008, אובמה נמנע בהצהרתו משימוש במלה "ג'נוסייד". העיתון הטורקי "הורייט" טוען מפי מקורותיו, כי בשל ריכוך יחסי זה טורקיה אינה אמורה להגיב בצעד דרסטי על הצהרתו של אובמה כפי שעשתה בהחזרת שגריריה מאוסטריה ומהוותיקן (בעקבות דברי האפיפיור בשבוע שעבר, שהגדיר את טבח הארמנים כ"רצח עם").

לעומת אובמה, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין – שכאמור הגיע לארמניה כדי ליטול חלק בטקסים לציון 100 שנה לרצח העם הארמני – לא ברר את מילותיו. בהודעה מטעמו שפורסמה באתר הרשמי של הקרמלין, נקב פוטין במפורש בביטוי "רצח עם".

עדכון מהשעה האחרונה – הפרלמנט הגרמני (הבונדסטאג) אישר החלטה המכירה ברצח הארמנים כ"רצח עם".

 

(מקורות עזר: אתרי המדיה הטורקית)