המירוץ לראשות אונסק"ו: האם לראשונה ייבחר מנכ"ל ערבי?

אונסק"ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם – בוחר השבוע את המנכ"ל הבא שלו.

שמונה שנות כהונתה של המנכ"לית היוצאת, הבולגריה אירינה בוקובה (שכיהנה שתי קדנציות), עמדו בסימן של צניחה בהכנסות הארגון, ונטבעו בחותם בולט של החלטות אנטי-ישראליות ואנטי-יהודיות, שכללו: קביעה כי ישראל הינה כוח כובש בירושליםהתעלמות מהזיקה היהודית למקומות הקדושים בעירוהגדרתה של מערת המכפלה בחברון כאתר מורשת פלסטיני ללא אזכור הקשר היהודי למקום. בסוף אוקטובר 2011 החליט אונסק"ו ברוב מכריע להיענות לבקשת הרשות הפלסטינית לצרפה כחברה מלאה בארגון במעמד של מדינה; 107 מדינות תמכו בהחלטה, 14 בלבד התנגדו ו- 52 נמנעו. בתגובה, הפסיקו ארה"ב (התורמת הגדולה ביותר לאונסק"ו, 22% מתקציבו) וישראל את מתן המימון לארגון. יפן – התורמת מספר 2 של אונסק"ו – הפסיקה אף היא בשנה שעברה את העברת הכספים לארגון. תקציבו השנתי של אונסק"ו עומד כעת על 326 מיליון יורו בלבד.

למרות העבודה הקשה הצפויה למי שיחליף את בוקובה – בניסיון לשפר את מצבו הפיננסי של אונסק"ו ולהחזירו לתלם העבודה המקצועית, נטולה ככל שניתן ממתחים פוליטיים – ישנם קופצים לא מעטים על התפקיד. שלושה מתוך שבעת המועמדים מגיעים מהעולם הערבי: ממצרים, לבנון וקטר (מועמד ערבי נוסף – מעיראק – הסיר את מועמדותו לפני מספר ימים לטובת המועמדות המצרית). המועמדים האחרים מגיעים מסין, אזרבייג'ן, וייטנאם וצרפת.

מטה אונסק"ו בפריז (Fred Romero, flickr, CC BY 2.0)
מטה אונסק"ו בפריז (Fred Romero, flickr, CC BY 2.0)

אודרי אזולאי – יהודיה שכיהנה כשרת התרבות של צרפת בממשלו של הנשיא הקודם פרנסואה הולנד – זוכה לתמיכתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון. מועמדותה של אזולאי – בתו של אנדריי אזולאי, יועצו של מלך מרוקו מוחמד השישי – גררה התמרמרות מצידם של המועמדים הערבים, שטענו כי לאחר 72 שנות קיומו של הארגון הגיעה העת שיעמוד בראשו נציג מטעמה של מדינה ערבית.

המועמד הקטרי חמד בן עבד אל-עזיז אל-כוארי – יועץ בארמונו של שליט קטר, האמיר תמים בן חמד – כיהן בעבר כשר התרבות של האמירות (1997-1992, 2016-2008). ברזומה שלו רשומות, בין היתר, גם כהונות כשגריר ארצו בסוריה, במדינות שונות באירופה, בארה"ב, באו"ם ובאונסק"ו.

מצרים מקדמת את מועמדותה של מושירה ח'טאב – דיפלומטית לשעבר, שכיהנה גם כיועצת של סוזן מובארכ (אשתו של הנשיא לשעבר חוסני מובארכ) וכשרה בממשלת מצרים. המשבר שפרץ בתחילת חודש יוני בין קטר ומדינות הרביעייה הערבית – סעודיה, איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומצרים, שניתקו את היחסים עם האמירות – אמור לסייע לח'טאב ולפגוע במועמדותו של אל-כוארי, שקודם לכן זכה לתמיכתן של מדינות אלו.

58 חברי הוועד המנהל של אונסק"ו התכנסו אתמול בפריז, מקום מושבו של הארגון, והחלו בהליך הבחירה המורכב של המנכ"ל הבא. הבחירה מתבצעת באופן חשאי וכוללת עד חמישה סיבובים בהם צריכים המועמדים להשיג את תמיכתם של רוב החברים – 30 קולות. הוועידה הכללית של הארגון – הכוללת את 195 נציגי המדינות החברות בו – תתכנס ב- 10 בנובמבר כדי לאשר את מינויו של המועמד שייבחר.

בסיבוב הבחירה הראשון הגיע המועמד הקטרי למקום הראשון, כשזכה ב- 19 קולות. אודרי אזולאי קיבלה 13 קולות, ולמקום השלישי הגיעה המועמדת המצריה מושירה ח'טאב. עם זאת, אין בתוצאות אלו כדי להעיד בהכרח על הצפוי בסופה של המערכה.

ישראל הצליחה השבוע לצבור הישג דיפלומטי בזירה העוינת של אונסק"ו: על פי המסתמן, לראשונה מזה מספר שנים, המדינות הערביות החברות בארגון לא יעלו השבוע, בכינוס הוועד המנהל של הארגון, הצעות החלטה אנטי-ישראליות, וההצבעה עליהן תידחה בחצי שנה. על כל פנים, ישראל אינה יכולה לנוח על זרי הדפנה, וסביר להניח שגם בהמשך צפויות לה מהמורות לא קלות מעל בימת אונסק"ו, במיוחד אם מועמדה של קטר הוא שייבחר לבסוף לתפקיד המנכ"ל. ד"ר שמעון סמואלס, בכיר במרכז שמעון ויזנטל, טוען כי לאל-כוארי עבר של פעילויות והצהרות אנטישמיות. בין היתר, אישר אל-כוארי – בתפקידו כשר התרבות של קטר – את הצגתה של ספרות אנטישמית ביריד הספרים המתקיים מדי שנה בדוחה. טקסטים אנטישמיים המפיצים תיאוריות קונספירציה נגד היהודים הוצגו בדוכן של קטר ביריד הספרים הבינלאומי של פרנקפורט.

וזה עוד לא הכל: בראיון ל- The Algemeiner אומר סמואלס כי אל-כוארי כתב את ההקדמה לספר אנטישמי שפורסם ב- 2013 על ידי משרד התרבות הקטרי. בספר, הנושא את הכותרת "ירושלים בעיני המשוררים", נכתב בין היתר כי "היהודים שולטים במדיה, בעיתונים ובבתי ההוצאה לאור בארה"ב ובמערב". עוד נטען בספר כי ישראל אחראית למלחמת האזרחים בלבנון, למלחמות המפרץ הראשונה והשנייה, וגם לפלישה לעיראק ולאפגניסטן.