קושנר בדרך ליישב את הסכסוכים במזרח התיכון / ד"ר יבגני קלאובר

ג'ארד קושנר, חתנו של הנשיא הנבחר של ארה"ב דונלד טראמפ, ימונה ליועץ בכיר בבית הלבן לענייני המזרח התיכון – ידיעה שמקורה בעיתון הבריטי "טיימס אוף לונדון" (The Times of London). יחד עם ידיעה זו הגיעו גם דיווחים על כך שטראמפ דרש מבריטניה להטיל וטו על כל החלטה אנטי-ישראלית במועצת הביטחון. באותו הקשר, טראמפ השמיע ביקורת נוקבת כלפי הנשיא היוצא אובמה על מדיניות החוץ שלו במזרח התיכון בכלל ועל ההסכם עם איראן בפרט. ישנה מחלוקת באשר להחלטתו של טראמפ למנות את קושנר לתפקיד המדובר. נשמעת ביקורת פרוצדורלית מבפנים באשר לכשירותו של המועמד, זאת בנוסף לתהייה באשר למהות עמדותיו של קושנר ביחס לסוגיות כגון סכסוכי הדמים במזרח התיכון, ביניהם הקונפליקט הערבי-ישראלי.

אחת הדילמות העיקריות של טראמפ בבחירת הקבינט החדש היא ההכרח להצטייר מחד כנשיא שתומך בערכי הדמוקרטיה ובשלטון החוק, ומאידך כמי שנלחם בשחיתות, בנפוטיזם ובבעיות אחרות המאיימות על החברה האמריקאית העכשווית ועל הפוטנציאל ההתפתחותי שלה. החוקים שנחקקו בארה"ב למניעת נפוטיזם עלולים להוות מכשול בדרכו של קושנר לבית הלבן. למרות שיועציו הפוליטיים של טראמפ דאגו להרגיע אותו, בציינם כי חוקים שנלחמים בנפוטיזם אינם חלים על הנשיא, מומחים רבים למשפט האמריקאי "מרימים גבה". זה שנים רבות שהנשיאים האמריקאים לא מינו קרובי משפחה לתפקידים בכירים בבית הלבן; מאז ג'ון קנדי מינה את אחיו לתובע הראשי, התקבל חוק האוסר על כך. אומנם טרם הובהר כיצד אפשר להשתמש בחוק האוסר נפוטיזם על מנת להפליל את קושנר, והרוב הרפובליקני בקונגרס צפוי, ככל הנראה, לאשר את מינויו.

בנוסף לבעיית הנפוטיזם, קיימת גם הבעיה של ניגוד אינטרסים. ג'ארד קושנר הוא המנכ"ל של חברת נדל"ן הנמצאת בבעלות משפחתו. בנוסף לכך, למשפחת קושנר יש גם את העיתון "ניו יורק אובזרוור" (The New York Observer). בינתיים קושנר הודיע כי הוא מתכוון לשתף פעולה עם הוועדה הפדרלית לכללי האתיקה: בדעתו לסיים את תפקידו כמנכ"ל בחברת הנדל"ן של משפחתו, למכור חלק מנכסיו, ולהעביר את השליטה על החברה לבני משפחה. דובר צוות המעבר של טראמפ מסר במסיבת עיתונאים, כי קושנר יפרוש מכל תפקידיו בשוק הפרטי. המבקרים אינם מסופקים: בין היתר, הם מעלים על סדר היום הציבורי את הבעייתיות המיוחדת שקשורה לעסקאות עם החברה הסינית CAIG (Chinese Anbang Insurance Group), הפועלת לשיקום משרדי חברת הנדל"ן הנדונה בשדרה החמישית. הממשלה הסינית מושקעת בחברת CAIG, וטראמפ – שהעלה על נס את המאבק עם הסינים – עלול למצוא את עצמו לכוד בסבך האינטרסים המנוגדים.

איוונקה, בתו של נשיא ארצות הברית הנבחר ואשתו של ג'ארד קושנר, כבר הודיעה ברבים כי היא עוזבת את החברה לטובת תפקיד עתידי בבית הלבן. גם כאן צפויים ניגודי אינטרסים. איוונקה השיקה לאחרונה קולקציית הלבשה תחתונה על שמה. הפריטים של הקולקציה החדשה יהיו בחנויות כבר באביב הקרוב, מיד לאחר הכניסה לתפקיד (טרם הוחלט איזה תפקיד בדיוק). ניגוד האינטרסים מתחדד לאור העובדה, שלמרות שאיוונקה פרשה מהעסק בצורה פורמלית, "שמה הפרטי יופיע על חזיות, תחתונים, גופיות, מחוכים, גרביים, גרביונים, חותלות, פיג'מות ויתר המוצרים שמציע הליין החדש". בנוגע לחברת התכשיטים שלה, מידת מעורבותה של איוונקה בענייני החברה טרם נקבעה. מצד אחד, היא דואגת להיות נקייה מהאינטרסים העסקיים; מרשל כהן, אנליסט בתחום התנהגות הצרכנים וקמעונאות מקבוצת אן-פי-די, אמר: "היא רוצה שהמוניטין שלה יישארו ללא רבב". יחד עם זאת, המבקרים מערערים על העקרונות האתיים המעורפלים שהנחו את איוונקה בדרך לפגישה עם ראש ממשלת יפן שינזו אבה (Shinzo Abe), מיד לאחר השלמתה של עסקת זיכיון עם חברה עסקית שממשלת יפן היא בעלת המניות הגדולה ביותר שלה.

הבית הלבן (נחלת הכלל, pixabay)
הבית הלבן (נחלת הכלל, pixabay)

טראמפ טרם הגדיר את תפקידו של קושנר ואת התחומים להם יהיה אחראי בממשל. הודעתו השבוע באה לאחר כמה התבטאויות בעבר, בהן ציין הנשיא הנבחר את קושנר כ"שליח לתהליך השלום הישראלי-פלסטיני". ב"גרדיאן" הבריטי מזכירים לנו, כי "קושנר אינו היחיד שזוכה לאמונו של טראמפ בנושא [המזרח התיכון]". עו"ד ג'ייסון גרינבלט, אשר שימש במהלך מסע הבחירות כיועצו של טראמפ לענייני ישראל, יעסוק גם הוא בענייני המזרח התיכון. גרינבלט עבד שנים רבות תחת מרותו של טראמפ, ויש לו ניסיון רב בניהול מו"מ. טראמפ טרם הבהיר כיצד יחולקו הסמכויות בין קושנר לגרינבלט בנוגע לסוגיות המזרח התיכון. במהלך מסע הבחירות קושנר וגרינבלט היו מעורבים בתחומים רבים בקמפיין של טראמפ. קושנר עצמו "יעץ לו בהחלטות אישיות מרכזיות, באסטרטגיה, בנאומים, בגיוס הכספים ובתחומים נוספים".

קושנר מתכוון להיות חלק מתהליך העברת השגרירות האמריקאית לירושלים – מהלך שהובטח על ידי טראמפ במהלך מסע הבחירות. יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן שיגר מכתב (ב- 9 לינואר) לנשיא המיועד, בו כתב כי "העברת השגרירות האמריקאית לירושלים תפגע בעיקרון 'שתי מדינות לשני עמים' ותקשה על תהליך השלום". למרות ההתנגדות הרשמית לרעיון של העברת השגרירות ולמרות האיומים להמשיך במהלכים אנטי-ישראליים נוספים באו"ם, הפלסטינים – לדידם של פרשנים – "מנמיכים את הטון כלפי דונלד טראמפ". אם אכן תועתק השגרירות האמריקאית לירושלים, ינסו הפלסטינים לשכנע את הממשל החדש להקים במזרח העיר שגרירות פלסטינית. לפי המקורות, מסתמן הישג מרשים לזכותו של קושנר: שכנועו של אבו מאזן שלא לפעול כנגד העברת השגרירות לירושלים. לפי "הארץ", יש בסיס איתן לטענה כי המנהיג הפלסטיני לא יפעיל מאמצים דיפלומטיים, ולא יתנגד למעבר השגרירות. הישג זה התאפשר הודות למקורבו של קושנר, דניאל ארבס (Daniel Arbess) אשר הגיע להבנות אלה עם המנהיג הפלסטיני. השאלה המרכזית נשארת עדיין פתוחה: במקרה ותפרוץ התנגדות אלימה בעקבות מעבר השגרירות – האם אבו מאזן יורה למנגנוני הביטחון בגדה לעצור אותה?

גם בזירה הבינלאומית, קושנר – למרות היותו חסר ניסיון פוליטי – כבר מציג הישגים, וזאת עוד טרם נכנס לבית הלבן. לפני כשבועיים משרד החוץ הבריטי פרסם הודעה לעיתונות, לפיה שר החוץ בוריס ג'ונסון הגיע לארה"ב על מנת לפגוש את אנשי הצוות העתידי של טראמפ, ובהם חתנו של הנשיא הנבחר. קושנר, שככל הידוע תומך בהתנחלויות, הסביר לג'ונסון את עמדותיו בנוגע לישראל. האם היה זה כושר השכנוע של קושנר או משהו אחר? אין לדעת. התוצאה, לעומת זאת, לנגד עינינו: משרד החוץ של הממלכה פרסם ב- 15 לינואר הצהרה, בה "הסתייג ממסקנות הוועידה [ועידת פריז], ומכך שהכינוס התקיים ללא השתתפות הישראלים והפלסטינים". דובר משרד החוץ הבריטי אף מסר, כי תוצאות הוועידה מהוות סיכון להמשך התהליך המדיני. ישנן גם עדויות לכך שהיועצת האסטרטגית של ראש ממשלת בריטניה תרזה מאיי, פיונה היל (Fiona Hill), לצדו של ניק טימוטי (Nick Timothy) ביקרו בארה"ב, וגם הם נפגשו עם קושנר. העובדה היא, שבמהלך הוועידה בפריז שימשה בריטניה כמשקיפה בלבד, ולא נתנה גיבוי להצהרה – שהינה חסרת משמעות מדינית – שניתנה בסיומה. הפרשנים אומרים: "מבחינת ישראל, התנהלותה של בריטניה בכל הנוגע לנושא המשא ומתן עם הפלסטינים מעודדת".

אנדריו רייס מ"הניו יורק מגזין" (The New York Magazine) מספר את סיפורו של קושנר תוך שהוא מכנה אותו "טראמפ הצעיר". הוא מתאר את קושנר כאיש עסקים מצליח אשר נכנס לבית הלבן כפרגמטיסט. בעוד שהבורסות געשו לאחר בחירתו של טראמפ עקב חוסר ודאות, מדד הדאו ג'ונס האמריקאי נסגר בעליית שערים חדה ונסק לשיא חדש בעקבות פרסום הידיעה שקושנר נבחר לתפקיד. המסר של קושנר לשווקים הוא מאוד ברור: אל תפחדו! (Be Unafraid). בחיוך רחב ואירוניה לא מבוטלת, קושנר אמר לקהילת המשקיעים: "באתי לדבר על ההשפעות של ממשל טראמפ על הכלכלה, אבל השווקים מדברים בעד עצמם". רייס מתאר את דרכו של קושנר: מהסבים והסבתות שברחו מהיטלר, האוניברסיטה, העסקים והבית הלבן. במאמר ארוך ומפורט הוא מזכיר אומנם את קשריו של קושנר עם משפחת נתניהו ואת מאמציו להתנגד ל"מתנות הפרידה" של אובמה לישראל. יחד עם זאת, נראה כי טרם גובשה אג'נדה ברורה לגבי המזרח התיכון. האם קיימת כבר "מפת דרכים" חדשה מטעמו של קושנר? זוהי בינתיים השאלה הגדולה. קושניר השתתף בכתיבת הנאום לטראמפ במהלך מסע הבחירות, במרץ 2016, כשהמועמד לנשיאות הופיע בפני הוועדה למדיניות בנושאים הישראליים (American Israel Public Affairs Committee).

ד"ר יבגני קלאובר הוא פרשן פוליטי, חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בסכסוכים אתניים, בדמוקרטיות בהתהוות ובפוליטיקה השוואתית