תחקיר עיתונאי: משפחת ארדואן קיבלה במתנה מכלית נפט בשווי 25 מיליון דולר



תחקיר, שפורסם בימים האחרונים במספר אמצעי תקשורת באירופה, מדגים כיצד משפחתו הקרובה של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מנצלת במשך שנים את מעמדו הרם כדי להתעשר.

התחקיר הוכן על ידי כלי תקשורת באירופה החברים ב- European Investigative Collaboration – גוף של עיתונאות חוקרת כלל-אירופית [EIC].

פרטי הפרשה שיובאו להלן נחשפו במסגרת תחקיר נרחב הקרוי "תיקי מלטה": חברי ה- EIC חקרו, באמצעות עיון ב- 150 אלף מסמכים, כיצד האי מלטה הפך למקלט מס עבור חברי האיחוד האירופי.

מתוך המסמכים עולה כי חברים במעגל המשפחתי הקרוב של ארדואן הפכו ב- 2008 לבעליה של מכלית נפט העונה לשם "אגדאש" (Agdash), וזאת באמצעות חברות שנרשמו במלטה ובאי מאן (אי בים האירי, המשמש כמקלט מס). המימון לרכישת המכלית התחלק בין שני אנשים: סיטקי איאן (Sitki Ayan) – איש עסקים טורקי וחבר קרוב של משפחת ארדואן, ששילם כ- 7 מיליון דולר; ומובארז מנסימוב (Mubariz Mansimov), איש עסקים מיליארדר מאזברייג'ן, ששילם 18.4 מיליון דולר.

מנסימוב קיבל ב- 2006 אזרחות טורקית. הוא שינה את שמו למובארז גורבאנולו [Gurbanoğlu] – לטענתו, עשה זאת לבקשתו של ארדואן. המיליארדר האזרי-טורקי הינו בעליו של קונצרן ספנות בשם Palmali Group שמרכזו באיסטנבול, באמצעותו הוא שולט על כ- 2/3 מסחר הנפט באזור הים השחור.

מנסימוב (צילום מסך' מתוך סרטון תדמית של Palmali)
מנסימוב (צילום מסך' מתוך סרטון תדמית של Palmali)

המכלית האמורה נבנתה ב- 2007 במספנה רוסית על פי הזמנה של מנסימוב. במרץ 2007 פתח מנסימוב במלטה את חברת Pal Shipping Trader One, שבבעלותה המכלית האמורה. באותו חודש רשמו זיא איליין [Ziya Ilgen], גיסו של ארדואן [שעל פי הידוע אחראי לניהול האינטרסים העסקיים של ארדואן מאז מונה לראש ממשלה ב- 2003], ובניו בוראק ומוסטפא – חברה באי מאן בשם Bumerz. באוקטובר 2008 רכשה חברה זו את כל מניותיה של החברה המלטזית, וזאת במחיר של כ- 25 מיליון דולר.

הלוואה בסך 18.4 מיליון דולר למשך שבע שנים – אותה השיג מנסימוב מבנק Parex  בלטביה [בנק הידוע במשך השנים כמלבין כספים עבור אנשים ממזרח אירופה ומברה"מ לשעבר] כדי לממן את בניית המכלית – הועברה ב- 24 באוקטובר 2008 לחברת Bumerz לצורך מימון רכישת החברה המלטזית. אך בחוזה שנחתם באותו יום עם מנסימוב, התחייב איש העסקים האזרי-טורקי לממן עבור Bumerz את תשלומי ההלוואה תמורת שכירתה של המכלית. 7 מיליון דולר נוספים שולמו, כאמור, על ידי סיטקי איאן. כך שבפועל בני משפחתו של ארדואן לא שילמו כלל עבור המכלית שהועברה לבעלותם.

עד 2015 שילם מנסימוב לארדואנים 21.2 מיליון דולר – עבור החזר הקרן והריביות של ההלוואה. בסוף 2015 הוא חידש את חודש השכירות על "אגדאש" לחמש שנים נוספות, תמורת 1.2 מיליון דולר לשנה. בכל מה שקשור למכלית – עד 2020, הארדואנים ישלשלו לכיסם למעלה מ- 33 מיליון דולר (כ- 30 מיליון אירו).

מנסימוב אמנם העניק מתנה נכבדה למדי לבניו ולגיסו של ארדואן, אך הוא אינו יכול להתלונן: על פי התחקיר העיתונאי, מאז 2008 הוא זוכה למעמד מועדף בקבלת חוזים ממשלתיים בטורקיה, ועסקיו במדינה התרחבו בצורה משמעותית.

ה- EIC פנה לצדדים המעורבים (לכאורה) בפרשה לקבל את תגובתם, אך הם לא מסרו כל תגובה.

זו אינה הפעם הראשונה בה שמם של ארדואן ובני משפחתו נקשר בפרשיות שחיתות. כך, למשל, בדצמבר 2013 נחשפה שערוריית שחיתות גדולה, בה היו מעורבים בכירים במפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP), המפלגה השלטת בטורקיה, המקורבים לארדואן. על פי טענות התביעה הטורקית, הפרשה כללה תכנית להלבנת הון שנועדה לעקוף את הסנקציות (שהיו אז בתוקף) כנגד איראן. עשרות אנשים נעצרו, ונגד חלקם הוגשו כתבי אישום. גם שמו של ארדואן הוזכר בפרשה, יחד עם בן נוסף שלו, בילאל: לרשת הודלפו שיחות טלפון (מדצמבר 2013), בהן לכאורה נשמע בילאל משוחח עם אביו, אשר מורה לו להיפטר בדחיפות מסכומי כסף גדולים. ארדואן האב טען כי מדובר בהקלטות מפוברקות, והכחיש – יחד עם בנו – כל קשר לשערוריה. הוא גם טען שמדובר בניסיון של יריביו הפוליטיים לבצע הפיכה, והגיב להאשמות נגדו ונגד בנו על ידי פיטוריהם של מאות קציני משטרה, תובעים ושופטים.