קטר פועלת להחליש את רוסיה במזרח התיכון / ד"ר יבגני קלאובר

בתחילת השבוע (ב-25 במרץ) הודיע משרד החוץ הרוסי כי אמיר קטר, תמים בן חמד אאל ת'אני, הגיע לביקור במוסקבה. אירוע זה לא עורר תשומת לב בתקשורת הישראלית, אך זכה לתהודה רבה בתקשורת הערבית. רשת "אל-ג'זירה" דיווחה, כי האמיר הקטרי עומד לדבר עם נשיא רוסיה על המשבר בסוריה, בו נמצאים השניים משני עברי המתרס: בעוד רוסיה תומכת במשטרו של בשאר אסד, קטר תומכת בחמושים אשר מעוניינים להפיל את הנשיא הסורי.

גם מקורות הודיים שמו לב לביקורו של האמיר במוסקבה, והדגישו את חשיבותו לפתרון הסכסוך המתמשך בתימן. הביקור התקיים לאחר דיווחים לפיהם רוסיה מתגברת את נוכחותה הצבאית הימית מול חופי סוריה, זאת כתגובה לאיום של ארה"ב להתערב צבאית נגד כוחות צבא המשטר הסורי התוקפים באכזריות את אזור הרוטה המזרחית (Eastern Ghouta) של דמשק. באל-רוטה מתרכזים ארגונים חמושים רבים, הנתמכים על ידי קטר, טורקיה וסעודיה; כעת האמיר הקטרי מנסה לעצור את העימות בשיחות עם ולדימיר פוטין.

עד ה-2 לאוגוסט 1988 לברית המועצות כלל לא היו יחסים דיפלומטיים עם קטר, זאת עקב העובדה שקטר היוותה באותה עת "מדינת לוויין" של סעודיה. הקונסוליה הדיפלומטית של בריה"מ הוקמה בדוחה בנובמבר 1989, והקונסוליה הדיפלומטית הקטרית הוקמה במוסקבה באותו חודש. פוטין ביקר בקטר ב-13 לפברואר 2007, והאמיר דאז של קטר, חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני (Hamad bin Khalifa Al-Thani) קיבל אותו בארמונו בדוחה. ביקורו של לברוב בקטר, בסוף 2017, התנהל בצילה של פרשיית ריגול אשר פגעה ביחסים שבין מוסקבה לדוחה, זאת בעקבות הידיעה כי "האקרים רוסים גרמו למשבר במפרץ". רשת CNN האמריקנית דיווחה בתחילת חודש יוני 2017 על חקירה המתנהלת בקרב גופי המודיעין בארה"ב; לפי הדיווחים הראשוניים, "האקרים רוסים פרצו למחשבי סוכנות הידיעות הלאומית בקטר ושתלו ידיעות 'פייק ניוז' שלאחר מכן תרמו ליצירת המשבר בקרב מדינות המפרץ". בשעה שהרוסים הכחישו את ההאשמות בדבר מעורבותם במשבר הקטרי, האמריקנים שלחו צוות של סוכנות ה-FBI לדוחה כדי לסייע בחקירה. פרשנים רבים האשימו את הקרמלין במשבר שהתחולל סביב קטר, ואשר ראשיתו ב-23 במאי 2017, כאשר פורסם דיווח חדשותי בסוכנות הידיעות הלאומית במדינה, המצטט את שליטה, השייח' תמים, בנאום שהיה ביקורתי כלפי ארה"ב וסעודיה ופייסני למדי כלפי האיראנים.

המשבר שפרץ בשנה שעברה במפרץ הפרסי בין קטר ושכנותיה יצר מציאות גאו-פוליטית חדשה, המשליכה על הקואליציה הסונית למלחמה בטרור, ומשפיעה על הדינמיקה האזורית במזרח התיכון כולו, כמו גם על התפתחותו של התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים. המדיניות בה נוקטת קטר מתחילת המשבר מעידה על רצונה לנווט את השלכותיו לצורך מימוש האינטרסים שלה באזור. קטר נלחמה לצד הטורקים כדי להפיל את משטרו של בשאר אסד ולהקים צינור שיוביל את הגז הקטרי לאירופה, כעת – כשהמשטרים הסוניים במפרץ מפנים לה עורף – זו הזדמנות הפז שלה לפעול באופן אוטונומי בנושאים אנרגטיים כדי שלא להיות תלויה בסעודים. היחסים בין רוסיה לקטר נעשו מתוחים, זאת בשל היותן של שתי המדינות בעיצומה של תחרות על השווקים לייצוא גז ונפט באירופה, אך כיום נראה כי הן מנסות לשפר את האווירה ביניהן.

פוטין והאמיר תמים, השבוע בקרמלין (אתר הקרמלין, CC BY 4.0)
פוטין והאמיר תמים, השבוע בקרמלין (אתר הקרמלין, CC BY 4.0)

הקטרים אוחזים בידיהם קלפים משמעותיים במשחק הגאו-פוליטי מול הרוסים. קטר מוכנה לספק גז לאויבתה של רוסיה – אוקראינה. מצד הרוסים, עולה השאלה עד כמה קטר תרחיק לכת בהידוק יחסיה עם אוקראינה, מה גם שהקטרים אינם מתכוונים לשנות את דעתם בנוגע למשטר אסד. האוקראינים הודיעו לפני כשבוע, כי קטר מוכנה לספק להם גז נוזלי. טכנית, ההעברה יכולה להתבצע דרך הים השחור שבטורקיה, והאנליסטים האוקראינים טוענים כי הגז הקטרי יעלה לאוקראינים פחות מהגז הרוסי השטוף בדם. העסקה עליה חתמו האוקראינים עם הקטרים מהווה "סטירה מצלצלת" לרוסיה: עסקה זו מקטינה את תלותם של האוקראינים בגז הרוסי, ובה בעת מאפשרת להם להעלות את מחיר המעבר של הגז הרוסי לאירופה (הצינורות שמובילים את הגז עוברים דרך אוקראינה).

בנוסף, האוקראינים הציעו לקטרים את עזרתם בהכנות למונדיאל ב-2022. כמו כן התקבלו דיווחים לפיהם נשיא אוקראינה, פטרו פורושנקו, "סגר" עם האמיר הקטרי עסקות נוספות בתחומי החקלאות והמסחר. זאת ועוד: נחתמו מסמכים באשר לשיתופי פעולה ביטחוניים בין קטר לאוקראינה. קטר, באמצעות התקרבותה לאוקראינים בנושא האנרגיה, מבקשת להצר את צעדיה של רוסיה במחלוקת על עתידה של סוריה. במילים אחרות: קטר מפעילה על רוסיה לחץ כבד, וזאת באמצעות עסקת הגז שנסגרה עם אוקראינה. בעוד שהרוסים שואפים להשיג הסדר בסוריה, הקטרים עלולים לשבש את התהליך, על ידי החלשתה של רוסיה באידליב (צפון-מערב סוריה) ובאל-רוטה. הקטרים אומרים לפוטין: "אם תמשיך להפציץ את הארגונים הסוניים באל-רוטה ובאידליב, אנחנו נפגע במימוש האינטרסים האנרגטיים של הקרמלין באירופה". קטר מוכנה לדחוק את רוסיה לשולי השווקים האירופיים, והרוסים מבינים זאת היטב.

הסכם הגז שנחתם לפני כשבוע בין אוקראינה לקטר מהווה נקודת מפנה משמעותית מבחינתן. היקף העסקה, שנאמד בכמה מיליארדי דולרים, מסמן הצלחה גאו-פוליטית עבור שתי המדינות, שכל אחת מהן – וסיבותיה עמה – מנסה להחליש את רוסיה. קטר מעוניינת לרסן את רוסיה בסוריה, בעוד שאוקראינה מעוניינת להקטין את תלותה באנרגיה הרוסית. העסקה תשלשל מיליונים רבים לקופת אוקראינה, וכמובן גם לחברות הקטריות. נשיא אוקראינה מיהר לברך על ההסכם וקבע כי הוא עתיד להכניס למדינה מיליונים אשר ינוצלו לטובת מטרות חברתיות. יחד עם זאת, זהו אינו יום חג באוקראינה, בהיותה מחויבת עתה להקים מפעל שיהפוך את הגז הטבעי הנוזלי לשמיש, והיא אף נדרשת לבקש אישור מהטורקים למעברן של האוניות הקטריות דרך הים השחור לעבר חופי אוקראינה. הטורקים מהססים: מצד אחד, הם נהנים מיחסים טובים – הן עם קטר והן עם תנועת "האחים המוסלמים" – אלא שמצד שני ארדואן פיתח יחסים טובים עם הקרמלין, וצעד זה עלול לאתגר יחסים אלו. יש לציין, כי טרם ביקורו ברוסיה הגיע האמיר תמים לביקור באוקראינה (ב-20 במרץ). סדר ההתנהלות כאן טומן בחובו משמעות רבה: השליט הקטרי חתם תחילה על העסקה עם האוקראינים, ורק אחר כך הלך לדבר עם הנשיא פוטין על הנושא הסורי.

ד"ר יבגני קלאובר הוא פרשן פוליטי, חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בסכסוכים אתניים, בדמוקרטיות בהתהוות ובפוליטיקה השוואתית