פובליציסט פלסטיני על ההכרה של מוחמד בן סלמאן בזכות קיומה של ישראל: מזימה ציונית-אמריקנית

מוחמד בן סלמאן (צילום מסך ארכיוני, הטלוויזיה הסעודית)
מוחמד בן סלמאן (צילום מסך ארכיוני, הטלוויזיה הסעודית)

הצהרתו של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, בראיון למגזין האמריקני "אטלנטיק" (The Atlantic) שפורסם אתמול, לפיה לישראלים יש זכות למדינה משלהם, זוכה היום לכותרות במדיה הפלסטינית.

בתשובה לשאלתו של עורך ה"אטלנטיק", ג'פרי גולדברג, האם לעם היהודי יש זכות למדינת לאום משלו "לפחות בחלק ממולדת אבותיו", אמר הנסיך מוחמד: "אני מאמין שלכל עם, בכל מקום, יש זכות לחיות באומתו השלווה. אני מאמין שלישראלים ולפלסטינים יש זכות לארץ משלהם. אבל אנו זקוקים להסכם שלום שיבטיח את היציבות עבור כולם ואת קיומם של יחסים נורמליים".

בתשובה לשאלה האם אין לו התנגדות על בסיס דתי לקיומה של ישראל, השיב יורש העצר הסעודי: "יש לנו דאגות דתיות בנוגע לגורלו של המסגד הקדוש בירושלים ובנוגע לזכויותיו של העם הפלסטיני. זה מה שיש לנו. אין לנו כל התנגדות לשום עם אחר".

 

נאסר א-לחאם, עורך סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען" (שמרכזה הראשי בבית לחם), הגיב לפני הצהריים במאמר לדבריו של מוחמד בן סלמאן. לאורך המאמר – שכותרתו "אל המנהיג הערבי ההוא – היהודים הם עדה ולא 'עם' – הכותב אינו נוקב כלל בשמו של יורש העצר הסעודי. א-לחאם דוחה על הסף את ההכרה של מוחמד בן סלמאן בזכות קיומה של מדינת ישראל, ומבסס זאת על הטיעון לפיו היהודים כלל אינם עם אלא הם עדה – בדומה לעדות הסונית והשיעית באסלאם.

להלן תרגום חלקים נרחבים מהמאמר:

"… היהודים הם עדה שחייתה בעולם הערבי (בערי חצי האי ערב, בעיראק, בסוריה, במרוקו, במצרים, באלג'יריה ועוד), והם אינם 'העם היהודי'.

אחפש תירוץ לבעל ההצהרה [=מוחמד בן סלמאן] בכך שהתרגום [של דבריו] לא היה מדויק. אבל הפלסטינים הם עם, הסורים הם עם והמצרים הם עם. בעוד הערבים הם אומה, האנגלים הם אומה, הצרפתים הם אומה, ההודים והאפריקנים הם אומה, הרוסים הם אומה, וכן הלאה.

בין עם ואומה יש הבדל גדול. היהודים אינם לא עם ולא אומה. גם אם אמריקה תצווח אלף פעם שהיהודים הם עם – זה לא יהיה נכון מבחינה היסטורית.

היהודים הם עדה דתית ולא לאומית. עם, לעומת זאת, הוא חברה אנושית שחיה בארץ שיש לה גבולות פוליטיים, ישות פוליטית, מינהל כלכלי והנהגה אחת. בעוד האומה היא קבוצה אתנית שגרה בתוך גבולות גאוגרפיים עִם היסטוריה אחת, אחדות נסיבות, אחדות שפה, אחדות שוק ודת ומצב פסיכולוגי שמאחדים ומקבצים אותם.

מי שאומר שהיהודים הם עם – הוא בּוּר או [אדם] זדוני. לו אמרנו שהיהודים הם עם, המשמעות היא שאין מקום לעם הפלסטיני על אדמת פלסטין. העם הפלסטיני כולל את המוסלמים, הנוצרים, היהודים, הדרוזים, הבדואים והצ'רקסים ועדות אחרות.

עדה אינה יכולה להפוך לעם, הדבר אינו נתון לבחירה.

רבותיי, הבה ונבהיר משהו…: ישראל היא קולוניה ציונית אמריקנית שיש לשאת ולתת עמה על פי בסיס זה. גם אם אתם רוצים לחתום עמה על הסכם שלום או הפסקת אש – עשו זאת על בסיס זה, מבלי לחבל במושגים של ההיסטוריה וביצירתן של חברות אנושיות.

אגב, השיעים הם עדה ולא עם, הסונים לא יכולים להיות עם. אנו לא אומרים 'העם הסוני' או 'העם השיעי' או 'העם הנוצרי', ולכן לא נאמר 'העם היהודי', מפני ש[אמירה כזו היא] אחת מן השתיים: או בּוּרות פוליטית ודמוגרפית גדולה, או מזימה ציונית אמריקנית לרסק את העם הפלסטיני".

 

תגובה נוספת לדבריו של מוחמד בן סלמאן – והפעם קצרה וקולעת – מעטה של הקריקטוריסטית העזתית אומיה ג'חא. כותרתה של הקריקטורה: "התקרבות ערבית-ישראלית". את החיבוק החם של הערבי עם היהודי מציירת ג'חא כתקיעת סכין בגבם של הפלסטינים [המיוצגים בקריקטורה בדמות האישה].