מזכ"ל האו"ם גוטרש: ההגנה על פליטים מושרשת בתרבות המוסלמית

מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש נפגש אתמול בקאהיר עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ועם שר החוץ המצרי סאמח שוכרי.

במסיבת עיתונאים משותפת עם שוכרי, אמר גוטרש כי התוכנית היחידה להסדר בין ישראל והפלסטינים היא זו המבוססת על פתרון שתי המדינות: "יש לעשות הכל כדי לשמר אפשרות זו".

בהתייחסו למאמצים הבינלאומיים לטיפול בפליטי המלחמה הסורית, קרא מזכ"ל האו"ם למדינות העולם לגלות "נדיבות במידה דומה לזו של המדינות השכנות של סוריה": "ברור לי שהגנה על הפליטים אינה אך ורק האחריות של השכנות [של סוריה], זו האחריות של כל הקהילה הבינלאומית, ואני מאמין שיהיה זה חשוב להגדיל באופן משמעותי את מספרם של הפליטים אשר מיושבים מחדש באירופה ובחלקים אחרים של העולם…".

בסוף החודש שעבר מתח גוטרש ביקורת על הצו שהוציא נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במטרה להגביל את כניסתם של אזרחים משבע מדינות מוסלמיות, כולל פליטים מסוריה. גוטרש כינה זאת "צעד עיוור שלא מבוסס על מידע מוצק" וקרא לבטל בהקדם את הגבלות הכניסה לארה"ב.

במהלך ביקורו אתמול במצרים, הגיע גוטרש לאוניברסיטת קאהיר ודיבר בפני סטודנטים – בצעד שמזכיר במידה מסוימת את נאומו של נשיא ארה"ב הקודם ברק אובמה ביוני 2009 מעל אותה במה. הוא שיבח את מצרים על תרומתה לקהילה הבינלאומית המתבטאת במעורבותה האקטיבית בפעולות האו"ם, בין היתר השתתפותם של חיילים מצריים בכוחות שמירת השלום של הארגון.

הדיפלומט הפורטוגזי ציין את התרומה המצרית והערבית בתקופה ימי הביניים לציוויליזציה העולמית: הקמתה של אוניברסיטת אל-אזהר [בשנת 972] בקאהיר, בזמן בו "אזור זה היה מגדלור של ציוויליזציה בעולם. בימי הביניים, בחצי האי האיברי ממנו באתי, הח'ליפות של קורדובה [שהוקמה בשנת 929 בשטח אותו כבשו המוסלמים בדרום חצי האי, שכונה על ידם אל-אנדלוס] הייתה ישות הרבה יותר מתורבתת [much more civilized entity] מאשר הממלכה הנוצרית של צפון חצי האי. זה משהו שלאירופאים יש הסתייגות מה בהכרה בו… אנו הפורטוגזים הרווחנו רבות מהידע שהגיע מהנוכחות הערבית והמוּרית [=כינוי למוסלמים בחצי האי האיברי] בחצי האי… כך שישנה מורשת עמוקה של התרבות והציוויליזציה הערבית שאנו, הפורטוגזים, מכירים בה ושעל העולם להכיר בה".

גוטרש (תמונת ארכיון, Cancillería del Ecuador, flickr, CC BY-SA 2.0)
גוטרש (תמונת ארכיון, Cancillería del Ecuador, flickr, CC BY-SA 2.0)

בהתייחסו לתפקידו הקודם כנציב העליון של נציבות האו"ם לפליטים [UNHCR – תפקיד אותו מילא בין השנים 2015-2005], אמר גוטרש כי בניגוד למחשבה הרווחת לפיה החוק להגנת הפליטים הוא תוצר מודרני של התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, "ההגנה על פליטים הייתה מושרשת עמוקות בתרבות ובמסורת של העולם המוסלמי". בהקשר זה הוא ציין כי "המשפט היפה ביותר בנוגע להגנה על פליטים… הוא משפט ב'סורת ההצהרה' בקוראן [פרק מספר 9], שאומר כי ההגנה צריכה להינתן למאמינים וללא-מאמינים. ולאלו אשר תוקפים היום את האסלאם, ומחשיבים אותו לדת בלתי סובלנית – האמת היא שבהגנה על הפליטים היה זה ברור מאוד כי זוהי אמונה של סובלנות, של סולידריות, אמונה של הומניזם – שחשוב להכיר [בכך] כאשר אנו מדברים היום על האסלאם".

[הסבר קצר: על פי המובא באתר "ערבי 21", גוטרש כיוון בדבריו לפסוק השישי בסורה האמורה: "ואם יבקש אחד המְשתפים כי תערוב לשלומו, היה ערב לו למען ישמע את דבר אללה, ואַחַר הָבֵא אותו אל מקום מבטחים, זאת כי הם עַם אשר דבר לא יֵדעו".

"סורת ההצהרה" מתייחסת להכרזה שניתנה בשנת 631 מטעמו של הנביא מוחמד [שנה לפני מותו] על ביטול חוזי ההגנה שנכרתו בין המוסלמים לבין הכופרים. פסוק 5 מצווה: "הִרגו את המְשתפים [קרי, עובדי האלילים] בכל מקום אשר בו תמצאום ותִפסו אותם וכַתרו אותם ואִרבו להם בכל אתר ואתר" – זאת כל זמן שלא יחזרו בתשובה. לפי חלק מהפירושים לפסוק 6, הבאת המְשתֵף אל מקום מבטחים – כאשר הוא מבקש הגנה – תיעשה גם אם לא התאסלם. זאת למרות שהמטרה של מתן הערובה לשלומו הייתה "למען ישמע את דבר אללה"].

[תרגום הפסוקים מהקוראן – על פי מהדורת רובין]