לראשונה מזה שלושים שנה: הקרנת סרט בבית קולנוע בעזה (וידיאו)

כשלוש מאות וחמישים מתושבי עזה הלכו אמש לקולנוע לצפות בסרט – לראשונה מזה כשלושים שנה.

הקרנת הסרט התקיימה בקולנוע "סאמר", בית הקולנוע הוותיק ביותר ברצועת עזה, שפתח את שעריו ב- 1944 אך נסגר במהלך שנות השישים. שאר בתי הקולנוע שפעלו ברצועה נסגרו בסוף שנות השמונים, במהלך האינתיפאדה הראשונה. ב- 1987 עלה אחד מבתי הקולנוע באש. השריפה יוחסה לקיצונים, ומאז שאר הקולנועים פחדו להקרין סרטים.

בהקרנה – החד-פעמית בשלב זה, יש לציין, שקיבלה אישור מטעם החמאס – נכחו גברים ונשים, שישבו ללא הפרדה, וגם ללא מיזוג – בערב עזתי חם ולח.

ראדה סלמי, מארגנת ההקרנה, אומרת בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית (AFP) כי ההקרנה החד-פעמית מסמלת מאמצים נרחבים יותר "להחזיר את רעיון הקולנוע לעזה". היא צופה שהאירוע יעורר בקרב תושבי הרצועה רצון לצפות בסרטים נוספים.

אחד מהצופים – ג'ודת אבו רמדאן – אומר כי היה רוצה לראות קולנוע קבוע בעזה: "אנחנו צריכים לחיות כמו בני אדם, עם בתי קולנוע, מרחבים ציבוריים ופארקים".

נרמין זיארה, אחת מהשחקניות המופיעות בסרט, אומרת כי הייתה רוצה לראות בתי קולנוע פתוחים ברצועה: "חברה צריכה להתפתח באמצעות סרטי דרמה ותעודה". היא מוסיפה כי לדעתה לחמאס אין בעיה עם פתיחתם של בתי קולנוע והוא לא ימנע זאת מכיוון שמדובר ב"מקום של אמנות": "לנו, כפלסטינים, צריך להיות מרחב גדול עבור האמנות".

הסרט שהוקרן אמש – "עשר שנים" – הינו סרט דרמטי באורך מלא (באורך שעתיים וחצי) בבימויו של עלאא אל-עאלול. צילומי הסרט נערכו ברחבי הרצועה בהשתתפותם של שחקנים מתנדבים. הוא מספר את סיפורים של האסירים הפלסטינים בבתי הכלא הישראליים. לדברי סלמי, הסרט אינו מתמקד בפוליטיקה הרחבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני אלא מספר סיפור אנושי.

(אל-ערביהfrance24 ;the Guardian)

[תמונת הנושא: pixabay, נחלת הכלל]