מה הסינים מחפשים בסוריה? / ד"ר יבגני קלאובר

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מסקרנת: חיזוקם והרחבתם של מנופי ההשפעה הסיניים במזרח התיכון כולו, ובסוריה בפרט. בדומה לאמריקנים, לרוסים ולאיראנים, הסינים חותרים לכונן אזור השפעה בסוריה. הם רואים את עצמם כמעצמה ופועלים כמעצמה אף מבלי לנסות להסתיר זאת. העיתון הסיני The People's Daily, המהווה שופר של המפלגה הקומוניסטית, יצא לאחרונה בכותרת המצהירה כי סין צריכה לשמש בתור מתווך בין הצדדים הנלחמים במלחמה הסורית. דובר משרד החוץ הסיני הודיע במפורש ב- 29 לנובמבר כי סין מעוניינת לקדם את האינטרסים שלה במזרח התיכון ולסייע למדינות באזורנו לקדם יציבות ושלום. בניגוד לרוסיה, אשר השיגה את האינטרסים הגאו-פוליטיים שלה באמצעות לוחמה פעילה בסוריה, סין לא התערבה במהלך הלחימה. עכשיו, כשדאע"ש ספג כשלונות צבאיים, הסינים רוצים להוכיח שהם אינם צופים מן הצד במתרחש בזירה הסורית. סין רואה את עצמה כמעצמה גלובלית, וכל מעצמה גלובלית חייבת להידרש לבעיה הסורית. אחד הגנרלים הבכירים בסין, גואן יופאיי (Guan Youfei), המשמש בין היתר כיושב ראש של הוועדה הצבאית המרכזית (Central Military Commission), הבטיח שסין תיקח חלק פעיל באימונם של החיילים הסוריים ובתכניות סינו-סוריות משותפות.

לפני כשנה הודיעה ממשלת סין כי היא שולחת חיילים לסוריה על מנת לייעץ למשטר אסד. נקיטת צעד זה סוכמה לאחר ביקורם של בכירי מערכת הביטחון הסינית בדמשק ב- 14 לאוגוסט 2016. בנוסף, דובר של משרד ההגנה הסיני מסר כי "החיילים הסורים יתאמנו בסין". כחלק מאותה עסקה, הגנרל יופאיי ערך ביקור בדמשק באמצע אוגוסט 2016, ובמסגרתו "הביע את תמיכת ממשלתו בצבא אסד". הבכירים הסיניים נפגשו עם שר ההגנה הסורי פאהד ג'אסם אל-פריג' וסיכמו ביניהם תחומי שיתוף פעולה עתידיים. התפתחות זאת טומנת בחובה חידוש מהותי. עד כה הסינים שמרו על נייטרליות יחסית; עם זאת הם הבינו, שלא יוכלו להמשיך ולהישאר מחוץ ל"מגרש המשחקים" הסורי. עודד ערן, ראש התכנית "סין במזרח התיכון", אומר כי "מעורבותה של סין במזרח התיכון גדלה בהתמדה", וכי כעת אנו עדים להיווצרותם של אינטרסים סיניים מיידיים בסוריה.

"יוזמת החגורה והדרך" תעבור דרך סוריה

לפני כחצי שנה התחייב נשיא סין שי ג'ינפינג להשקיע 124 מיליארד דולר למימון תוכניתו השאפתנית להחיות את דרך המשי. שי ג'ינפינג הצהיר אמנם כי "כל המדינות מוזמנות להצטרף לתכנית, שלפי החזון שלו תהווה דרך להשגת שלום ושגשוג עבור העולם", אלא שבפועל ברור לכל בר-דעת כי דרך המשי פוגעת באינטרסים הפוליטיים של רוסיה. היוזמה, שנקראה במקור "יוזמת החגורה והדרך" (Belt and Road initiative), הוצגה על ידי הסינים כדרך חדשה במגמה להגדיל את הצמיחה הכלכלית. התכנית נחשפה על ידי נשיא סין ב- 2013, והיא נועדה לפתח את הקשרים התחבורתיים בין אסיה, אפריקה ואירופה, וזאת באמצעות השקעה של מיליארדי דולרים בתשתיות. בתקופה הנוכחית, הסינים מעוניינים להרחיב את "יוזמת החגורה והדרך" גם אל סוריה, על מנת לקבל מוצא ישיר לים התיכון. לא במקרה, ב- 24 לנובמבר שר החוץ הסיני וואנג יי (Wang Yi) פגש בבייג'ין את היועצת הפוליטית של נשיא סוריה, בות'ייינה שעבאן (Bouthaina Shaaban), והציע לה עזרה בממדי ענק בשיקומה של סוריה. כל זה מתרחש כשברקע הימנעויות חוזרות ונשנות של המשלחת הסינית מההצבעות באו"ם אשר מגנות את סוריה ואת הנשיא אסד. מאז 2011 סין מצטרפת לווטו הרוסי בהצבעות הללו באו"ם. שר החוץ הסיני הציע לסורים את ארצו בתור שותפה מלאה בתהליך הגישור בין הצדדים הלוחמים בסוריה.

נשיא סין שי ג'ינפינג (אתר הקרמלין, CC BY 4.0)
נשיא סין שי ג'ינפינג (אתר הקרמלין, CC BY 4.0)

סין מעוניינת לשקם את סוריה. לפני מספר חודשים, הגוף שהוקם לצורך קידום קשרים עסקיים בין סוריה לסין (The China-Arab Exchange Association) ארגן פגישה בשגרירות הסורית בבייג'ין, בהשתתפות כ- 1,000 אנשי עסקים סיניים – אנשי המגזר העסקי המייצגים חברות המתמחות בשיקום תשתיות ובהשקעות. השגריר הסורי בבייג'ין, אימאד מוסטפא (Imad Mustafa), הצהיר באותה פגישה כי משטר אסד יעניק עדיפות לחברות הסיניות שמבקשות לשקם את סוריה לאחר שהמשבר הנוכחי יסתיים. אסד עצמו ביקר בבייג'ין בשנת 2004, וכבר אז הוא הצהיר כי סין היא שותפה של סוריה; הוא אף בירך אז על היוזמות הסיניות להשקיע בסוריה. בראיון לרשת "ספוטניק" הרוסית במרץ 2016 הצהיר אסד כי בכוונתו לפתוח דלתות בפני שלוש מדינות אשר מעוניינות לשקם את סוריה – רוסיה, סין ואיראן. הנוכחות הסינית במזרח התיכון מוסיפה להתרחב: בינואר 2016 נשיא סין שי ג'ינפינג ביקר בסעודיה ואיראן. הביקור טמן בחובו משמעות סמלית, מכיוון שבאותו חודש המתח בין סעודיה לאיראן החריף ללא תקדים, והנשיא הסיני אותת לעולם כי הוא מסתדר גם עם פלג העולם הסוני וגם עם הפלג השיעי. במהלך אותו ביקור, שי הביא לאזורנו השקעות בשווי 55 מיליארד דולרים.

הבעיה האויגורית

סין, בדומה לרוסים, אינה מעוניינת להמתין עד שהאסלאמיסטים הקיצוניים יגיעו לשטחה, יחתרו ואף יערערו את יציבותה. היא מעוניינת להילחם באסלאמיזם הקיצוני הרחק מהבית – בסוריה, שם מסתתר האיום. סין סובלת מרדיקליזציה בקרב בני המיעוט המוסלמי המקומי – האויגורים הסיניים. לדעת פרשנים, "האויגורים נחנקים תחת הדיכוי הסיני וחוששים לאובדן זהותם". בשנים האחרונות הממשלה הסינית הטילה הגבלות חמורות על אופן התנהלות הריטואלים הדתיים של האויגורים. אנדרו ג'ייקובס מה"ניו יורק טיימס" דיווח כי "נשים אינן יכולות ללבוש כיסוי ראש, שמות "מוסלמיים מדי" נפסלים, וכי כניסת ילדים למסגדים נאסרת". סין חוששת מהתפשטות הטרור האסלאמיסטי, אשר עלול לעורר את המיעוט האויגורי באזור שינג'יאנג. מנהיג דאע"ש, אבו בכר אל-בגדאדי, האשים ביולי 2014 את ממשלת סין בדיכויו של המיעוט האויגורי המוסלמי. החוקר וואנג ג'ין טוען, כי למרות שבעיית האויגורים אינה מהווה לכשעצמה חידוש, "התופעה של אויגורים מפוכחים המאמצים את מסר האלימות של המדינה האסלאמית היא אכן חדשה". רוב בני המיעוט האויגורי אינם מעוניינים להיאבק בממשל בבייג'ין. יחד עם זאת, הקיצוניים שביניהם בוחרים להילחם בשורות הקיצוניות של חזית הקרבות בסוריה – נגד משטרו של אסד. הארגון הקרוי "המפלגה האסלאמית של טורקיסטן" (TIP, Turkistan Islamic Party) מורכב ברובו מאויגורים קיצוניים, ומהווה סניף של "אל-קאעידה (Al-Qaeda). "המפלגה האסלאמית של טורקיסטן" לחמה במהלך השנה האחרונה לצד "ג'ייש אל-פתח" (Jaysh al-Fath) בקרבות בסוריה כנגד משטרו של אסד. הקיצוניים שבבני המיעוט האויגורי מפיצים סרטונים המעודדים ג'יהאד, וזוכים לפופולריות רבה בקרב קרובי משפחה בסוריה. הלוחמים האויגורים מגיעים לסוריה לרוב בפורום משפחתי חמולתי מלא, ויש אף הוכחות כי נשיא טורקיה ארדואן עזר לאויגורים להגר לסוריה. יתר על כן, אנקרה מימנה אימונים לחמושים האויגורים בשטחה של סוריה, ואף דאגה לרווחתם. הסינים שואפים לחסל את האויגורים הקיצוניים בעודם בסוריה ולנטרל אותם טרם שובם הביתה, לסין, על מנת לעסוק בהתססה. זה ההסבר לאינטרס הסיני להילחם בסוריה נגד האסלאם הקיצוני, לצד צבא אסד. הבכירים בסין חוששים מהאויגורים שמצטרפים לשורותיו של דאע"ש בסוריה; זאת בעוד טורקיה היא שאפשרה את מעברם של הקיצוניים מסין לסוריה.

העזרה ההומניטרית הסינית זורמת לסוריה

בסוף נובמבר סין העבירה לסוריה כ- 1,000 טונות של אורז, במסגרת תכנית הסיוע למדינות נזקקות השותפות בפרוייקט "יוזמת החגורה והדרך". מטעם השגרירות הסינית בדמשק נמסר, כי מדובר במשלוח הראשון מתוך מספר משלוחים, אשר ישנעו בעתיד לסוריה 5,404 טון של אורז במסגרת תכנית הסיוע. זוהי אינה הפעם הראשונה בה הסינים מעניקים סיוע הומניטרי לסוריה. השגרירות הסינית, לצד הוועד הסורי לתכנון ושיתופי פעולה בינלאומיים (ICC – Syrian Planning and International Cooperation Commission), חתמו ב-5 לפברואר 2017 על שורה של הסכמים, לפיהם הסינים יספקו לסוריה סיוע הומניטרי בסך 16 מיליארד דולרים. הזרוע הסינית מגיעה רחוק, ואם פעם היה נדמה שהסינים עובדים ביחד עם הרוסים בזירה הסורית – היום נראה כי הם עובדים בנפרד מהם, עם אג'נדה משלהם. כלומר, הם מרגישים מעצמה והם נכנסים לאזור במלוא הכוח – דבר היכול לאתגר את השאיפות של הרוסים להגמוניה באזור.

ד"ר יבגני קלאובר הוא פרשן פוליטי, חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בסכסוכים אתניים, בדמוקרטיות בהתהוות ובפוליטיקה השוואתית