מה נשתנה? ישראל – במקום הנכון במזרח התיכון / פרופ' עוזי רבי

אין זו הפעם הראשונה בה "יוצא" מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, בהצהרה מטלטלת. אלא שלא בכל יום מצהירה מדינה ערבית על אינטרסים משותפים עם ישראל ומציגה את איראן כצורר היטלראי.

נכון, באיבתם היוקדת של הסעודים לאיראנים לא ניתן לטעות. ניתן אפוא לטעון, ויהא זה נכון, כי ישראל היא "אויבת של האויב" האמיתי (איראן) ולכן לסעודיה אינטרס משותף איתה.

אלא שזו אינדיקציה חותכת לשינוי דברי הימים במזרח התיכון. מי שעדיין סבור כי יקום ויפול דבר באזור על פי גורלו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מוזמן להפליג למדוחי האיבה של ערבים ופרסים, סונים ושיעים, תורכים וכורדים כדי לקבל מושג על מפלס המתח והעוינות באזורנו.

ישראל "עלתה כיתה". היא הנכיחה עצמה במזרח התיכון כמעצמה במונחי צבא וכלכלה. מדינות ערביות שניסו למגרה נאלצות להודות כי אין טעם עוד בכך, מה גם שאויבים אמיתיים מבית ומחוץ צרים עליהן לכלותן.

אם תרצו, אז "קיר הברזל" של ז'בוטינסקי ניצח, אם תרצו היו אלה היריבויות המרות במזרח תיכון שלאחר האביב הערבי שהכריעו את הכף.

שלום? ידידות אמת? מושגים ריקים מתוכן. ישראל תמיד תהיה "המדינה האחרת" במזרח תיכון ערבי ומוסלמי. ניכור תמיד יהיה מנת חלקה. "רשע תורן" כמו ח'מנהאי הפנאט או ארדואן הארסי תמיד יהיו שם כדי להרעיל כנגדה את האווירה.

במונחים מעשיים ורלוונטיים, ישראל מתקרבת לאופטימום שהיא יכולה לשאוף אליו במזרח התיכון. הכרה בכוחה ובעוצמתה, והכרה כי שיתוף פעולה עמה יהיה לברכה.

מי שלא הבין, יבין במוקדם או במאוחר. את מי שאיחר להבין ניתן למצוא אובד עצות על הרציף המזרח תיכוני. שאלו את הפלסטינים.

(קרדיט תמונה: pixabay,  Creative Commons CC0)
(קרדיט תמונה: pixabay, Creative Commons CC0)
הופיע לראשונה בעמוד הפייסבוק של פרופ' עוזי רבי, ומתפרסם כאן באישורו