גופתו של טארק עזיז ככל הנראה נמצאת כעת בירדן, או שהיא בדרכה אל הממלכה.
ישנם דיווחים סותרים בנוגע לאירועי אמש בשדה התעופה של בגדאד. בעיראק מכחישים היום את הידיעה שנפוצה אתמול בכלי מדיה שונים, לפיה גופתו של עזיז נחטפה על ידי חמושים מספר דקות לפני הטענתה על בטן מטוס ירדני בדרכה להיקבר בירדן.
דובר רשמי של משרד התעבורה העיראקי, חוסיין כאזם, מסר לסוכנות "אנאדולו" כי גופתו של עזיז – מי שכיהן כסגן ראש ממשלה ושר חוץ בתקופת נשיאותו של סדאם חוסיין – יצאה בשעות הבוקר המוקדמות משדה התעופה בבגדאד לעמאן. הוא טען, כי הידיעה על חטיפת הגופה משוללת יסוד, וכי העברתה התעכבה בשל כך שבניגוד למתוכנן עלו על המטוס המיועד מספר נוסעים, זאת בנוסף לאי השלמתם של הליכים מסוימים. גם ערוץ "אל-בגדאדיה" מסר בדומה – מפי מקור ממשלתי – כי חל איחור בהעברת גופתו של עזיז, וזאת בשל בעיה טכנית: אי השלמת הניירות הרשמיים.
אי הוודאות בשאלה האם הגופה אכן נחטפה אינה מפסיקה את גל התגובות למעשה ברשתות החברתיות, רבות מהן מוחות כנגד המעשה. גם עורך האתר "ראי אל-יום" עבד אל-בארי עטואן פרסם היום מאמר, היוצא מתוך הקביעה שאכן בוצעה חטיפה.
עטואן – לשעבר עורך "אל-קודס אל-ערבי", מי שנודע כפאן-ערביסט, תומכו המובהק של סדאם חוסיין ומשטרו, ומתנגד נחרץ לכיבוש האמריקני בעיראק – מנצל את האירוע כדי להתרפק על עיראק של סדאם חוסיין. מבין השיטין של המאמר מצטיירת תקופתו של חוסיין כ'תור הזהב' של עיראק הפאן-ערביסטית והמאוחדת, שתושביה חיים בדו-קיום מושלם ביניהם. עטואן יוצר דיכוטומיה בין עיראק האידיאלית דאז ובין עיראק השסועה והמפולגת של היום, ותוקף בחריפות את מנהיגיה הנוכחיים של המדינה על שיתוף הפעולה המתמשך שלהם עם ארה"ב ועל שהרסו את עיראק.
עטואן יוצא נגד "הפשע הנתעב", כלשונו, של חטיפת הגופה. לטענתו, פשע זה "יכול היה להתרחש אך ורק ב'עיראק החדשה', אשר האמריקנים – כאשר כבשו לפני עשר שנים את עיראק בסיוע בעלי בריתם הערבים ושליטי עיראק החדשים – בישרו לנו כי תהיה מופת".
הכותב מגדיר את חטיפת הגופה כפשע שנאה:
"איבה עדתית מתועבת, אשר גרמה לבעליה לרעוד מפני גופתו של אדם שלא הרג יתוש בחייו. [עזיז] היה הפנים האצילים של עיראק הגדולה והחזקה, שכל המדינות השכנות יראו ממנה, ומדינות גדולות חששו מעלייתה ומכוחה, וזממו להורסה ולהרוג מיליון מבניה, לרצוח את מיטב מדעניה, ולפוצץ את בסיס הדו-קיום שבה… [פשע זה] הינו כתם קלון על מצחה של ממשלת 'עיראק החדשה', שליטיה וארה"ב של אמריקה התומכת בהם בנשק ובאימון וכופה אותם בכוח על העם העיראקי, כדי שיהפכו את עיראק הגדולה למופת לעדתיות נתעבת".
עטואן טוען עוד, כי נגד עזיז פוברקו האשמות בגינן נידון למאסר ולמוות, וכל זאת "מפני שסירב בגאווה לבגוד בעיראק ולשתף פעולה עם הכיבוש המדכא, והעדיף למות בכלא מאחורי הסורגים מאשר להיות חופשי בגלות המערבית היפה".
"הם פוחדים מגופתו של טארק עזיז כפי שפחדו מנשיאו סדאם חוסיין, ורועדים מזכרונם. מפני שהללו מזכירים להם את הפשעים שביצעו ומבצעים נגד עיראק ותושביה. ארבעה מיליון ילדים התייתמו ואיבדו את הוריהם כתוצאה מקשירת הקשר שלהם עם הכיבוש ותוכניותיו ההרסניות והעדתיות נגד עיראק הגדולה".
עטואן מוסיף, כי "משטר המחפה על עדתיים שוטמים אלו אינו יכול לייצג את עיראק ולהתעלות [למדרגת] זהותה התרבותית, ולהגשים את שאיפות עמה…".
עטואן דורש להעמיד לדין את מבצעי "הפשע הנתעב והבלתי מוסרי… ואת כל מי שעומד מאחוריהם, ללא קשר להשתייכותם ומבלי להתחשב במעמדם הדתי והפוליטי". טארק עזיז, לעומת זאת, "יישאר… מופת לעיראק אותה אהבו האומה הערבית והעולם כולו, ומיליונים הפגינו לאות סולידריות עמה מול התוקפנות הנפשעת [=הכיבוש האמריקני ב- 2003]".
