חמש הפתעות שאובמה הכין לטראמפ / ד"ר יבגני קלאובר

בריאיון ל- CNN (ב- 29 לדצמבר 2016) נשאל הנשיא האמריקני הנבחר דונלד טראמפ האם נתקל בבעיות בתהליך העברת השלטון מידי הנשיא המכהן ברק אובמה. ברקע השאלה עומדת הערכת המראיין, לפיה אובמה נוטה לשים מקלות בגלגלי הממשל הנכנס, בעיקר בתחומי מדיניות החוץ. בתשובתו הבהיר טראמפ, שבתחום מדיניות החוץ – בשונה מסוגיות הנוגעות למדיניות הפנים – "המעבר אינו חלק", וכי ישנם "מחסומים ואמירות חתרניות" שאובמה משאיר מאחוריו בימיו האחרונים בבית הלבן. טראמפ ציין את כישלונו של אובמה בקידום התהליך המדיני במזרח התיכון (לפי ראות עיניו של טראמפ) ואת חוסר האונים שגילה באשר לאופן ההתנהלות מול דאע"ש. כדי למנוע מראש טענות, לפיהן אי מתן הפתרונות לסוגיות המזרח תיכוניות נובע מחוסר המקצועיות של הממשל הנכנס, טראמפ מספק "מכה מקדימה": במקרה של כישלון, תמיד תהיה אפשרות ולהאשים את ממשלו היוצא של אובמה. זה האחרון, מצדו, אינו מפסיק לייצר "מחסומים" במעבר השלטוני, ולהפתיע את טראמפ ואת שאר העולם בניסיונותיו האחרונים והנואשים להביא תועלת כלשהי לאזור.

ארבעת האתגרים המשמעותיים העומדים בפתחה של מדיניות החוץ האמריקנית הם, כמובן: (1) רוסיה, (2) סין, (3) דאע"ש והמזרח התיכון, ו- (4) הסכסוך הערבי-ישראלי – אתגרים אשר נעשו אקוטיים עוד יותר בימים האחרונים של השנה שחלפה. עדיין לא ברורה התשובה לשאלה "לאן מועדות פניו/לאיזה כיוון ילך הנשיא הנבחר?" – האם הוא ינסה לעצור את מסע הדמוניזציה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, או שיעדיף לקבל את העובדות הקיימות בשטח, כגון: כיבוש חצי האי קרים על ידי רוסיה והמצב הנפיץ באוקראינה. על פניו נראה כי טראמפ אותת לרוסים שסוגיית קרים אינה עומדת בסדר העדיפויות שלו. עם זאת, מדיניות אובמה בתקופת המעבר השלטוני תחייב את טראמפ לעסוק בעניינים אלה – קרים ויחסי רוסיה-אוקראינה.

הנשיא אובמה חתם ב- 23 לדצמבר 2016 על חוק התקציב הביטחוני השנתי (annual defense authorization act). חוק התקציב הביטחוני בארה"ב מגדיר את סדרי העדיפויות וכולל צעדים פוליטיים מהותיים. החוק מסיר מחסומים מחימושם של המורדים בסוריה – דבר שמבטיח את המשך התנגדותם למשטר אסד. הרוסים לא יכלו לעבור לסדר היום באשר לחוק זה, וקראו לאקט בו נקט אובמה "פעולת איבה". למעשה, החוק יאפשר העברתם של טילי נ"מ למורדים בסוריה. אנשי התקשורת הרוסית נתנו ביטוי לתזה המציגה את הנשיא אובמה כמי שמנסה לקלקל את היחסים העתידיים בין טראמפ לפוטין. מהלכו של אובמה מקשה עוד יותר על הרוסים לתחזק את משטר אסד; כל זאת, כשטראמפ כבר אותת לפוטין כי הפלת משטרו של בשאר אסד אינה עומדת בראש סדר העדיפויות של הממשל הנכנס. בעקבות המהלך של אובמה, ולאור משברים אחרים ביחסי נשיא רוסיה והנשיא היוצא של ארה"ב, פרשנים רבים טוענים כי "פוטין מחכה בקוצר רוח לטראמפ – ולא מסתיר זאת". דובר מחלקת המדינה האמריקנית מארק טונר דחה את ההאשמות הרוסיות והבהיר כי הממשל לא עודד מתן טילי נ"מ ניידים נוספים, ואף לא את העברת טילי הכתף נגד מטוסים (MANPADS), לאנשי האופוזיציה הסורית. בקרמלין "סופרים את השניות" עד ה- 20 לינואר, כדי להיווכח מה תהיה מדיניותו של טראמפ בסוגיה.

מרכיב נוסף העולה מחוק התקציב הביטחוני הינו השעייתם – בריש גלי – של כל שיתופי הפעולה הצבאיים עם רוסיה, זאת כתגובה של וושינגטון להשתלטות הרוסית על חצי האי קרים, וכתגובה לנוכחות הרוסית במזרח אוקראינה. החוק אושר ימים בודדים לאחר שהנשיא אובמה הזהיר במפגיע כי ממשלת ארה"ב תבחן סדרה של סנקציות כלכליות ודיפלומטיות, אשר יגבירו את בידודה של מוסקבה.

אובמה (מימין) וטראמפ בבית הלבן (10 בנובמבר 2016, VOA, J. Oni, נחלת הכלל)
אובמה (מימין) וטראמפ בבית הלבן (10 בנובמבר 2016, VOA, J. Oni, נחלת הכלל)

ההפתעה השנייה שאובמה הציג בפני טראמפ, טרם כניסתו לתפקיד, הייתה גירושם של 35 דיפלומטים רוסיים מארה"ב. קרוב לוודאי שאקט זה מהווה תגובה של האמריקנים להערכה המבוססת למדי של המודיעין האמריקני, לפיה מוסקבה היא האחראית לשורה ארוכה של פריצות לשרתים של המפלגה הדמוקרטית ושל גופים מדיניים אחרים. ברוסיה זועמים על צעדיו של אובמה. אומנם "טראמפ סירב לקבל את הקביעה של גופי המודיעין וטען כי האמריקנים חייבים 'להתקדם הלאה'". יחד עם זאת, הדו"ח המקיף והמפורט שפרסמה וושינגטון ב- 29 לדצמבר – ובו מידע מפורט על אופן הפעולה של ההאקרים הרוסים – מהווה הפתעה מאד לא נעימה עבור טראמפ. בשנת כהונתו הראשונה, טראמפ ודאי לא ירצה להרוס לעצמו את המוניטין ולהצטייר כאיש של פוטין. הדו"ח המדובר, לצד מתקפת סייבר נוספת על חברת חשמל בוורמונט, מחייבים את הנשיא הנכנס לספק תגובה כלשהי. התייחסות מעין זו עלולה לערער את ההתקרבות לרוסים, שכנראה מצפים להבלגתו של טראמפ. ההצהרות האחרונות של סנטורים רפובליקנים מעוררות חששות רבים: כך, "ג'ון מקיין ולינדזי גרהאם כבר הכריזו כי ידרשו מהממשל הנכנס להחריף את הסנקציות נגד רוסיה".

ההפתעה השלישית שאובמה הכין לטראמפ, הפעם באמצעות הסנאט, טמונה בהענקת סטטוס גלובלי ל"חוק מגניטסקי" (Global Magnitsky Rights Measure). חוק זה, שנחקק בארה"ב ב- 2012, אסר על שורה של פקידים רוסים, אשר קשורים למותו של עו"ד סרגיי מגניטסקי, להיכנס לארה"ב. יתירה מזאת, החוק מאפשר לשלטונות בארה"ב "לעקוב, לעצור ולבדוק נכסים השייכים לפקידים אלה ולפקידים אחרים המעורבים בהפרת זכויות אדם". "פרשת מגניטסקי" זכתה בזמנו לתהודה ציבורית רחבה. באיחוד האירופי הרחיקו לכת ואף הטילו סנקציות כנגד אותם אנשים שהיו ב"רשימת מגניטסקי" (רשימה של כ- 60 פקידים רוסים בדרגים גבוהים, בהם: פרקליטים, שופטים, אנשי משטרה ופקידי מס, שהיו מעורבים בשחיתות על סמך תוצאות החקירה שערך סרגיי מגניטסקי). על פי החוק שאושר ב- 8 לדצמבר 2016, הקונגרס האמריקני מעניק לנשיא סמכויות נרחבות להטלת סנקציות על כל מי שפוגע בזכויות אדם מחוץ לגבולותיה של ארה"ב. רוסיה שואפת לקבל מטראמפ אקט של הסרת הסנקציות הכלכליות אותן הטילה ארה"ב על מוסקבה. הדרישות הנוספות של הקרמלין כללו את ביטול "חוק מגניטסקי". הסנאט האמריקני, בינתיים, הרחיב את החוק והעניק לו תקפות נוספת. הנשיא טראמפ יתקשה לבטל חוק שנחקק ברוב של 92-7 בסנאט, ולו במסגרת של קיום "הבנות מועילות ומצוינות" עם פוטין בנושאים אחרים.

ההפתעה הרביעית ממתינה לטראמפ באידליב שבסוריה, אליה ברחו החמושים הסונים מהעיר חלב ש"שוחררה" על ידי צבא אסד. שליח האו"ם בסוריה, סטפן דה מיסטורה, אמר בסוף דצמבר 2016, כי "אלפי האזרחים שפונו מהעיר חלב בסוריה עלולים להיתקל במצב דומה של לחימה במקום אליו נמלטו". דה מיסטורה הוסיף, כי "רבים מהמפונים הלכו לאידליב, שעלולה להפוך לחלב הבאה". לפי הנתונים שמסר שליח האו"ם, במהלך דצמבר 2016 פונו מחלב לפחות 34 אלף אזרחים ולוחמי אופוזיציה. חלק ניכר מהחמושים ברחו לאידליב, שם הם הקימו את "הצבא החדש של אידליב" (New Army of Idlib), אשר מתכוון לשתף פעולה עם "צבא סוריה החופשי" (Free Syrian Army). נשיא רוסיה פוטין אמר לא פעם כי המלחמה עוד רחוקה משלבי הסיום, והוסיף שכוחות הצבא הסורי נמצאים בדרכם למוקדים אחרים הנתונים לשליטת המורדים. הרוסים גאים בחלקם בשחרור חלב אך מבינים שהדרך עוד ארוכה. לענייננו כאן, הם תולים את תקוותם בכך שטראמפ יאפשר להם לצאת לפעולת תגמול באידליב, במידה והפסקת האש, אשר נכנסה לתוקף ב- 30 לדצמבר, תקרוס.


לא מזמן הודיע מטה טראמפ על מינויו של המיליארדר ועורך הדין ג'ייסון גרינבלט כנציג למו"מ פוטנציאלי בין ישראל לפלסטינים. אתר "גלובס" ציין, כי לגרינבלט, יהודי שומר מצוות, אין שום ניסיון בקיום משאים ומתנים בינלאומיים. נשיא ארה"ב הנבחר מתח ביקורת על ההפתעה החמישית של אובמה: הימנעותה של ארה"ב בהצבעה במועצת הביטחון של האו"ם על הצעת החלטה (מספר 2334), שהגדירה את ההתנחלויות בגדה המערבית כמחסום בדרך לקידום התהליך המדיני; אי הטלת וטו מצדה של ארה"ב הובילה לכך שההחלטה התקבלה. טראמפ אומנם התחייב שההחלטה לא תמנע ממנו ומהמטה שלו להשיג הסדר עם הפלסטינים באמצעות מו"מ, אך לא פירט מה בדיוק הוא מתכוון לעשות. בחשבון הטוויטר שלו הוא כתב: "ההפסד הגדול של ישראל באו"ם יקשה מאוד על מו"מ לשלום. חבל, אך אנו נשיג זאת בכל מקרה". משמעות תגובתו של טראמפ להפתעה במישור הערבי-ישראלי היא שהממשל שלו אינו עומד לתמוך בשום החלטת-המשך להחלטה 2334. פרשנים מעריכים, כי "בהיות ההחלטה החדשה נטולת שיניים, תצטרך המועצה לקבל לפחות החלטה אחת נוספת, שתכלול התייחסויות למנגנוני אכיפה על ישראל". למרות ההפתעה באו"ם אותה תכנן אובמה למחליפו, לא יהיה אפשרי להעביר החלטה נוספת ללא תמיכתו של טראמפ. החלטה מעין זו לא תעבור, אך טראמפ יצטרך להתמודד עם האווירה העכורה שנוצרה במסדרונות האו"ם ביחס לישראל.

ד"ר יבגני קלאובר הוא פרשן פוליטי, חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בסכסוכים אתניים, בדמוקרטיות בהתהוות ובפוליטיקה השוואתית