בעקבות לכידת אחמד אל-מורסל: פובליציסטיקה סעודית אנטי-איראנית

בשבוע שעבר דיווח העיתון "א-שרק אל-אוסט", כי אחמד אל-מורסל – מתכנן הפיגוע ביוני 1996 כנגד מתחם מגורים של הצבא האמריקני בעיר אל-ח'ובר שבמזרח סעודיה – נתפס בביירות והועבר למעצר בריאד.

המדיה הסעודית 'חוגגת' מאז פרסום הידיעה את לכידתו של אל-מורסל, מפקדו של ארגון "גדודי חזבאללה החיג'אז" (או "חזבאללה הסעודי") שהוציא לפועל את הפיגוע. במקביל לפרסום פרטים שונים על מעצרו של אל-מורסל ועל שיתוף הפעולה שנעשה לשם כך בין המודיעין הסעודי ובין הכוחות לבטחון פנים של לבנון, הפובליציסטים הסעודים מעלים את תרומתם להמטרת שבחים על המודיעין הסעודי. לכך הם מוסיפים אלמנט בולט של 'סגירת חשבון' עם איראן ועם שלוחתה הלבנונית – החזבאללה.

מספר מאמרים בעיתון "א-שרק אל-אוסט" מוקדשים היום לפרשת אל-מורסל, ביניהם מאמרו של חוסיין שבכשי הקובע בכותרתו כי "חזבאללה הוא ארגון טרור". הוא מציין, כי אל-מורסל – כמו שלושה מבוקשים אחרים הקשורים לפיגוע מ- 1996 שעדיין נמלטים מפני החוק – נע במשך שנים בין "אזורי ההשפעה של המדינה האיראנית" שהעניקה לו את חסותה: "כל יום מגלה הוכחה חדשה לגודל רשת הטרור שאיראן מטפחת אותה באזור תחת מטריית ארגון הטרור שלה הקרוי חזבאללה עליו היא שומרת". שבכשי מותח קו ישיר בין הפיגוע באל-ח'ובר לבין פיגועים של חזבאללה בכוויית ובבחריין (שחלקם סוכלו) ולנוכחות שהארגון מפגין במקומות נוספים במזרח התיכון – כל זאת כחלק ממדיניות "יצוא המהפכה" של המשטר האיראני. כדוגמה נוספת להשפעתו המזיקה של חזבאללה באזור, הוא מביא את ההתנקשות בפברואר 2004 בחייו של ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי, ואת השיתוק הפוליטי הנוכחי בלבנון שאינו מאפשר זה למעלה משנה לבחור נשיא חדש ולדבריו אף יצר בתקופה האחרונה את משבר האשפה המתגוללת ברחובות.

"חזבאללה איננו רק ארגון טרור, אלא הוא סרטן הרסני המכרסם במדינות אליהן הוא נכנס כדי להורסן מבפנים…. אחמד אל-מורסל אינו אלא שם אחד ברשימה ארוכה ומזוהמת של שמות הטרוריסטים של חזבאללה…".

טארק אל-חמיד, לשעבר עורך "א-שרק אל-אוסט", טוען לאורך מאמרו כי "אל-מורסל הוא עימאד מורנייה של המפרץ" [מורנייה, בכיר צבאי בחזבאללה, חוסל בפברואר 2008 בפיצוץ מכוניתו בדמשק]. הוא מגדיר את פרסום הידיעה הראשונית ב"א-שרק אל-אוסט" על תפיסתו של אל-מורסל כ"ידיעת השנה", ומסביר את חשיבותו של האיש ומדוע המדיה האיראנית השתגעה, כהגדרתו, בשל המבצע המודיעיני המוצלח של סעודיה:

"התשובה פשוטה. הטרוריסט אל-מורסל הוא עימאד מורנייה של המפרץ. אל-מורסל הוא מורנייה מבחינת המסוכנות, [ומבחינת] אורך תקופת ההסתתרות והבריחה מהשלטונות הסעודים. הוא המוח המתכנן של פיצוצי אל-ח'ובר, שאיראן מואשמת כמי שעמדה מאחוריהם, ובדרגים הגבוהים ביותר. תפיסתו של אל-מורסל חשפה – ותחשוף – עובדות רבות וחשובות. היא גם מפריכה ניתוחים ריקים שאין להם משמעות המופצים על ידי המדיה האיראנית, במיוחד לאחר הסכם הגרעין, לדוגמה [הטענה כי] הסכם הגרעין יתגלגל ככדור שלג על הסעודים, בעוד סעודיה היא אשר הסבה מכה בטחונית קשה ומביכה לאיראן".

גם אל-חמיד אינו שוכח לציין, כי מעצרו של אל-מורסל – שהגיע לנמל התעופה של ביירות במטוס מאיראן – מאשר כי הוא שהה בטהראן, ונע במשך שנים בין איראן וסוריה – כמוהו כטרוריסטים נוספים. על לכידתו מגיעות מחמאות רבות לאנטי-תזה של איראן – סעודיה, שגילתה סבלנות רבה והתמדה במלחמתה בטרור, ואיננה נוקטת בשיטות נלוזות:

"מה שעשתה סעודיה בסיפורו של אל-מורסל מראה את ההבדל בין המדינה הנאבקת בטרור ובין המדינה המטפחת אותו…

[סעודיה] איננה משתמשת בתעמולה מעוררת התיעוב כדוגמת זו שיוצרים קאסם סולימאני [מפקד כוח "קודס", האחראי על פעולות חו"ל של "משמרות המהפכה האיראניים"] ואחרים, אלא היא מתנהגת כמדינה. ולכן, וזה החשוב אף יותר, אל-מורסל – או עימאד מורנייה של המפרץ – לא חוסל כמו הטרוריסט מורנייה, אלא הסעודים קטפו אותו והביאו אותו אל הצדק. זהו ההבדל בין הלחימה בטרור ובין יצירתו והפצתו כפי ש[עושה] איראן".