טורקיה וירדן נבחרו לוועד המנהל של אונסק"ו

טורקיה וירדן נבחרו אתמול לכהונה בת ארבע שנים (עד 2021) בוועד המנהל של אונסק"ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם.

נציגיהן של 195 המדינות החברות באונסק"ו הגיעו בסוף החודש שעבר (ב- 30 באוקטובר) לפריז – מקום מושבו של הארגון – כדי להשתתף בוועידה הכללית ה- 39 של אונסק"ו. הוועידה – המתכנסת אחת לשנתיים – בוחרת בכל כינוס כמחצית מחבריו של הוועד המנהל, המונה 58 מדינות. הבחירות נערכות במסגרות של קבוצות אזוריות: חברות הארגון נחלקות לאזורים, כאשר לכל אזור מוקצית מכסת מקומות בוועד המנהל, עליהם מתמודדות המדינות המגישות את מועמדותן.

כהונתה האחרונה של טורקיה בוועד המנהל של אונסק"ו הסתיימה ב- 2005. שר החינוך הטורקי, איסמט יילמז, הציג בשבוע שעבר את מועמדותה של ארצו לוועד. הוא אמר כי טורקיה "מאמינה מאוד במשימתו של ארגון זה לבנות שלום בתודעתם של גברים ונשים". טורקיה התמודדה עם שלוש מדינות נוספות בקבוצה שלה על שלושה מקומות: היא קיבלה את קולותיהן של 134 מדינות, ונבחרה כחברה יחד עם פינלנד (151 קולות) ופורטוגל (137). גרמניה – שסיימה כעת תקופת כהונה של ארבע שנים – זכתה ל- 106 קולות בלבד, ולא תמשיך לקדנציה נוספת.

בהודעה שהוציא אתמול משרד החוץ הטורקי לאחר היוודע תוצאות הבחירות, נאמר כי "טורקיה, המאמינה באידיאלים של אונסק"ו, תמשיך לתרום לעבודתו של הארגון כחברה בוועד המנהל".

ירדן נבחרה לוועד המנהל בקולותיהן של 153 מדינות. באזור הבחירה שלה – הכולל את מדינות ערב – נבחרו גם מצרים (141 קולות) ומרוקו (125), שסיימו תקופת כהונה וימשיכו לכהן עד 2021. עיראק קיבלה 109 קולות בלבד, ונותרה מחוץ לוועד. שר החוץ של ירדן, איימן א-ספדי, הודה לקהילה הבינלאומית על הבעת האמון ולעמיתותיה של ארצו על המאמצים שהשקיעו למען בחירתה, וציין כי "ירדן תישאר קול לשלום".

כאן המקום לציין כי לבנון, קטר, עומאן וסודאן – המכהנות מאז 2015 בוועד המנהל מטעם האזור של מדינות ערב – ממשיכות בתפקידן עד 2019.

מטה אונסק"ו בפריז (Fred Romero, flickr, CC BY 2.0)
מטה אונסק"ו בפריז (Fred Romero, flickr, CC BY 2.0)

הוועידה הכללית של אונסק"ו תאשר מחר את בחירתה של אודרי אזולאי למנכ"לית אונסק"ו. אזולאי – צרפתיה יהודיה ממוצא מרוקני (בתו של אנדריי אזולאי, יועצו של מלך מרוקו מוחמד השישי), שכיהנה כשרת התרבות של צרפת בממשלו של הנשיא הקודם פרנסואה הולנד – נבחרה בחודש שעבר לתפקיד על ידי חברי הוועד המנהל. את נצחונה יש לייחס, בין היתר, למשבר השורר בחודשים האחרונים בין קטר לרביעייה הערבית (סעודיה, מצרים, בחריין ואיחוד האמירויות), שמנע הצגת חזית ערבית אחידה במירוץ. מצרים, לבנון וקטר היו בין המדינות שהתמודדו מול צרפת (עיראק הסירה את מועמדותה לפני ההצבעה לטובת מצרים). בסיבוב החמישי והאחרון התמודדה אזולאי מול המועמד הקטרי, חמד בן עבד אל-עזיז אל-כווארי, וגברה עליו ברוב של 30 קולות מול 20.

ב- 16 בנובמבר תתקיימנה הבחירות לתפקיד יו"ר הוועד המנהל של אונסק"ו. אחת המדינות שהגישו את מועמדותן לתפקיד היא איראן, וישראל וארה"ב מנהלות בימים אלו מאבק דיפלומטי כדי למנוע את בחירתה.

בשנים האחרונות קיבלה אונסק"ו שורה של החלטות אנטי-ישראליות ואנטי-יהודיות, שכללו: קביעה כי ישראל הינה כוח כובש בירושליםהתעלמות מהזיקה היהודית למקומות הקדושים בעירוהגדרתה של מערת המכפלה בחברון כאתר מורשת פלסטיני ללא אזכור הקשר היהודי למקום. בסוף אוקטובר 2011 החליט אונסק"ו ברוב מכריע להיענות לבקשת הרשות הפלסטינית לצרפה כחברה מלאה בארגון במעמד של מדינה. בתגובה, הפסיקו ארה"ב (התורמת הגדולה ביותר לאונסק"ו, 22% מתקציבו) וישראל את מתן המימון לארגון. ארה"ב אף הודיעה בחודש שעבר לארגון על החלטתה לעזוב אותו – החלטה שתיכנס לתוקף בסוף השנה הבאה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר להצהיר כי ישראל נערכת ללכת בעקבותיה של ארה"ב, אך ישראל טרם הודיעה על כך באופן רשמי.