מצרים עומדת לאסור על לבישת ניקאב / ד"ר יבגני קלאובר

המקור ל"בעיית הניקאב" במצרים מקורו בתחרות רבת שנים המתקיימת בין המשטרים האוטוריטריים לבין תנועת "האחים המוסלמים", שהוצאה אל מחוץ לחוק אך עדיין נהנית מלגיטימיות ניכרת בקרב העם. מצד אחד, הדיקטטורות החילוניות במצרים חוששות מסמלי האסלאם הקיצוני ועל כן נאבקות בהם, בעוד שמצד שני הן "קורצות" לאחים המוסלמים, ביודען כי הם זוכים לתמיכה ציבורית רחבה. "ישראל היום" דיווח השבוע, כי במצרים שוקלים לאסור את לבישת הניקאב, אחד מפריטי הלבוש הנפוצים בקרב המוסלמיות האדוקות במדינה. לפי אותו המקור, "האיסור צפוי לחול במקומות ציבוריים ועשוי להיכנס לתוקף כבר בקרוב".

מבנה החוק האוסר על לבישת ניקאב

מאחורי החוק עומדת חברת פרלמנט המצרי, ע'אדה עג'מי (Ghada Ajami), הטוענת, לא פחות ולא יותר, כי מטרת החוק הינה מלחמה נגד פשיעה. מסתבר, כי אחוזי הפשיעה בקרב לובשות הניקאב הינם גבוהים במיוחד. עג'מי תציג את הצעת החוק שלה בפני הפרלמנט המצרי כבר בשבוע הקרוב, על מנת לבצע בה את השינויים הנדרשים לפני שהיא תהפוך לחוק. היא מבקשת לאסור על לבישת הניקאב בפארקים, במסעדות ובמוסדות ציבוריים, ומי שתעטה על עצמה את הבגד במקומות אלה צפויה לקבל קנס בגובה של 55 דולרים. בנוסף, החוק אמור להעניש את הנשים שייתפסו בפעם שנייה כשהן מבצעות את העבירה – בהכפלת הקנס.

ההיסטוריה של ניקאב במצרים

הניקאב הינה רעלה מוסלמית מסורתית, אשר משמשת נשים על מנת לכסות את כל פניהן ולהשאיר פתח צר לעיניים. לפי הנתונים, בשנת 2010 כ-90% מהנשים המוסלמיות במצרים אימצו את החג'אב או הניקאב כקודים אוניברסליים של לבוש. בשעתו, הכריז גמאל עבד אל-נאצר מלחמה נגד חבישת כיסוי הראש, ובשנת 1958 אחד העיתונאים של United Press שם לב, כי לא נראו באופק במצרים כיסויי ראש. לפני כשנתיים היה ניסיון לקדם חוק האוסר את חבישת כיסוי הראש: חברת הפרלמנט המצרי, אמנה נוסייר (Amna Nosseir), טענה כי החוק נחוץ מאחר ומנהג כיסוי ראש מתקיים למעשה רק במסורת היהודית, כך שבמהותו אקט החבישה הינו חטא דתי, בעודו מחקה בני דתות אחרים. ליתר דיוק, נוסייר טענה כי "הקוראן כלל אינו קורא לכסות את הפנים, אלא מטיף רק לכיסוי השיער וללבוש צנוע באופן כללי". יש לציין, כי כבר ב-2016 הוטל איסור על כיסוי ראש באוניברסיטת קאהיר.

פרשנות

היציבות במצרים הינה מצרך נדיר. הפרשן הפוליטי המצרי אחמד שארביני (Ahmad Sharbini) התייחס למקורות החוק ואמר שהוא השלכה של התקופה הממושכת של חוסר יציבות במדינה. משטרו החילוני של עבד אל-פתאח א-סיסי נתקל בסתירה בין חירויות דתיות לבין הביטחון הקיבוצי, לפיכך עליו למצוא נקודת איזון בין השניים. בנאומו האחרון בעצרת האו"ם הצהיר א-סיסי כי הוא מכריז על "מלחמה גלובלית נגד הטרור". אנשי דת מיהרו גם הם להצדיק את החוק, בטענה שבקוראן אין תכתיב הקובע שעל נשים ללבוש בורקה. האימאם הפלסטיני מוסטפא אבו סווח (Mustafa Abu Sweh) מקדם את הטענה כי חובת כיסוי ראש אינה מוזכרת בקוראן. החוק של ע'אדה עג'מי הוא סממן של המציאות הפוליטית הסוערת בפרלמנט המצרי. הנציגה המדוברת עלתה לתודעה הציבורית בעקבות כמה הצעות חוק פרובוקטיביות למדי, שעוררו אף הן תגובות רבות במצרים: היא הציעה לחייב אזרחים החיים מחוץ למדינה לשלוח 200 דולרים בשנה לכלכלה המצרית על מנת לחזקה. הארגון המעגן את התפוצות המצריות בעולם (General Union of Egyptian Abroad) סירב בתוקף להצעה זו. באפריל 2016 עג'מי עמדה מאחורי החתימה של המצרים והסעודים על שורה של הסכמים והבנות בתחומים שונים, בשווי של מיליארדי דולרים, ביניהם ההסכם לפיו ממשלת מצרים מוסרת את האיים טיראן וסנפיר שבים האדום לסעודיה, וזאת במסגרת מו"מ על הגבולות הימיים בין המדינות. הודעתה של ממשלת מצרים לא התקבלה בעין יפה בקרב הציבור המקומי. "האחים המוסלמים" זעמו. גם העיתונאים ואנשי הציבור במצרים, אשר אינם חלק ממשטרו של הנשיא א-סיסי, מתחו ביקורת חריפה על החלטת הממשלה.

מצרים מגלה לאחרונה רצון להחזיר לעצמה את הסטטוס של מעצמת תיירות. כאשר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ביקר בקאהיר בסוף 2017, הוא הצהיר כי מוסקבה מחדשת את הטיסות האזרחיות למצרים, שהופסקו בעקבות הפיגוע בו נרצחו 224 איש בשמי סיני. ההחלטה הרוסית להפסיק את הטיסות הישירות לאחר הפיגוע הקשה גרמה לנזק כבד לתיירות במצרים. ישנם דיווחים, כי גורמים מצריים ניסו במשך חודשים לשכנע את רוסיה לחדש את הטיסות. המצרים מבינים, שהתיירים מרוסיה – ולא רק ממנה – לא ירצו לראות בעתיד בורקות בחופי הים התיכון. למעשה, מצרים איננה המדינה היחידה אשר הגיעה לתובנה הזו לאחרונה: גם יורש העצר החדש של סעודיה הודיע על מיזם תיירותי ענק בסעודיה שבאופן חריג יאפשר לנשים להגיע לחוף הים בביקיני, ולא יהיה צורך לכסות את הגוף ואת הראש – כולל את הפנים. הנסיך מוחמד בן סלמאן, כמו גם עבד אל-פתאח א-סיסי, מנסים לשפר ולהפוך את הכלכלה הסעודית והמצרית, בהתאמה, למודרנית יותר. מוחמד בן סלמאן חשף את התוכניות לאתר תיירות יוקרתי ברצועת חוף בים סוף, בצפון מערב סעודיה.

דיון

נושא כיסויי הראש של נשים אינו יורד מהכותרות לאחרונה. ב-31 במאי 2018 דנמרק החליטה לאסור על חבישת כיסויי ראש אשר מכסים גם את הפנים. אלה כוללים גם את הרעלות המוסלמיות כמו את הבורקה והניקאב. חלפו לא מעט שנים מאז שמדינות רבות באירופה החליטו על איסור איסור כיסוי ראש, אך הנושא עדיין בוער. בשנת 2017 חל איסור בגרמניה על עטיית כיסוי פנים מלא, זאת במסגרת שורה של צעדים לצמצום האיום מפני הטרור האסלאמי הקיצוני. בגרמניה החוק מתייחס אל עובדי ציבור – מורים, שוטרים, חיילים וכדומה. בגרמניה, כמו במצרים, החוק שחוקק ב-2017 העניק סמכויות מיוחדות לשירותי הביטחון, וכמו במצרים הוא הגיע כתגובה למתקפות טרור ופשע במדינה. לפני כחודשיים, ב-23 בספטמבר, במחוז סנט גאלן שבצפון-מזרח שווייץ, הצביע רוב מכריע בעד איסור לבישת בורקה או כל כיסוי פנים מלא אחר בציבור. שר החוץ הבריטי לשעבר, בוריס ג'ונסון, פרסם לפני מספר חודשים מאמר, בו הביע תמיכה בהחלטתה של דנמרק לאסור על לבישת בורקה. במאמרו השווה ג'ונסון בין לובשות הבורקה לתיבות דואר ואמר שהן נראות כמו שודדות בנקים. במזרח התיכון יש לציין את ממשלת אלג'יריה, שאסרה על נשים ללבוש ניקאב במקומות עבודה.

ד"ר יבגני קלאובר הוא פרשן פוליטי, חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בסכסוכים אתניים, בדמוקרטיות בהתהוות ובפוליטיקה השוואתית