להביס את דאע"ש בשלושים יום: מחלום למציאות / ד"ר יבגני קלאובר

אחרי חודשים ארוכים של ציפייה, ולצד הלחצים הפנימיים והבינלאומיים על הנשיא האמריקני החדש, קיימו ולדימיר פוטין ודונלד טראמפ בשבת שעברה שיחה ראשונה מאז שהאחרון נכנס לתפקידו. לפי הדיווח מהקרמלין,  פוטין בירך את טראמפ על כניסתו לתפקיד, והשניים "הסכימו לאחד כוחות במאבק בטרור הבינלאומי". בשיחת הטלפון, שנמשכה כ- 45 דקות, אמרו פוטין וטראמפ כי ארה"ב ורוסיה משנסות מותניים, בכוחות משותפים, לתאם מאבק נגד דאע"ש וארגוני טרור אחרים בסוריה. טראמפ אמר לעמיתו הרוסי כי העם האמריקני "מגלה אהדה לרוסיה ולאזרחיה". פוטין מצדו ציין כי רוסיה מרגישה אף היא אהדה רבה כלפי האמריקנים, והזכיר את המאמץ המשותף של ארה"ב וברה"מ בחיסול הפשיזם והנאציזם במהלך מלחמת העולם השנייה.

המוקש הראשון ביחסיהם של פוטין וטראמפ עלול לנבוע מההחלטה שקיבל הנשיא האמריקני לאסור את כניסתם של מוסלמים לשטח ארה"ב. טראמפ חתם על "צו נשיאותי שאוסר על כניסתם של כ- 134 מיליון בני אדם שמגיעים משבע ארצות בעלות רוב מוסלמי למשך תקופה של 90 יום". צו נשיאותי זה קיבל את השם הבא: "הגנה על המדינה מכניסת טרוריסטים זרים". טראמפ הוסיף, כי "כניסת פליטים סורים לארצות הברית מזיקה לאינטרסים של המדינה ולכן אני משעה כניסה כזאת". למרות שבקרמלין לא הייתה כל התבטאות ביחס להחלטה זו, פרשנים רוסיים תקפו בחריפות את הצעד של טראמפ. צעד זה אינו יכול להתיישב עם האינטרס של רוסיה להגן על עצמה מפני בעיית הפליטים: אם פליטים אלה לא יוכלו מעתה להגיע לארה"ב, הם ימצאו את עצמם באירופה, כמו גם ברפובליקות המוסלמיות הסמוכות לרוסיה – דבר שפוטין ייאלץ "לבלוע". טראמפ טען כי מקורה של החלטתו בנתונים חדשים שהתקבלו באשר לכוונותיהם של טרוריסטים אסלאמיים קיצוניים לבצע פיגועים. מבלי להסס הוא אמר: "אנחנו לא רוצים אותם כאן. אנחנו רוצים לוודא שאנחנו לא מכניסים למדינה את האיום נגדו חיילינו נלחמים מעבר לים". השאלה היא, האם פוטין ימצא את העוז הנדרש על מנת להעלות לסדר היום את שאלת הפליטים בשיחותיו העתידיות עם טראמפ.

עוד קודם לשיחה המדוברת, קיבל שר ההגנה האמריקני החדש ג'יימס מאטיס הנחיה מטראמפ להכין תכנית כיצד להביס את דאע"ש בשלושים יום. התכנית אמורה לכלול את ההצעות למדיניות שעל הבית הלבן ועל הפנטגון לאמץ, על מנת לפגוע במשאבים העומדים לרשות דאע"ש. הצו הנשיאותי להכנת תכנית להבסת דאע"ש, אותו מנסחים טראמפ ואנשי צוותו בבית הלבן, צפוי "להיתקל בהתנגדות מצד המשרדים בוושינגטון". לפי אותו מקור, "נשיא ארה"ב הנכנס, דונלד טראמפ, נמצא במסלול התנגשות עם הדרג המקצועי הבכיר בממשלו — כולל עם השרים שהוא עצמו מינה — שבוע בלבד לאחר שהושבע". הפנטגון אמור לבחון אפשרות למדיניות תוקפנית יותר כלפי דאע"ש. הפרשנים סקפטיים בהערכתה של התכנית הנידונה: הם סבורים, כי "בכירי הצבא לא צפויים לשנות את האסטרטגיה המרכזית שלהם מימי ממשל אובמה". האסטרטגיה של אובמה בסוריה ובעיראק התבססה על השתתפות מוגבלת של צבא ארה"ב בלחימה, תוך כדי תמיכה בארגונים המוכנים לשתף פעולה בלחימה נגד דאע"ש. "תכנית 30 הימים" לחיסולו של דאע"ש אמורה לכלול: דיפלומטיה ציבורית, מאבק במאגרי המידע של דאע"ש, ואסטרטגיות סייבר, אשר נועדו לבודד את הארגון ולנשלו מלגיטימציה כלשהי. בהנחייתו של טראמפ נאמר כי יש לזהות שותפים פוטנציאליים ללחימה בדאע"ש, כאשר כוונתו לכך שרוסיה יכולה לשחק תפקיד מהותי במאמץ הנדון. לטעמו של טראמפ, יש לנתק את הארגון ממקורות המימון שלו. פעולת-מנע מעין זו מחייבת זיהוי של מנגנוני העברת הכסף לארגון הטרור, וכן טיפול בסוגיות של הלבנת הון, הכנסות בגין נפט, סחר בבני אדם, מכירות של דברי אמנות שנבזזו, כמו גם חפצי עתיקות המהווים נכסים היסטוריים.

להביס את דאע"ש: כוחות אמריקניים בעיראק, אוגוסט 2015 (Paris Maxey, U.S. DoD, flickr, public domain)
להביס את דאע"ש: כוחות אמריקניים בעיראק, אוגוסט 2015 (Paris Maxey, U.S. DoD, flickr, public domain)

"מוקש" נוסף מבחינתו של טראמפ טמון בכך, שהוא עלול להיתקל בהתנגדות מצד הרוסים לקריאתו להקים "אזורי חיץ" (Safe Zones) בשטח סוריה – אלו אמורים לפתור את בעיית הפליטים הנמלטים מפני מלחמת האזרחים במדינה. מאז כניסתו לבית הלבן, טראמפ חזר יותר מפעם אחת על רצונו לממש מדיניות זו. כאשר ממשל אובמה ניסה לקדם ב- 2015 רעיון דומה, וגם כאשר הנשיא הטורקי ארדואן ניסה במהלך 2016-2015 לקדם החלטה דומה, נתקלו ניסיונות אלו בהתנגדות עזה מצד מוסקבה. רוסיה מתנגדת בתוקף לכל רעיון של "אזורי חיץ" בסוריה, זאת מתוך חשש שמקומות אלה יהוו מפלט לקיצוניים אשר נלחמים במשטר אסד. פעולה מסוג זה עשויה לגרור את ארצות הברית להקים "אזור חיץ" באידליב, שם הקיצוניים הסוניים מארגון "ג'בהת א-נוסרה" (בשמו החדש: "ג'בהת פתח א-שאם") ינצלו את המצב על מנת להתחמש ולהתכונן להנחית מכה ניצחת על דמשק. גם במערכת הביטחון האמריקנית מתנגדים לרעיון של אזורי חיץ – דבר שעלול לבוא לידי ביטוי בהתנגשות הצפויה בין טראמפ לבין הדרג המקצועי. שלא במפתיע, הסעודים – שלא ויתרו מעולם על שאיפתם להפיל את משטרו של בשאר אסד – תומכים ברעיון של "אזורי חיץ". מלך סעודיה סלמאן בן עבד אל-עזיז קיים גם הוא שיחה עם טראמפ, בה הביע תמיכה ברעיון של "אזורי חיץ". מיד לאחר השיחה הודיע הבית הלבן כי "סלמאן מלך ערב הסעודית הסכים אתמול עם תכניתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ליצור אזורים בטוחים בסוריה ובתימן". גם אם יעמידו פנים אדישות, הרוסים מוטרדים מאוד מהתמיכה הסעודית-אמריקנית ברעיון של "אזורי חיץ". טראמפ והמלך הסעודי אישרו את "הברית האסטרטגית" שבין וושינגטון לריאד – דבר שאינו יכול למצוא חן בעיני הרוסים. מאוחר יותר, בראיון לרשת ABC (ששודר ב- 26 לינואר), התייחס טראמפ לשאלת אזורי החיץ ואמר: "אירופה עשתה טעות נוראה בכך שאפשרה למיליוני פליטים להיכנס ו"אני לא רוצה שזה יקרה פה".

לאחר שיחת הטלפון הראשונה בין טראמפ לפוטין (מאז שטראמפ הושבע לנשיא), סביר להניח שלרוסים ניתן אור ירוק להפציץ את מתנגדי המשטר הסורי בתדמור ובאידליב. יחד עם זאת, רוסיה עומדת להיתקל בקשיים רבים בדרכה לגבש פתרון למשבר באזור, הן במישור הצבאי והן במישור המדיני: היא עדיין מעוניינת להיפטר מארגון "ג'בהת א-נוסרה" על מנת ליצור מציאות חדשה הגורסת כי קיימות שתי אופציות בדבר עתידה של סוריה: (1) שלטון דאע"ש – פתרון בלתי מקובל בעליל, או (2) משטר אסד. סעודיה מעוניינת לשמר את "ג'בהת א-נוסרה", וטראמפ עלול לאפשר לה לממש חזון זה באמצעות יצירת "אזורי חיץ". רוסיה מעוניינת לקבל לגיטימציה בינלאומית להמשך שלטונו של אסד למשך כמה שנים, ולהציבו בפני העולם המערבי כאופציה "הטובה יחסית" לאלטרנטיבה המנוגדת של שלטון דאע"ש. טראמפ מבין זאת היטב: היעלמותה של "ג'בהת א-נוסרה" מהמפה הסורית תקרב את רוסיה להשגת מטרתה האסטרטגית – יצירת שתי אלטרנטיבות לסוריה. לכן האמריקנים – גם אם אינם אומרים זאת בריש גלי –  מתעקשים לשמר את "ג'בהת א-נוסרה": בעבר ממשל אובמה גרס, כי ארגון זה שיתף פעולה בחלב עם המורדים המתונים; וכי עקב התנהלותו, השזורה בפעילותם של הארגונים המתונים, למעשה לא ניתן היה לבצע את דרישת הרוסים להפריד בינו לבינם, ולהפציץ רק את אנשיו – כך לפחות בשלב דאז. עתה, כשחלב חופשית, ואנשי "ג'בהת א-נוסרה" נמצאים באידליב – טראמפ עומד למעשה להמשיך ולכונן את מפעלו של אובמה ולשמר אותו באמצעות קיומם של "אזורי חיץ".

מבחינת הרטוריקה שלו, טראמפ אינו דורש – לפחות בינתיים – להבחין בין ג'יהאדיסטים לבין מתונים: הוא רוצה לתת מענה לאיום הטרור הרדיקלי בסוריה ובעיראק. יחד עם זאת, הוא לא הצהיר – ואף לא  רמז – על כוונה להיות בן בריתם של פוטין ואסד כנגד העולם הסוני, ודווקא מראה סימני התקרבות לעולם הסוני. האיראנים מצדם טורחים להביע את תגובתם בריש גלי: לאחר שהאיראנים ביצעו בתחילת השבוע ניסוי בטיל בליסטי, רוחאני תיאר את טראמפ ואת אנשי הממשל שלו כ"טירונים פוליטיים שאינם מבינים בפוליטיקה", ואמר כי "אדם חי עד עכשיו בעולם אחר ונכנס עתה לעולם הפוליטיקה" – זאת כתגובה להתקרבותו של טראמפ לסונים בימים האחרונים. המעורבות הצבאית האיטית של כוחות הקואליציה במוסול, הנמצאת עדיין במבוי סתום, יוצרת מבחינת רוסיה מציאות אסטרטגית חדשה. במערכת המדינית-ביטחונית הרוסית נשמעות תהיות באשר למהותה ולהשלכותיה של המעורבות האמריקנית במוסול, אך טראמפ אינו ממהר להפסיק את המבצע במוסול עליו הכריז קודמו בתפקיד. בתקופת אובמה, האמריקנים, בשאיפתם לצמצם את חופש הפעולה האווירי של רוסיה בחלב לאור מה שהם ראו כאסון הומניטרי, הוסיפו להציג את המעורבות הרוסית כהמשך להתדרדרות המצב. כך, ביקורתו של אובמה כלפי הרוסים בגין התנהלותם בחלב היוותה, למעשה, אתגר לאינטרסים הרוסיים בזירה. עמדתו של טראמפ בנוגע למוסול, כמו גם מעבר הלוחמים לאידליב – סיטואציה בעייתית מבחינת הרוסים – טרם הובהרה. יחד עם זאת, הרוסים צמצמו בתקופה האחרונה את נוכחותם בסוריה, ואף הצליחו להגיע להסדר עם הטורקים ביחס למספר פעולות משותפות כנגד דאע"ש.

ד"ר יבגני קלאובר הוא פרשן פוליטי, חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בסכסוכים אתניים, בדמוקרטיות בהתהוות ובפוליטיקה השוואתית