צבא המיליציות של אסד – המקרה של דיר א-זור / ד"ר אלי גליה

התמשכותה של מלחמת האזרחים בסוריה זה למעלה מחמש שנים הביאה לא רק לשחיקת כוחו של צבא סוריה, לאיבוד אמל"ח ולקריסת מערכים מבצעיים, אלא גם לדלדול כוחותיו מבחינה מספרית. נוסף על עשרות אלפי קצינים וחיילים הרוגים, פצועים ונעדרים, סובל הצבא הסורי מתופעות רבות של התחמקות, נפקדות, עריקות, מוטיבציה ירודה, חוסר הכשרה וספקנות באשר לנאמנות החיילים. כל אלה גרמו לכך, שצבא סוריה לא מצליח למלא את מכסות הגיוס שלו, עד כי אחת הטענות הנשמעות היא, שאף לא אחת מ- 20 הדיביזיות, הנכללות בסד"כ הסורי, לא מגיעה אלא למיצוי שליש מיכולתה המבצעית.

המחסור החמור בכוח-אדם לוחם הביא את "יועצי" כוח "אל-קודס" של משמרות המהפכה האיראניים, המסייעים לכוחותיו של אסד, להמליץ בפני הצבא הסורי להקים תחת פיקודו מסגרות חמושות חדשות, על בסיס "התנדבותי", שתוקמנה לפי שייכות דתית-עדתית או נטייה פוליטית, אם בפריסה כלל-ארצית ואם באופן מקומי. כך הוקמו בשנים האחרונות מאות מיליציות סקטוריאליות, בהיקפים ובמאפיינים שונים, הנלחמות לצדו של צבא סוריה בהתאם למשימותיו הקרביות. אחת הגדולות והדומיננטיות שבהן היא "ההגנה הלאומית", במה שנראה כמקבילה הסורית של הבסיג' האיראני, ושדרוג חמוש של "הוועדות העממיות" שהוקמו בזמנו על ידי מפלגת הבעת'.(1)

המצור המתמשך שמטילים כוחות "המדינה האסלאמית" בדיר א-זור על יחידות של צבא סוריה (כוחות מדיביזיה 17 ומ"משמר הרפובליקה"), ועל כ- 180 אלף תושבים במספר שכונות הנמצאות תחת שליטתן, הביאו את הצבא הסורי לנקוט במדיניות כוחנית, שתכליתה למלא תוך זמן קצר את השורות החסרות של הלוחמים מתוך מאגרי כוח-אדם חדשים, שלא על בסיס ההיענות הנמוכה של התנדבות מרצון לשם קבלת שכר. התגברות המתקפות של דאע"ש מאז ראשית 2016 על אתרים אסטרטגיים מסביב לדיר א-זור – כדוגמת שדה התעופה, בסיסי צבא וימ"חים – הבליטה גם היא את הצורך הדחוף בנקיטת מדיניות זו. בפיקודו של האלוף מוחמד חודור, מפקד דיביזיה 17 ומפקד 'האזור המזרחי' של צבא סוריה (שבינתיים הועבר מתפקידו), נערכו ברחבי העיר מבצעי מעצרים שנועדו לגייס בכפייה, בעיקר צעירים, בשכונות ג'בילה, אל-ג'ורה ואל-קוסור הנתונות לשליטת המשטר. הצבא החל לקיים ברחובות סיורים תכופים, כשהוא תר אחר מתגייסים פוטנציאליים באוניברסיטאות, במסגדים, בחנויות ואף בתוך הבתים. תוך מספר שבועות "גויסו" בצורה זו כ- 1,500 גברים בגילאי 52-18, כולל סטודנטים שהיה בידיהם היתר לדחיית שירות, בנים יחידים למשפחותיהם או אף כאלה שקיבלו פטור. לאחר אימון בסיסי בן עשרה ימים במפקדת חטיבה 137, נשלחים "המתגייסים" החדשים אל חזיתות הקרב הבוערות עם דאע"ש ללא שצברו ניסיון צבאי כלשהו.(2)

מאגר כוח-אדם אחר, שאליו פנה הצבא הסורי, היה עובדי המדינה של מחוז דיר א-זור. בצו של האלוף חודור, הועמדה בפניהם הברירה: להצטרף לשירות צבאי, או להיות מפוטרים ממקום עבודתם הממשלתי. עד כה גויסו בצורה זו כמה מאות עובדי מדינה, אשר שובצו במיליציית "הגיוס העממי" (כשמה של מיליציה שיעית דומיננטית בעיראק), ונשלחו – על נשקם האישי – לאבטח את מתקני הממשלה הסמוכים לאזורי העימות עם דאע"ש. במקביל, וכדי להרחיב עוד יותר את פוטנציאל הגיוס, פרסמה ממשלת סוריה צו חנינה לעשרות אסירים בני מחוז דיר א-זור (ומחוזות אחרים), בתנאי שהם יצטרפו לכוחות הצבא ולמיליציות השייכות לו, ובלבד שאלה יהיו אסירים שהואשמו בעבירות פליליות, ולא בעבירות פוליטיות או בתמיכה במהפכה.(3)

האלוף חודור (שני מימין) ועסאם זהר א-דין (לימינו) [פייסבוק]
האלוף חודור (שני מימין) ועסאם זהר א-דין (לימינו) [פייסבוק]
המתגייסים החדשים משובצים לשירות במיליציות השונות, הנלחמות לצד צבא סוריה ו'השביחה' שלו, בין אם ברצון ובין אם בכפייה, על פי שיוך עדתי או פוליטי. מבט כללי על המיליציות, הפועלות במרחב העיר דיר א-זור, מראה כי ישנן לפחות 12 מיליציות כאלה, חלקן הארי מבוסס על טהרת השבאב המקומי. הגדולה והפעילה מכולן היא "ההגנה הלאומית", המתואמת באופן ישיר עם ענף ביטחון המדינה, בפיקודו של תא"ל דועס דועס. מיליציות אחרות הן מיליציות שבטיות, כדוגמת "צבא שבטי אריות המזרח", המבוססת על שבט השעיטאת, אחד השבטים הגדולים של מזרח סוריה. על פי דיווחים אחדים, המיליציה הזו כפופה לתא"ל עסאם זהר א-דין, מפקד גזרת דיר א-זור של הצבא הסורי. מיליציות נוספות הן מיליציות הכפופות באופן ישיר לענפי הביטחון השונים, עושי דברו של המשטר והמפקחים מטעמו על חיי האזרחים. ביניהן נמנות מיליציית "אריותיו של המנהיג הנצחי", השייכת לענף הביטחון הצבאי בפיקודו של חוסיין עלי אחמד, ומיליציית "נשרי האוויר", השייכת לענף מודיעין חיל האוויר, אשר רבים מחייליה מתגוררים בערי החוף הסורי. לכל מיליציה סד"כ ואמל"ח משלה, סגל פיקוד נפרד ומתחם צבאי המשמש לה מפקדה.(4)

לבד מהמיליציות המקומיות, נעזר הצבא הסורי בדיר א-זור גם במיליציות "מיובאות", שיעיות ופלסטיניות, הזרות למרקם הסוני-השבטי של המחוז. הראשונה שבהן היא חזבאללה-לבנון, הממוקם ליד שדה התעופה הצבאי, והעוסק הן במשימות אסטרטגיות של תכנון המערכה של הצבא הסורי, והן במשימות איכות מיוחדות הקשורות באבטחת השדה. השנייה, "חטיבת זין אל-עבאדין" – מסגרת חדשה שהוקמה בהכוונה של החזבאללה ועל טהרת חיילים שיעים, חלקם מכפרי צפון סוריה. על פי מידע המגיע מפעילי שטח, החטיבה החדשה הינה עצמאית לחלוטין, והיא אינה כפופה בשום צורה למפקדי צבא סוריה במקום, אלא מתואמת ישירות עם אנשי ענף הביטחון הצבאי בזירות הלחימה עצמן.(5) המיליציה השלישית – "כוחות הגליל" הפלסטיניים, הזרוע הצבאית של "צעירי השיבה", תנועת צעירים פלסטינים, שהוקמה בדמשק במאי 2012, ואשר שמה לה למטרה לקדם את זכות השיבה של הפזורה הפלסטינית. בראיית הפלסטינים, תושבי מחנות הפליטים באזור דמשק, הלחימה של "כוחות הגליל" לצד אסד נובעת מתוך מפגש אינטרסים צרוף: "להגן על 'ציר ההתנגדות' בדרך לשחרור כל פלסטין והשיבה אליה". מהסיבה הזו הם נלחמו לצד צבא סוריה בהרי קלמון, באזור חלב, בתדמור, ליד טבקה בדרך לא-רקה, וכעת בדיר א-זור, נגד מי שהם מכנים כ"ארגוני הטרור התכפירי-ווהאבי".(6)

הדעת מניחה, שתמונת המצב בדיר א-זור – לפיה הכוחות האורגניים של צבא סוריה מתקשים במשימותיהם, ולכן הם פונים להיעזר במיליציות חמושות – לא שונה לעומת אזורים אחרים בסוריה, על אף המצור המתמשך והברוטלי שמטיל דאע"ש על העיר, הנמצאת בטבורה של "המדינה האסלאמית". יחד עם זאת, המשך ביזור הכוח הלוחם, המאבקים הפנימיים הניטשים בין המיליציות השונות על אזורי שליטה, כוח ורכוש, והניוד של מיליציונרים שיעים לאזור שהוא על טהרת המרקם האתני הסוני-השבטי, מעוררים סימני שאלה בכל הנוגע להשלכות העתידיות שתהיינה לצעדים הללו על יכולת הפיקוד והשליטה של הצבא הסורי בהמשך המלחמה ועל המבנה וסמכויות הכוחות החמושים "ביום שאחרי".

ד"ר אלי גליה – חוקר וכותב על מימדיה השונים של מלחמת האזרחים בסוריה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בביוגרפיה של ג'ורג' חבש, מייסד "תנועת הלאומיים הערביים" ו"החזית העממית לשחרור פלסטין".