מחמוד אל-הבאש, יועצו של אבו מאזן לענייני דת, במפגן שבחים לראיס הפלסטיני ולשהידים: צבא מוחמד ישוב וינצח

מאז שישראל הסירה בשבוע שעבר את אמצעי האבטחה החדשים שהוצבו בכניסה למתחם הר הבית, מנהלים גורמים ערביים שונים תחרות ביניהם כדי לקבע את מעמדם כמי שהשיגו את הניצחון באל-אקסא.

שלושה אוחזים באל-אקסא: מלך סעודיה סלמאן בן עבד אל-עזיז אמנם יצא בתחילת השבוע שעבר (עוד לפני תום המשבר) לחופשה במרוקו, אך זה לא מנע מהדיוואן המלכותי הסעודי למהר ולפרסם ביום חמישי לפני הצהריים (עוד לפני כניסתם המחודשת של מתפללים מוסלמים למסגד אל-אקסא) הודעה, המפרטת את מאמציו של המלך לביטול ההגבלות על הכניסה לאל-אקסא. על פי ההודעה, שפורסמה בסוכנות הידיעות הסעודית הרשמית וא"ס, המלך שוחח עם מנהיגים רבים בעולם ועם הממשל האמריקני כדי שיפעלו לביטול ההגבלות: "הודות לאללה, המאמצים הללו הוכתרו היום בהצלחה".

גם ירדן שותפה. עבדאללה השני מלך ירדן – שנאלץ, במקביל למשבר באל-אקסא, להתמודד עם תקרית הירי בסמוך לשגרירות הישראלית – תקף באותו יום בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואמר כי התנהגותו "בלתי מקובלת ופרובוקטיבית בכל המישורים": "היא מכעיסה את כולנו, מאיימת על הביטחון האזורי ומזינה את הקיצוניות". בהתייחסו לאירועים באל-אקסא, ציין המלך הירדני את המאמצים לניהול המשבר ולהכלתו, אך הוסיף (בצניעות, יש לומר) כי העמדה המאוחדת שהציגה ירדן יחד עם הפלסטינים היא שהביאה לפתיחתו של המסגד באופן מלא.

ולשותף השלישי בחלוקת השלל: אבו מאזן, שבעיצומו של המשבר היה באמצע ביקור בסין ומיהר לחזור לרמאללה, חייב אף הוא מבחינה פוליטית לאחוז בכתרו של אל-אקסא ולטעון לבעלות על הניצחון. גדודי חללי אל-אקסא, הזרוע הצבאית של הפת"ח, מיהרו ביום חמישי לפרסם (בחשבון הטוויטר שלהם) כרוז המתאר את הראיס כ"מכריע האויבים" וכ"מגן אל-קודס".

והנה דוגמה נוספת מהמאמץ הרש"פי למתג את אבו מאזן כגיבור המערכה על אל-אקסא וירושלים: מחמוד אל-הבאש – מקורבו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, המשמש כיועצו לענייני דת וכשופט השרעי העליון של הרשות – ערך מפגן של הלל ותשבחות ל"מנהיג מערכת אל-קודס". דבריו של הבאש נאמרו בסוף השבוע במסגד א-תשריפאת במוקאטעה ברמאללה, במהלך דרשת יום השישי אותה נשא בנוכחותו של אבו מאזן. בין היתר הוא אמר:

"המערכה הזו, אשר נוהלה במהלך השבועיים האחרונים בהצטיינות ובחכמה, על ידי הנהגה אשר התחייבה תמיד – לא באופן עונתי, תמיד – לעמה, לרצון עמה, לשאיפות עמה ולעתידו. הנהגה שבראשה עומד אדם שהקדיש את עצמו לאללה, הקדיש עצמו לפלסטין, הקדיש עצמו לאל-אקסא…".

אל-הבאש לא שכח לשבח גם את תושביה הפלסטיניים של ירושלים ואת "השהידים המהוללים" (אל-שהדא אל-מחאמיד):

"זהו צבא מוחמד, וצבא מוחמד ישוב, צבא מוחמד ינצח. צבא שהשהידים שלו מהוללים – ינצח; הנהגה שבראשה מחמוד [=עבאס] – תנצח, בעזר אללה".