טורקיה ונאט"ו: הסוף מתקרב? / ד"ר יבגני קלאובר

טורקיה נכנסה לנאט"ו לפני 65 שנה, אך הסטטוס הנוכחי שלה בברית ההגנתית אינו מבשר טובות. בסוף חודש יוני 2016 פרסם מגזין "פוליטיקו" (Politico) מאמר בשם "המתיחות בטורקיה מערערת את מעמדה בנאט"ו". המאמר נפתח בתיאור אידילי של מנהיגי נאט"ו בפגישתם באנטליה לפני שנתיים, כששר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושולו (Mevlüt Çavuşoğlu) ביקש לנצל את הבמה לצורך ביצוע שיר משותף. בווידאו [מצורף בהמשך] שצולם באותו מפגש פסגה נראה צ'בושולו לצד מזכ"ל נאט"ו, ג'נס סטולטנברג (Jens Stoltenberg), יחד עם נציבת האיחוד האירופי ליחסי חוץ, פדריקה מוגריני (Federica Mogherini), כשלידם נציגי המדינות – וכולם שרים את השיר הידוע "אנחנו העולם" (We are the World). היום אפשר רק לדמיין כנוסטלגיה את הזמנים ההם, שהיו תקופה של יציבות מבחינת נאט"ו – תקופה שתיזכר בהיסטוריה כחריגה, לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הביא לשינויים מבניים בתוך הברית עצמה. טורקיה נמצאת היום במקום אחר (1) מבחינת המשטר הפוליטי ו (2) מבחינת הסיטואציה הבינלאומית. השינויים שחלו בשני המישורים הללו בטורקיה בשנתיים האחרונות ערערו את הסטטוס שלה בנאט"ו[2].

מדוע טורקיה כועסת על נאט"ו

יחסה של טורקיה לברית נאט"ו הוא דואלי. מצד אחד, טורקיה משחקת תפקיד חשוב בנאט"ו במאמצים המשותפים לבניית ביטחון קיבוצי, כבעלת הצבא השני בגודלו בארגון, והן בפן הגאו-פוליטי, בהיותה מדינת חיץ בין הברית לבין רוסיה והמזרח התיכון. מצד שני, ישנה מורת רוח טורקית בגין התמיכה שארה"ב, חברת נאט"ו מרכזית, מעניקה לכורדים והחסות והנשק שהיא מספקת לכוחות הכורדיים בצפון סוריה. בחוגי השלטון בטורקיה שורר גם כעס על כך שלא משתפים אותה בכל הדקויות הנוגעות למהלכי המו"מ להפסקת אש בסוריה. כך, למשל, במהלך פסגת ה- G20 שהתקיימה החודש בהמבורג שבגרמניה, נידונה הפסקת האש בסוריה בין ארה"ב לרוסיה, בשעה שטורקיה נשארה בצד. ב-25 ליוני, מתח נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ביקורת חריפה על מדיניותו של טראמפ ואמר את הדברים הבאים: "מצד אחד אנחנו ביחד בברית נאט"ו, אך מצד שני אתם [האמריקנים] נותנים תמיכה לארגוני טרור". הוא התכוון לתמיכה האמריקנית ב"כוחות הסוריים הדמוקרטיים" (Syrian Democratic Forces, SDF), וב"כוחות ההגנה העממיים" הכורדיים (Kurdish People's Protection Forces, YPG). ארדואן האשים לא פעם את ארה"ב בשיבוש המאמצים להשגת הסכם הפסקת אש עם הכורדים, זאת לאור שאיפתם של האמריקנים להתקדם יחד עם הכורדים ולהשמיד את מוקדי הפעילות של דאע"ש. במקרה כזה, טוען ארדואן, יש צורך בחשיבה מחודשת באשר לעצם החברות של טורקיה בנאט"ו.

לאחרונה נשמעים בטורקיה עצמה יותר ויותר קולות הקוראים לנתק את הקשרים עם ברית נאט"ו. גורמים אלו טוענים כי בשיתוף הפעולה עם הברית יש יותר חסרונות מיתרונות. בתוך מפלגת "הצדק והפיתוח" (Justice and Development Party, AKP) השלטת נשמעת ביקורת חריפה על נאט"ו על כך שהיא הייתה מעורבת מאז ומעולם בפעילות המערערת את היציבות בטורקיה. חבר הפרלמנט הטורקי מטעם המפלגה, סמיל טאיאר (Samil Tayyar), אף הרחיק לכת וקרא לארגון נאט"ו "ארגון טרור". טאיאר הסביר את שנאתו לנאט"ו בכך שהברית עמדה מאחורי כל ההפיכות הצבאיות שפקדו את טורקיה מאז 1960. לטעמו, ההפיכה של 1960 בוימה על ידי הבריטים, ואילו ההפיכה של 1971 נעשתה בגיבוי של ה- CIA. גם ההפיכה של 1980, לדעתו של טאיאר, התבצעה ביוזמה של נאט"ו. ארגון זה, ממשיך וטוען חבר הפרלמנט הטורקי, רקם מזימות יחד עם אנשי ארגונו של איש הדת הטורקי פתהוללה גולן – "פאטו" (Fethullahist Terror Organization, FETÖ). הכעס הפנימי על נאט"ו גובר והולך, דבר שמתבטא בדבריהם החריפים  של הפוליטיקאים הטורקיים שאינם מוכנים להמשיך ולהיות חלק מהברית עד שיימצא מענה לדרישותיהם. אחת הדרישות המרכזיות היא, כמובן, הסגרתו של גולן על ידי ארה"ב לשלטון באנקרה.

מדוע נאט"ו כועסת על טורקיה

בנאט"ו לא מרוצים מחברת הארגון האוטוריטרית, בעלת השאיפות האימפריאליסטיות. מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה, טורקיה שבה וביקשה מנאט"ו ליצור שטח מפורז בצפון סוריה. בנאט"ו הבינו מזמן כי אזור מפורז צבאית בצפון סוריה ישמש את טורקיה להמשך הניסיון להצלת המורדים הסוניים הפרו-טורקיים, כמו גם לתמיכה ב"היאת תחריר א-שאם" ("הגלגול הנוכחי" של "ג'בהת א-נוסרה") וב"אחראר א-שאם" – וכל זאת במגמה להחליש את נשיא סוריה בשאר אסד. ארדואן, כאמור, ניסה לא פעם לשכנע בתהליך ז'נבה את חברות הברית כי האזור המפורז בשטח סוריה חיוני למערב, וניסה להציג אותו ככלי במאבק נגד דאע"ש; זאת בעוד שהלכה למעשה האזור משמש אותו במאבקו כנגד הכורדים, כמו גם בחיזוק הטורקמנים במלחמת האזרחים הסורית. "הכוחות הסוריים הדמוקרטיים" (SDF), הכוללים ארגוני כורדים שונים המוגדרים על ידי ארדואן כארגוני טרור, קיבל תמיכה וייעוץ מארה"ב כדי לדון בהגברת שיתוף הפעולה בין הצדדים נגד דאע"ש. צעד זה הכעיס מאוד את ארדואן. יצוין, כי ארדואן ביקר בבית הלבן באמצע חודש מאי, אך דרישתו להפסקת החימוש של הכורדים נותרה ללא מענה.

מנהיגי נאט"ו מוטרדים מהפרקטיקות הבלתי דמוקרטיות המופעלות בטורקיה כלפי אנשי האופוזיציה. מצעד "אנטי-ארדואן" סיים את דרכו ב-9 ביולי באיסטנבול. מאות אלפי אנשים יצאו לרחובות על מנת לפגוש את הצועד המפורסם, שסיים מסע של 450 קילומטרים שנועד למשוך את תשומת לבה של הקהילה הבינלאומית לקריאת התיגר שלו כנגד נשיא טורקיה ארדואן. למעשה, מדובר בהפגנה הגדולה ביותר מזה מספר שנים שנערכה באיסטנבול. הפוליטיקאי הטורקי כמאל קיליצ'דרולו (Kemal Kılıçdaroğlu), מנהיג "מפלגת העם הרפובליקנית" (Republican People's Party, CHP), החל את מסעו הארוך לפני כחודש, על מנת למחות נגד ההחלטה לעצור את אחד מאנשי מפלגתו, אניס ברברולו (Enis Berberoğlu), שהיה גם חבר בפרלמנט הטורקי. המצעד התפתח במהרה לעצרת מחאה אדירה בעיר, כשרבים יצאו לרחובות על מנת להפגין נגד הפרקטיקות הלא-דמוקרטיות שנעשו תחת שלטונו של ארדואן. מנהיגי נאט"ו מוטרדים מהשרירותיות של ארדואן והם לא רוצים לראות את עצמם מוכנסים לקונפליקט בגללו.

ד"ר יבגני קלאובר הוא פרשן פוליטי, חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בסכסוכים אתניים, בדמוקרטיות בהתהוות ובפוליטיקה השוואתית

(תמונת הנושא: דגלי טורקיה, ארה"ב ונאט"ו. ערוץ הפליקר של רמטכ"ל צבא ארה"ב, DoD, James K. McCann, CC BY 2.0)