רוסיה-טורקיה: הערכת סיכוני ההסלמה הנוכחית / ד"ר יבגני קלאובר (פרשנות)

מאמר זה בוחן את השפעת ההסלמה הנוכחית שבין טורקיה לרוסיה על הסיטואציה הגיאופוליטית במזרח התיכון. אטען, כי הסלמה זו עשויה להעצים את מעמדה של טורקיה באזור ולהגדיל את הסבירות לתקריות נוספות. ההסלמה הרוסית-טורקית הינה סדרה שלמה של אירועים, אשר מגבירה את הסיכוי לקונפליקט מזוין בממדים רחבים יותר מבחינת ההשתתפות של הצדדים בסכסוך הסורי. ההסלמה הנוכחית מושפעת ישירות מדפוסי הפעולה של נשיאי שתי המדינות, ומיחסיהן של רוסיה וטורקיה עם שכנותיה של טורקיה ועם המוסדות הבינלאומיים.

***

ההסלמה הנוכחית בין רוסיה לטורקיה החלה ב- 24 לנובמבר 2015, בעקבות הפלת מטוס הרוסי סוחוי-24 על-ידי צבא טורקיה. לאחר שרוסיה הודיעה על הקפאת פרויקט צינור הגז "הזרם הטורקי" (Turkish Stream), כחלק מהפעלת שורה של סנקציות נגד אנקרה, היחסים החלו להידרדר עוד יותר. בחודשים האחרונים מוסקבה הטילה שורה שלמה של הגבלות על הסחר עם טורקיה, בתגובה להפלת המטוס, ואלה נועדו להרתיע את נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ולרסן את שאיפותיו לבנות מחדש את האימפריה העות'מאנית.

לפי נתוני אי-פי (AP), שווי המסחר בין שתי המדינות ב- 2014, לפני הטלת הסנקציות, נאמד בכ- 31 מיליארד דולר. לאחר שורה של תקריות מינוריות[1], ממשלת טורקיה הודיעה בשבת, ה- 31 לינואר 2016, כי מטוס קרב (נוסף) של רוסיה מדגם סוחוי-34 חדר למרחב האווירי של המדינה. דוברת של משרד ההגנה הרוסי מסרה בתגובה כי מדובר ב"תעמולה חסרת בסיס". בהודעת משרד החוץ הטורקי נאמר, כי הטייס הוזהר מספר פעמים וכי אקט החדירה לתחום האווירי מהווה סימן ברור לכך שמוסקבה מעוניינת בהסלמה.

כרקע להסלמה הנוכחית יש לזכור, כי בין שתי המדינות התפתח משבר בתחום התיירות. לפי הערכתו של גיל רונן, "תעשיית התיירות הטורקית מתרסקת"[2]. לאחר הערכה של הדיווחים מטורקיה ומרוסיה, גיל רונן מדווח כי "1,318 בתי מלון טורקיים לאורך חופי הים התיכון והים האגאי הועמדו באחרונה למכירה, בשל קשיים שנגרמו על ידי סנקציות רוסיות על טורקיה ובעיות ביטחון". האתר לחדשות התיירות (Global Travel Industry News) מדווח, כי ההכנסות מהתיירות בטורקיה ירדו ב- 8.3% בשנת 2015; והדבר חמור, מאחר ותעשיית התיירות מהווה 11% מהתמ"ג של המדינה[3]. העיתון הטורקי "טודיי זמאן" דיווח, כי "רק באנטליה עומדים כעת למכירה 410 מלונות, במחיר כולל של כ- 10 מיליארד דולר. עוד 908 מלונות עומדים למכירה בעיירות הקיט מוגלה, איזמיר, איידין, קנאקלה ודניזלי, במחיר כולל של כ- 3 מיליארד דולר"[4]. המשבר התיירותי בין המדינות, אם כך, עומד בשיאו.

בשיחות השלום בז'נבה בשבוע שעבר עלה שוב הנושא הכורדי כנקודת מחלוקת בין המדינות: ארדואן לא מוכן לאפשר לנציגי המיעוט הכורדי להשתתף בשיחות השלום. לרעתו של ארדואן פועלת העובדה, כי הממשל האמריקאי רואה את הכורדים הסוריים כבני בריתו במאבק נגד דאע"ש. גרוע מכל, מבחינתו של ארדואן, הוא התסריט האפשרי, לפיו אסד מתחזק הודות להתערבות הרוסית בחודשים האחרונים. רוסיה רואה אף היא בכורדים את בני בריתה הפוטנציאליים, והיא אינה מרוצה משיתוף הפעולה בין טורקיה לארה"ב, ומנסיונותיו של ארדואן בשנה שעברה לבסס אזור מפורז צבאית בשטח סוריה לאורך חלקים מהגבול עם ארצו. במוסקבה מבינים, כי אזור מפורז צבאית בשטח סוריה ישמש את טורקיה להמשך הניסיון להצלת דאע"ש ולהחלשתו של אסד. ארדואן, ככל הנראה, ימשיך לשכנע את ממשל אובמה כי האזור המפורז בשטח סוריה הינו חיוני למערב, וימשיך להציג אותו ככלי למאבק נגד דאע"ש, כשבעצם האזור משמש אותו במאבקו כנגד הכורדים. לכן, שלא במפתיע, האיחוד הכורדי-הדמוקרטי בסוריה שלח את נציגיו למוסקבה באמצע אוקטובר 2015, כדי לדבר על הגברת שיתוף הפעולה בין הצדדים. צעד זה הכעיס עד מאוד את ארדואן, אשר – כאמור – רואה בארגון הכורדי ארגון טרור. לאור ההתפתחויות של השבועות האחרונים, וביניהן ההפצצות הטורקיות של השטח הסורי, רוסיה טוענת כי טורקיה מתכננת פלישה מאסיבית לשטח סוריה. לטענת דובר מטעם משרד ההגנה הרוסי, מסקנה זו מתבקשת לאור הצעדים האחרונים בהם נקטה טורקיה לאורך גבולה עם סוריה.

כשנציגי הכורדים הגיעו לשיחות בז'נבה בתחילת פברואר 2016, הם מצאו את עצמם מחוץ לרשימת הגופים האופוזיציוניים ברשימה שהכינו הסעודים ב- 9-8 לינואר 2016 עם בעלי בריתם. הרוסים לוחצים לשתף את הכורדים בשיחות – דרישה אשר מנמיכה עוד יותר את הסיכוי לשלום. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר, כי מוסקבה תומכת בהשתתפותם של הכורדים הסוריים במשלחת האופוזיציה. הכורדים, בני בריתה של רוסיה, מהווים חלק אינטגרלי מהפתרון הפוליטי בסוריה. ארדואן מצידו הבהיר, כי הוא מתנגד לכך בתוקף. מנהיג המפלגה הדמוקרטית המאוחדת של הכורדים בסוריה, סאלח מוסלם, הבהיר כי הוא כלל לא הוזמן לשיחות. הוא הוסיף, שגם נציגים כורדים אחרים לא קיבלו הזמנות לוועידה בז'נבה. ראש ממשלת טורקיה אחמט דבוטאולו אמר, כי ממשלתו מתנגדת בתוקף לכך שהכורדים ישתתפו בוועידה בז'נבה. לפי וואלה!New, בדברים שנשא בפני הפרלמנט ביום שלישי האחרון, דבוטאולו אמר כי "אם ה- PYD, הנתמכים בידי הקואליציה הבינלאומית בהובלת ארה"ב רוצים להשתתף במשא ומתן, עליהם לעשות זאת מטעם נציגי המשטר"[5]. נראה, כי הסוגיה הכורדית תמשיך להוות סלע מחלוקת בין טורקיה לרוסיה.

נמשכת המתיחות על הקרקע ובאוויר

ממשלת טורקיה הודיעה בתחילת פברואר 2016, כי לא תאפשר יותר את כניסתן של משאיות רוסיות לשטחה. לפי הדיווח של אי-פי (AP), באתר של התאחדות המשאיות הבינלאומית הופיעה הודעה, כי "אנקרה סירבה לחדש את ההסכם שבמסגרתו התאפשר למשאיות רוסיות להכניס סחורות לתוך טורקיה"[6]. אי-פי (AP) גם מסרו, כי גורם בכיר בממשלת טורקיה אישר שפג תוקפו של ההסכם. התגובה הרוסית לא איחרה לבוא: משרד התחבורה של רוסיה הודיע כי הוא עומד להגביל ב- 75% את מספר המשאיות הטורקיות שלהן ניתן אישור להיכנס לשטח רוסיה.

ביום שבת, ה- 31 לינואר, טורקיה הודיעה כי אירעה תקרית נוספת בגבולה הדרומי עם סוריה, הדומה לזו של ה- 24 בנובמבר 2015 עם מטוס הסוחוי-24. לפי המקורות הרשמיים במדינה, מטוס קרב רוסי נוסף, הפעם סוחוי-34, חדר לשטחה האווירי, למרות האזהרות החוזרות והנשנות. טורקיה זימנה את השגריר הרוסי באנקרה, אנדריי קרלוב, לשיחת נזיפה, והנשיא ארדואן אמר כי מדובר ב"מעשה לא אחראי". בעקבות התקרית, נשיא טורקיה הודיע שבדעתו להיפגש עם פוטין ועם נאט"ו. הוא דרש ממוסקבה "לכבד את המרחב האווירי" של חברותיה. רוסיה הכחישה את הדברים, וטענה כי דברי ארדואן הם "תעמולה חסרת בסיס"[7]. מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג הזהיר את רוסיה, ואמר כי עליה "לכבד לחלוטין" את המרחב האווירי של חברות הברית. "אני קורא לרוסיה לנהוג באחריות", אמר סטולטנברג בהצהרה, "עליה לנקוט בכל אמצעי כדי להבטיח שהפרות של המרחב האווירי של חברות נאט"ו לא יקרו שוב. תקריות דומות הראו כמה התנהגות כזאת היא מסוכנת"[8].

חיל האוויר הרוסי בסוריה, תמונת ארכיון (mil.ru, CC BY 4.0)
חיל האוויר הרוסי בסוריה, תמונת ארכיון (mil.ru, CC BY 4.0)

החרפת משבר הפליטים מחלב (המוערך בכ- 70,000 איש) בשבוע האחרון משחקת לידיו של ארדואן. הפליטים הסורים שנמלטו מחלב מצאו מקלט במחנות הפליטים בטורקיה השכנה. ראש ממשלת טורקיה אחמט דבוטאולו אמר עם תחילת המשבר הנוכחי, כי כ- 15 אלף איש ברחו מחלב והגיעו לגבול טורקיה. אנקרה, המבקשת להאשים את הרוסים במשבר הפליטים, טוענת שמטרת המהלך הרוסי-סורי היא להרעיב את האוכלוסייה כדי לגרום לה להיכנע. פליטים רבים שברחו מהסכנה ומההרס בחלב הגיעו למעבר הגבול של מחוז קיליס, אך מצאו אותו סגור. טורקיה אמנם הודיעה רשמית כי היא ממשיכה במדיניות "הגבול הפתוח", אשר תאפשר לפליטים הסורים הנמלטים מחלב להיכנס לשטחה. בפועל, הטורקים לא מאפשרים לפליטים לעבור בקיליס. מצד אחד, שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושאולו אמר כי "ארצו עדיין מקיימת את מדיניות 'הגבול הפתוח' שאותה היא נוקטת מאז תחילת מלחמת האזרחים"; אך מהצד השני, סולימאן טאפסיז – מושל מחוז קיליס, השוכן בגבול טורקיה-סוריה – מסר כי בינתיים אין כוונה להכניס את הפליטים למדינה, אלא אם כן יתרחש "משבר בלתי רגיל"[9]. ארדואן, מצויד ברטוריקה של "הגנה על הפליטים", הצליח בשבוע שעבר לשכנע את האיחוד האירופי לגייס 5 מיליארד אירו לטיפול במהגרים (בנוסף ל- 3 מיליארד אותם קיבל בסוף 2015). אירופה, המבוהלת מגלים חדשים של הגירה, עומדת לגייס את הכסף הדרוש תוך עצימת עיניים והתעלמות מהמדיניות של הנשיא הטורקי עצמו. על מנת להמחיש את הסטנדרטים הכפולים של ארדואן, אנשיל פפר מדווח כי "פליטים שכבר נמצאים בצד הטורקי של הגבול סיפרו ביומיים האחרונים כי צבא טורקיה פרס כוחות נוספים כדי למנוע הסתננויות, וכי כעת נדרשים פליטים לשלם למבריחים לפחות 400 דולר לאדם כדי לחצות את הגבול"[10].

הרס במחוז חלב (תמונת ארכיון, VOA, נחלת הכלל)
הרס במחוז חלב (תמונת ארכיון, VOA, נחלת הכלל)

ניתוח המצב

ארדואן מתמודד עם העובדה שאסד מתחזק. שר החוץ של רוסיה סרגיי לברוב מסר הודעה, לפיה המערכה האווירית שמנהלת מוסקבה לצידו של צבא אסד השפיעה על מאזן הכוחות בסוריה. בשעה שנשיא טורקיה מנהל מאבק אלים נגד המורדים הכורדים, המערב ממשיך להעלים עין מהדיכוי של מיעוט אתני זה, המתבצע בטורקיה בימים אלה. מצד אחד, האמריקאים מאותתים לארדואן כי הם לא אוהבים את מה שמתרחש בדרום-מזרח טורקיה ובצפון סוריה, ואף שולחים נציג בכיר לשטחים בשליטת הכורדים בצפון סוריה; אך מהצד השני, מבחינת ממשל אובמה זוהי דרך מקובלת לגרום סוף-סוף להפלתו של אסד. ארה"ב ונאט"ו נותנים, למעשה, "אור ירוק" לארדואן להעביר את הבסיסים האוויריים למצב כוננות מוגבר ("כתום"). במצב כוננות זה, יירוט של המטוסים הרוסיים ייעשה ללא תיאום עם הדרגים הבכירים. כך, הסיכוי להפלת מטוס רוסי נוסף גדל באופן משמעותי.

מסלים: ארדואן (תמונת ארכיון, אתר הקרמלין, CC BY 4.0)
מסלים: ארדואן (תמונת ארכיון, אתר הקרמלין, CC BY 4.0)

טורקיה, ששואפת להסלמה, מחפשת למעשה הצדקה לכניסה צבאית מאסיבית לשטח הסורי. ארדואן, המשוכנע שיקבל את הגיבוי של נאט"ו, גורם להסלמה שתהווה הצדקה לכניסה קרקעית לסוריה, וזו תכה בכורדים שיושבים בצפון המדינה הסורית. הדבר מסביר גם את המעבר ל"מצב כוננות כתום" בבסיסים של חיל האוויר הטורקי. בדרך זו, ארדואן מקדם בו זמנית ארבע מטרות אסטרטגיות: (1) פגיעה בכורדים ומניעת היווצרות האוטונומיה הכורדית בצפון סוריה ובדרום טורקיה; (2) השתלטות על השטחים שבשליטת המדינה האסלאמית – דבר שיאפשר לגליזציה של הנפט המופק באזור (נכון להיום, ארדואן ובני משפחתו מוצאים דרכים עקיפות לקנות את הנפט של דאע"ש); (3) הרתעה של הרוסים, תוך שימוש בתמיכה של נאט"ו; (4) קידום פרויקטים אנרגטיים משותפים עם קטר וסעודיה, המצריכים מתיחת צינורות בתוך שטח סוריה, שתהיה לדידו של ארדואן בידי הסונים בעתיד הקרוב. על מנת לקבל "אור ירוק" מהאירופאים, ארדואן משתמש בקלף המיקוח של המהגרים, כאשר בידיו שליטה על הגבול. בנוסף, היווצרות של מחנות פליטים (שנמנעה מהם הכניסה לטורקיה) בשטח הסורי תהווה עבורו הצדקה לדרוש שוב יצירת אזור חיץ בו הוא יוכל לטפח את האופוזיציה האסלאמיסטית למשטרו של אסד.

[1] (24/11/2015) Russo-Turkish Tensions since the Start of the Russian Air Campaign, in ISW (Institute for the Study of War).
[2] גיל רונן (02/02/2016) תעשיית התיירות בטורקיה מתרסקת, בתוך ערוץ 7.
[3] (01/02/2015) The Victim is Turkish Tourism after Russian Sanctions.
[4] גיל רונן (02/02/2016) תעשיית התיירות בטורקיה מתרסקת, בתוך ערוץ 7.
[5] סוכנויות הידיעות (31/01/2016) מטוס קרב רוסי שוב חדר לשמי טורקיה; ארדואן: "חסרי אחריות", בתוך וואלה!.News
[6] (01/02/2016) מתיחות גם על הקרקע: טורקיה מונעת ממשאיות רוסיות להיכנס לשטחה, בתוך אי-פי (AP).
[7] סוכנויות הידיעות (31/01/2016) מטוס קרב רוסי שוב חדר לשמי טורקיה; ארדואן: "חסרי אחריות", בתוך וואלה!.News
[8] סוכנויות הידיעות (30/01/2016) מטוס רוסי הפר את המרחב האווירי של טורקיה, בתוך NRG.
[9] סוכנויות הידיעות (06/02/2016) "לאן עוד נלך?": עשרות אלפי סורים מתדפקים על גבול טורקיה הסגור, בתוך וואלה!NEWS.
[10] אנשיל פפר (07/02/2016) טורקיה עושה שרירים: מתכננת להקים אזור חיץ לפליטים על אדמת סוריה, בתוך הארץ.

ד"ר יבגני קלאובר הוא פרשן פוליטי, חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בסכסוכים אתניים, בדמוקרטיות בהתהוות ובפוליטיקה השוואתית.