חנין זועבי מאשימה את סעודיה בקנוניה עם ישראל ומזהירה: נתניהו מתעסק עם חומר נפץ

חברת הכנסת חנין זועבי (הרשימה המשותפת) מאשימה את מדינות ערב בקנוניה עם ישראל ומזהירה את ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא מתעסק בחומר נפץ בכל הנוגע לצעדים שהוא נוקט במסגד אל-אקסא.

בראיון מיוחד לבטאון החמאס "א-ריסאלה", טוענת זועבי כי נתניהו חשב שיוכל לשבור את תושביה הפלסטינים של ירושלים באמצעות פגיעה במתפללים ובאנשי הדת, ולא ציפה לכך שהם יעמדו איתן. לדבריה, "אם נתניהו רוצה להסלים, המשמעות היא שהוא מתעסק עם חומר נפץ ומבין את רגישותו בקרב הפלסטינים".

זועבי מוסיפה, כי אם נתניהו רוצה להפוך את יום שישי ליום של עימות ושבירת הרצון הפלסטיני – ההמונים הפלסטיניים לא ייסוגו ממימוש זכותם במקומות הקדושים ויגיעו לאל-אקסא. לדבריה, הם לא יתקפלו עד שנתניהו יבטל את כל הצעדים החדשים בהם נקט נגד אל-אקסא: "אם נתניהו רוצה רגיעה – עליו לא לבחור בעימות".

חומר נפץ: זועבי (תמונת ארכיון, wikicommons, publid domain)
חומר נפץ: זועבי (תמונת ארכיון, wikicommons, publid domain)

מוקד נוסף למתקפתה של זועבי בראיון הם המשטרים הערביים בכלל וסעודיה בפרט. היא מציינת, כי משטרים אלו יצטרכו בשלב כל שהוא להפסיק את שתיקתם נוכח הזעם העממי. היא מותחת ביקורת על מה שהיא מכנה "ההשוואה הטיפשית" שעשו בכירים סעודיים בנוגע למגנומטרים שהוצבו בכניסות להר הבית, כאשר טענו כי גם במכה ישנם שערים אלקטרוניים דומים. זועבי קובעת בנחרצות כי ישנו הבדל תהומי בין העולם הערבי בו יש ריבונות לבין ירושלים הנמצאת תחת כיבוש: "במכה המשטרה אינה מתעללת בתושבים ובמתפללים, בעוד בירושלים השוטר כלל אינו גורם של ביטחון, אלא אנחנו זקוקים למי שישמור עלינו מהמשטרה ואנחנו לא מרגישים שהיא גורם של ביטחון".

זועבי מסכמת כי העימותים אינם לטובתו של נתניהו, מפני שאם ימשיך בצעדיו נגד אל-אקסא בהחשיבו אותו כשטח צבאי סגור – המדינות הערביות העושות עמו קנוניה תצטרכנה לסגת מעמדתן זו. ובאופן נקודתי: "סעודיה תמצא עצמה במצב מביך כאשר העימותים יתחזקו. כאשר ייפלו שהידים, ואל-אקסא והירושלמים יהיו נתונים לסכנה – היא תבין שהקנוניה שלה עם נתניהו הינה מוטעית. מול הזעם הפלסטיני וההתגייסות – כל המדינות הללו תצטרכנה לסגת מעמדתן".

זועבי יוצאת גם נגד עמדתה של הרשות הפלסטינית במשבר הנוכחי ואומרת שהתפקיד שהיא ממלאת בו אינו רק שלילי אלא גם מסוכן לעתידו של העם הפלסטיני: "ברור שנתניהו לא היה פועל כפי שפעל לולא היה רגוע בשל היעדרה של תגובה פלסטינית רשמית. ברור שהוא זועם על התגובה העממית – הוא לא ציפה לנחישות כזו למרות היעדרה של עמדה מצידה של הרשות".