חתול שחור עבר בין האיראנים והטורקים לבין הרוסים / ד"ר יבגני קלאובר

תמונה קלאובר מוקטןהאפשרות להפצצת מטרות דאע"ש באמצעות המטוסים שהמריאו משדה התעופה המדאן הייתה אמורה להעניק יתרון עצום לרוסים. המפציצים מסוג Tu-22-M3, לצד מפציצי Su-34, אינם מתאימים להמראות מהבסיסים הרוסיים באל-לאד'קיה. שדה התעופה בחמימים, המשמש את הרוסים כבסיס מרכזי בסוריה לפעילות כנגד הכוחות המורדים, הוא קצר יחסית; כלומר: מסלולי ההמראה שם אינם מאפשרים למפציצים מסוג Tu-22-M3 ומסוג Su-34 להמריא. יתירה מזאת, עצם הצבת המטוסים הרוסיים בהמדאן האיראנית הייתה אמורה לקצר את דרכם של הרוסים לשמי סוריה ולהעניק להם "מסלול תעופה אסטרטגי" חדש, העובר בשמי איראן ועיראק. רבים ראו באקט זה את שיקומה של "דרך המשי" הצבאית האווירית החדשה על ידי הרוסים. רוסיה לא דיווחה כמה מפציצים הוצבו בהמדאן, אך המידע שפורסם באתר משרד הביטחון הרוסי הכעיס את האיראנים עד מאוד. איראן לא רצתה שהפעילות הרוסית בשטחה תפורסם. האיראנים ראו ב"עסקת המדאן" עניין צבאי בלבד, בשעה שהרוסים לא שמרו על איפוק בעניין; כך השתקף מצב כביכול הרוסים זכו להישג גיאופוליטי. דוברי משרד הביטחון הרוסי יצאו בהצהרות, לפיהן הושגה עליית מדרגה בשיתוף הפעולה שבין מוסקבה לטהרן. יתר על כן, בפעילות המשותפת הזו שבין מוסקבה לטהרן, לפי הרטוריקה הרוסית, לרוסים יש יתרון על האיראנים: מאז המהפכה האסלאמית ב- 1979, איראן מעולם לא אפשרה לגורמים זרים לעשות שימוש בשדות התעופה שלה.

פגישת נשיאי רוסיה ואיראן ב- 8 באוגוסט, באקו-אזרבייג'ן (אתר הקרמלין, CC BY 4.0)
פגישת נשיאי רוסיה ואיראן ב- 8 באוגוסט, באקו-אזרבייג'ן (אתר הקרמלין, CC BY 4.0)

לפני כשבועיים, כלי התקשורת הרוסיים הודיעו כי המפציצים שהוצבו בהמדאן אמורים לצאת משם למשימות בסוריה. למרות שאיראן מסייעת לרוסים להפציץ מטרות בסוריה, קיימת מחלוקת בין הרוסים לאיראנים לגבי עתידו של המשטר הסורי. מוסקבה ממשיכה לסייע לנשיא הסורי בשאר אסד, בן בריתה של רוסיה, בתקווה לשמר בסוריה שלמות טריטוריאלית ומשטר חילוני. האיראנים, מצידם, מעוניינים להפיץ במזרח התיכון משטרים שיעים דתיים. משרד ההגנה הרוסי העלה תמונות של המפציץ מדגם Tu-22-M3 בעודו מטיל פצצות מעל פרבר באזור דיר א-זור בסוריה ותוקף יעדים של דאע"ש. האיראנים לא משוכנעים שהרוסים תוקפים מטרות "נכונות": למרות שדאע"ש הוא האויב המושבע של שניהם, האיראנים מעוניינים להדגיש את העובדה כי למיליציות שלהם יש יתרון במלחמה הסורית. משטר אסד זקוק בימים אלה לכל בני בריתו על מנת להחזיק מעמד בקרב על חלב. חיל האוויר הרוסי מפציץ את עמדות המורדים בדרום-מערב העיר, והדבר נתפס כמטרה משותפת לרוסים ולאיראנים. יחד עם זאת, אנשי חזבאללה – המגויסים גם הם לקרבות על חלב לצד המשטר – סופגים אבדות קשות, עובדה שמטבע הדברים אינה נוחה לאיראנים. במפתיע, הם הצהירו אל מול הרוסים וכלפי העולם כולו: "עצרו הכל, ועזבו את המדאן!"[1] זו הייתה תגובה איראנית חריפה לניסיון הרוסי להציג את המעצמה השיעית בתור מדינת לוויין. הם כינו את ההצהרות הפומביות של הרוסים "התרברבות", כשבכירים רוסים פרסמו באתר של משרד הביטחון הרוסי שהמטוסים שלהם ממריאים מהמדאן ותוקפים ביתר יעילות את המטרות של דאע"ש בסוריה. משרד החוץ האיראני אף הודיע בחריפות על הפסקת הפעילות הרוסית בשדה התעופה. שר ההגנה האיראני חוסיין דהקאן הרחיק לכת ברטוריקה שלו בהוסיפו כי "רוסיה מתנהגת בחוסר ג'נטלמניות"[2].

האם האיראנים – בתגובתם זו – נוטלים על עצמם סיכון? מערכת ה- S-300, המסופקת על ידי הרוסים לאיראן, נחשבת כיחידה במינה ביכולותיה ליירט כלי טיס, טילי שיוט וראשי חץ של טילים בליסטיים בטווח של 150 קילומטרים. המערכת שיפרה מאוד את יכולתה של איראן להגן על מתקני הגרעין שלה במקרה של תקיפה ישראלית או אמריקנית. ישנן עדויות לכך שרוסיה אף פועלת לשדרוג המערכת, לפני מכירתה המיועדת לאיראן. האם "פרשת המדאן" מסכנת את עסקאות המכירה של מערכות ה- S-300? האיראנים הגיבו מיד לאפשרות שרוסיה תפסיק לספק להם את מערכות ה- S-300: הם הצהירו כי בידיהם מערכות טילים בליסטיות חלופיות מסוג "באוור 373"[3]. למען האמת, האיראנים הודיעו כי מערכת "באוור 373" (Bavar-373) הייתה ל"אלטרנטיבה למערכת S-300 הרוסית [והיא] נמצאת בשלבים הסופיים שלה"[4]. האיראנים הודיעו לא פעם, כי אם העסקה הגדולה עם רוסיה לרכישת מערכות ה- 300-S תיכשל, הם ישתמשו בתחליף מקומי ("באוור 373"). איראן תיאלץ גם הפעם לפנות למסלול עצמאי, במידה ורוסיה תסרב להשלים את העסקה בעקבות התקרית סביב בסיס המדאן. נראה כי האיראנים היו ערוכים למצב שבו "חתול שחור" יעבור בינם לבין הרוסים. מיד לאחר תקרית המדאן, איראן פרסמה תמונות של מערכת ההגנה האווירית המקומית החלופית "באוור 373"[5]. על פי תמונות אלו, המערכת מוכנה לשימוש, והיא תשחרר את האיראנים מהתלות האסטרטגית במוסקבה.

בהיעדרה של האופציה האיראנית, הרוסים פנו לאופציה הטורקית: הם ביקשו מנשיא טורקיה ארדואן לאפשר להם להשתמש בשדה התעופה אינג'ירליק, אך נענו בשלילה. ב- 2015 טורקיה התירה לאמריקנים ולמטוסי הקואליציה המערבית נגד דאע"ש להשתמש בבסיס האווירי שלה באינג'ירליק, הממוקם כמה עשרות קילומטרים מהגבול הסורי, לשם תקיפת יעדי דאע"ש בעיראק ובסוריה. במאי 2016 הצהיר בכיר בממשל האמריקני, כי "היחסים בין הצבאות הם באופן מסורתי החזקים ביותר בכל הנוגע לממשלות של ארצות הברית וטורקיה"[6]. מיד לאחר פגישת הפיוס בין פוטין לארדואן ב- 9 לאוגוסט, החלו להגיע דיווחים לפיהם טורקיה תאפשר לרוסים לעשות שימוש בבסיס אינג'ירליק כדי לפעול בסוריה השכנה. ארדואן עשה זאת על מנת להרתיע את האמריקנים, המחזיקים את פצצות הגרעין שלהם באינג'ירליק. בין היתר, ארדואן פעל כך כנקמה/כעס על האמריקנים, שלדידו תמכו במזימת ההפיכה של ה- 15 ליולי. אלא שבעקבות הלחץ האמריקני הטורקים שחררו מסר הפוך, לפיו לא יאפשרו לרוסים להשתמש בבסיס אינג'ירליק. ראש ממשלת טורקיה בינאלי ילדרים אף הוסיף כי "רוסיה אינה צריכה לעשות שימוש בבסיס. יש לה בסיסים בסוריה"[7]. יחד עם זאת, סביר להניח שהרוסים אכן לחצו על טורקיה על מנת שתאפשר להם שימוש באינג'ירליק, כ"חלק מהניסיון של מוסקבה להרחיב את השפעתה במזרח התיכון"[8]. כשרוסיה קיבלה תשובה שלילית, היא מיד פנתה לאיראנים, על מנת שהאחרונים יאפשרו להם שימוש בהמדאן. האיראנים, כאמור, אפשרו לרוסים להשתמש בהמדאן, אך חזרו בהם כעבור כמה ימים, כשהם משאירים את הרוסים ללא גישה לנכס אסטרטגי חשוב זה.

אין כניסה לרוסים! (פעילות אמריקנית בבסיס אינג'ירליק, תמונת ארכיון, פליקר, נחלת הכלל)
אין כניסה לרוסים! (פעילות אמריקנית בבסיס אינג'ירליק, תמונת ארכיון, פליקר, נחלת הכלל)

החתול השחור עבר לא רק בין הרוסים לאיראנים, אלא גם בין הרוסים לבין הטורקים. מצד אחד הנשיא הטורקי הבטיח לעמיתו הרוסי, כי יפסיק לתמוך במורדים הסונים במלחמת האזרחים בסוריה. ולדימיר פוטין ראה בכך הישג של ממש: ללא תמיכת ארדואן במורדים, משטר אסד היה אמור לזכות ביתרון משמעותי במלחמה. אלא שארדואן – בניגוד להבטחתו לרוסים – לא התכוון כלל לשנות את האסטרטגיה שלו במלחמה הסורית, וכמובן שאינו מתכוון לצמצם את השפעתו. שר החוץ הטורקי צ'בושאולו אמר, כי "טורקיה אינה מסכימה שנשיא סוריה יישאר בתפקידו אפילו לתקופה קצרה", וכי "הוא רצח יותר מ- 600 אלף בני אדם, חייב ללכת מיד"[9].

נראה כי למרות התחממות היחסים עם רוסיה, המדיניות הטורקית באשר למשטרו של בשאר אסד אינה עומדת להשתנות. לפני שארדואן ניסה להתקרב לפוטין, הוא התגמש בסוגיית ממשלת המעבר הטורקית, וסיפק לאסד לגיטימציה זמנית לתקופה של חצי שנה. לקראת הפגישה עם פוטין ב- 9 לאוגוסט, ארדואן היה מוכן לדבר על חצי שנה כמסגרת זמן שבתוכה אסד צריך לפרוש מהחיים הפוליטיים. היום, למרות ההבנות האלה הוא טוען, כי "אסד צריך ללכת בהקדם ושזה בלתי אפשרי שיהיה תהליך של העברת השלטון בנוכחותו של אסד"[10]. הוא גם הדגיש, כי טורקיה אינה מסכימה שאסד יישאר בשלטון אף לא לתקופה של חצי שנה, בניגוד למה שסוכם בעבר. ארדואן ופוטין מסכימים כי שלמותה של סוריה חייבת להישמר, ואין כרגע מקום לפדרליזציה של המדינה, וכן כי מתן זכויות טריטוריאליות קיבוציות לכורדים אינו על הפרק. ארדואן חייב למנוע מהכורדים את המשך הבנייה של הפדרציה הצפון כורדית, לכן ב- 24 לאוגוסט הכוחות הטורקיים החלו להפציץ מטרות בעיירה הסורית ג'ראבלוס[11] בשיתוף הקואליציה הבינלאומית, במטרה לשחררה מידי דאע"ש ועל מנת שלא לאפשר לכורדים להשתלט על העיירה.

דמותו של אסד הייתה ונשארה סלע המחלוקת: החתול השחור לא יפסיק לעבור בין פוטין לארדואן עד שהאחרון יוותר על שאיפתו להפלת משטר אסד. פוטין טרם הבין אם כוונותיו של ארדואן הן לשתף עימו פעולה במלחמה נגד דאע"ש או לנצל את ההתקרבות לרוסים בתור הרתעה לטובת המשך הסחיטה של המערב. פוטין דורש מארדואן ערבויות שהנשיא הטורקי, כך מסתבר, אינו מוכן לתת. יתירה מזאת, ערבויות של ארדואן לא ייצרו שינוי משמעותי במדיניותו התומכת בגורמים קיצוניים בסוריה. דו"ח שפורסם על ידי משרד הפנים הגרמני והגיע לידי העיתונאים באירופה טוען, כי הגרמנים מחזיקים בהוכחות לכך ש"משטרו של ארדואן בטורקיה תומך באופן פעיל בטרור אסלאמי קיצוני"[12]. ארדואן גם לא נסוג מתמיכתו הפומבית בחמאס; הממשל באנקרה אינו רואה בו ארגון טרור. הטורקים לא נשארו אדישים לדו"ח של משרד הפנים הגרמני: הם פרסמו תגובה זועמת למסמך, לפיה טורקיה הפכה מרכז לארגוני אסלאם וטרור[13]. ארדואן ממשיך להסתכסך עם אירופה וישראל: הוא החזיר את השגריר מאוסטריה, וגינה את פעילותה של ישראל בעזה בשבוע שעבר.

טורקיה מוצאת עצמה כלואה בין הפטיש הרוסי לבין הסדן האמריקאי. לאחר נסיון ההפיכה של ה- 15 ליולי, הממשל באנקרה נוקט בעמדה חד-משמעית: ארצות הברית עומדת מאחורי ההפיכה, והיא חייבת למסור את פתהוללה גולן לרשויות המשפט בטורקיה. הפנייה החדה לעבר הרוסים היא בסך הכל אסטרטגיה חדשה של ארדואן, שתאפשר לו לסחוט את המערב ביתר יעילות. ארדואן אמנם ציווה לסגור את המעבר בקיליס בגבול שבין טורקיה וסוריה – אקט שהחליש את הגלגול הנוכחי של ארגון "ג'בהת א-נוסרה" וארגון "אחראר א-שאם" – אך הוא ממשיך להעביר משאבים חיוניים לאופוזיציה הסונית בסוריה דרך מעברי גבול אחרים. ארדואן לא הצליח לשכנע את ממשל אובמה כי כינונו של אזור מפורז בצפון סוריה ליד הגבול הטורקי הינו חיוני למערב, והיחסים בין ארה"ב לטורקיה התקררו ביתר שאת לאחר ה"טיהור" שמבצע ארדואן בטורקיה בעקבות ההפיכה הכושלת. ארה"ב הבהירה לארדואן, כי אין לה שום כוונה להסגיר את גולן[14]. לאחרונה ארה"ב גם חיזקה מאוד את הכורדים, והיא דוחפת אותם לחבור לאופוזיציה הסונית על מנת שיוכלו לפעול נגד משטרו של אסד כחזית מאוחדת.

אם נתעלם לרגע מהמחלוקת בסוגיה הסורית בין פוטין לארדואן, נראה כי אחד המהלכים החשובים שנקטה טורקיה בחודשים האחרונים היה מהלך ההתקרבות הכלכלית שלה לרוסיה. שבועות ספורים לאחר נסיון ההפיכה הכושל, חתמו הטורקים על שורה של הסכמים לשיתוף פעולה בתחומי הגז והאטום, בהיקף של כמה מיליארדי דולרים. שתי המדינות אף חתמו, מתחת לאפה של ארה"ב, על הסכם לשיתוף פעולה גרעיני, שנועד להכשיר את הקרקע לבניית הכור הגרעיני באקויו (Akkuyu Nuclear Power Plant) על ידי רוסיה. בנוסף, רוסיה התחייבה לעזור לטורקים בהכשרת מדענים מקומיים ובטיפול בפסולת גרעינית. למרות ההתקרבות הכלכלית, ארדואן טרח לטלפן לנשיא אוקראינה פטרו פורושנקו, על מנת להרגיע אותו, והצהיר כי טורקיה אינה עומדת להכיר בקרים כחלק מהפדרציה הרוסית[15]. פוטין יזכור זאת לדיראון עולם.

החתול השחור עבר גם בין טורקיה לאירופאים. היחסים בין גרמניה לטורקיה נמצאים בשפל המדרגה. המצב החריף עם דרישת ארדואן להעמיד לדין קומיקאי גרמני שהתבדח על חשבונו. ההמשך היה האולטימטום לאיחוד האירופי בנוגע לביטולו של "משטר הוויזות". ארדואן אינו מפסיק ללחוץ על אירופה באמצעות "קלף המהגרים". במסגרת ההסכמים שהושגו במרץ 2016 בין טורקיה לאיחוד האירופי, טורקיה הייתה אמורה להאט ואף לעצור את מעבר הפליטים משטחה לאירופה, אך ארדואן ממשיך לאיים כי לקראת אוקטובר 2016 יחודש זרם הפליטים.

טורקיה ממשיכה להיות תחת אש, והפיגוע בגזיאנטפ ב- 20 לאוגוסט מהווה הוכחה לכך. אך בשעה שנשיא טורקיה ארדואן נוהג להאשים את הכורדים הקיצוניים בביצוע פיגועים, כאן לא ניתן היה להפנות את האצבע המאשימה כלפי הכורדים (הפיגוע היה בחתונה כורדית). מפלגת העם הדמוקרטית הפרו-כורדית (HDP) אף שלחה מסר, לפיו החתונה הייתה של אחד מחבריה, וכי "בין ההרוגים יש נשים וילדים" (יותר מ- 50 הרוגים ויותר מ- 100 פצועים)[16]. בהצהרה שפרסם נשיא טורקיה לאחר הפיגוע, התווסף גורם נוסף שמואשם בטרור: פתהוללה גולן. במילים של ארדואן: "אין הבדל בין דאע"ש, המיליציה הכורדית ואנשי פתהוללה גולן, שלדבריו אחראים לנסיון ההפיכה"[17]. זהו פן חדש בשיח של ארדואן, אשר "מנקה" את המדינה מכל המופעים של "גולניזם". לצד הדמוניזציה וההדרה של גולניסטים, ארדואן קושר אותם בגלוי למעשי טרור.

נראה, כי למבנה הנפשי הבעייתי של ארדואן יש השלכות רבות לגבי פעולותיו. פרופ' שאול קמחי מתאר את המצב הרגשי של מנהיגים חזקים בעולם, ביניהם ארדואן, כ"בחירות פוליטיות המבוססות על רגשות שליליים של פחד, כעס ותסכול"[18]. לדידו של קמחי, הפחד והכעס באים כתגובה לתהליכים העוברים על המדינה ולאתגרים בינלאומיים. בין הדברים שמשפיעים על המצב הנפשי של ארדואן קמחי מונה "טרור, אי יציבות פוליטית, גלובליזציה ומצב כלכלי לא יציב, הגירה ושינוי המצב הדמוגרפי, אי צדק חברתי גדל והולך, קבוצות מיעוט הדורשות עצמאות, איום על הכבוד הלאומי". לפיכך, ארדואן מזמן לדרכו חתולים שחורים רבים נוספים.

[1] Reuters (22/08/2016) Vladimir Putin: Will he Use Iran's Air Base Again? in Newsweek.
[2] רועי קייס (22/08/2016) איראן נגד רוסיה: "לא יתקפו משטחנו" בתוך YNET.
[3] Peter Mulvany (22/08/2016) Iran Unveils Home-Made Long-Range Defense System, Bavar-373, in Middle East Confidential.
[4] מערכת (15/02/2014) איראן: מערכת "באוור 373" נמצאת בשלבים הסופיים של בנייתה, בתוך TimNews.
[5] נתנאל קץ (24/08/2016) איראן מציגה: מערכת הגנה אווירית, בתוך ערוץ 7.
[6] מערכת (16/05/2016) כוחו של צבא טורקיה עולה – וארדואן מתחיל לפחד, בתוך NRG.
[7] יוני הרש (21/08/2016) סוריה הפציצה סמוך לכוחות ארה"ב, בתוך ישראל היום.
[8] רועי קייס (22/08/2016) איראן נגד רוסיה: "לא יתקפו משטחנו" בתוך YNET.
[9] רועי קייס (19/08/2016) טורקיה לקראת ביקור ארדואן באיראן: "אסד צריך ללכת בהקדם", בתוך YNET.
[10] רועי קייס (19/08/2016) טורקיה לקראת ביקור ארדואן באיראן: "אסד צריך ללכת בהקדם", בתוך YNET.
[11] רועי קייס (24/08/2016) טורקיה והקואליציה בהובלת ארה"ב החלו במבצע נגד דאעש בגבול סוריה, בתוך YNET.
[12] ניצן קידר (20/08/2016) הערכות: הפיוס לא ישפיע על ארדואן, בתוך ערוץ 7.
[13] סוכנות הידיעות (17/08/2016) עזבו את ארדואן, אין לנו קשר, בתוך YNET.
[14] Editorial (20/08/2016) A strong message for Erdogan, in Boston Globe.
[15] Editor (20/08/2016) Erdogan Tells Poroshenko Turkey Won't Recognize Crimea As Russian, in Radio Free Europe.
[16] רויטרס (21/08/2016) 51 הרוגים בפיגוע בחתונה בטורקיה; המחבל – נער בן 14-12, בתוך הארץ.
[17] שירה נאות (21/08/2016) נשיא טורקיה ארדואן מאשים את דאע"ש בביצוע הפיגוע הלילה, בתוך גלי צהל.
[18] שאול קמחי (16/08/2016), מנהיג חזק לעם מתוסכל, בתוך MAKO.co.il.

 

ד"ר יבגני קלאובר הוא פרשן פוליטי, חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בסכסוכים אתניים, בדמוקרטיות בהתהוות ובפוליטיקה השוואתית.