בעקבות מחאות: תמונתה של גולדה מאיר הוסרה מהכפר הפרעוני במצרים

בנייתו של הכפר הפרעוני החלה בגיזה (דרומית לקאהיר) בשנות השבעים של המאה ה- 20, ביוזמתו של ד"ר חסן רג'ב.

מטרתו הראשונית של הכפר היתה להמחיש את אורח חייה של מצרים הקדומה. בין היתר עושה הכפר שימוש בשחקנים המדמים סיטואציות מעברה של מצרית הפרעונית.

הכפר נפתח רשמית ב- 1984, ובהמשך נוספו לתוכו מוזיאוני נושא שונים ותערוכות, באמצעותם מתוודע המבקר לתקופות שונות בהיסטוריה של מצרים, כולל זו המודרנית.

אתמול נפתח בכפר מוזיאון נוסף: "מוזיאון החלוצות" – המוקדש לשבעים נשים שהשפיעו על ההיסטוריה המצרית ועל ההיסטוריה העולמית.

אחת מהנשים שתמונתן זכתה להופיע בפתיחת המוזיאון החדש היתה גולדה מאיר, מי שכיהנה כראש ממשלת ישראל בין השנים 1974-1969. מאיר הופיעה לצידן של מגוון דמויות ממצרים ומהעולם בתחומי עשייה שונים, ובהן: ג'יהאן א-סאדאת וסוזן מובארכ (נשותיהן של נשיאים מצרים לשעבר), המלכות הפרעוניות חתשפסות ונפרתיתי, המלכה קלאופטרה, ראש ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט תאצ'ר והנסיכה דיאנה, האם תרזה, הזמרת המצרית הנודעת אום כולת'ום, הפמיניסטית המפורסמת ופעילת זכויות הנשים הודא שעראוי, נשות תקשורת מצריות כדוגמת למיס אל-חדידי, ואף שחקניות הקולנוע אודרי הפבורן, גרייס קלי ואנג'לינה ג'ולי.

לא בכוונה. גולדה מאיר (צילום: ארכיון עין השופט, ויקישיתוף, CC BY 2.5)
לא בכוונה. גולדה מאיר (צילום: ארכיון עין השופט, ויקישיתוף, CC BY 2.5)

תליית תמונתה של גולדה מאיר גררה מחאות כבר בפתיחה החגיגית של המוזיאון מצידם של הנוכחים, והיא הוסרה במהירות מהמיצג. למרות זאת, במהלך היממה האחרונה נמשכת הביקורת להישמע במדיות השונות של מצרים.

בשעה האחרונה פרסמה הנהלת הכפר הפרעוני בעמוד הפייסבוק שלה "התנצלות והבהרה" על הטעות הבלתי מכוונת, כהגדרתה, שנעשתה על ידה. זאת בהמשך לתגובת בנו של המייסד וראש הכפר דהיום עבד א-סלאם רג'ב. לטענת התגובה, בעצם תליית התמונה של גולדה מאיר לא הייתה כל כוונה לכבדה או לשבחה, אלא להציג אותה כחלק מהנשים שהשפיעו על ההיסטוריה של החברות שלהן.

("אל-ג'ורנאל"; "אל-ערבי אל-ג'דיד"; האתר ועמוד הפייסבוק של הכפר הפרעוני)