חתול שחור עבר בין המצרים לסעודים / ד"ר יבגני קלאובר

מעורבותה של סעודיה באתיופיה גדלה בהתמדה, והאינטרסים הישירים שלה בה הולכים ונעשים שקופים. לפני כשבועיים ביקר באתיופיה היועץ הפוליטי של משפחת המלוכה הסעודית, אחמד אל-ח'טיב – ביקור המהווה תפנית במדיניות החוץ של סעודיה, שעד עתה הייתה שותפה להתנגדותה של מצרים להקמת סכר "התחייה" באתיופיה.

עד לא מזמן, לסעודיה, לאיחוד האמירויות הערביות ולקטר היה אינטרס לשתול כאוס אתני באתיופיה ולהחלישה. הסעודים והקטרים פעלו דרך אריתריאה השכנה על מנת להחליש את אתיופיה – המאיימת, בין היתר, לגזול מהמצרים את מי הנילוס ולפגוע באינטרסים סעודיים באזור. הסעודים חששו מחוסר יציבות באזור מיצרי באב אל-מנדב, ציר סחר ימי מרכזי המחבר בין הים האדום לים הערבי. פגיעה במיצרים אלו תפגע במעבר התקין של הנפט הסעודי ותעניק יתרון יחסי לרוסיה ולאיראנים – תרחיש שאינו מקובל על הסעודים.

מבחינת הסעודים והמצרים, אריתריאה היוותה תמיד נכס אסטרטגי: היא ממוקמת על מיצר באב אל-מנדב, המפריד בין תימן שבחצי האי ערב ובין ג'יבוטי ואריתריאה שבקרן אפריקה, כך שאריתריאה מקשרת בין ים-סוף למפרץ עדן שבאוקיינוס ההודי. המצרים, יחד עם הסעודים, מעוניינים לבלום את תכניותיה של אתיופיה לסכור את הנילוס הכחול. בשל הרטוריקה האנטי-מוסלמית של ממשלת אתיופיה, הסעודים ראו במדינה אפריקאית זו אויב אידיאולוגי; לפיכך הם (הסעודים) ניסו לחתור תחת ממשלת אתיופיה באמצעות תמיכה במורדים באריתריאה. אבל הביקור ההיסטורי של היועץ לבית המלוכה הסעודי עומד, כפי הנראה, לשנות את המצב. אל-ח'טיב הצהיר, כי ממלכתו תומכת בפרויקט הסכר האתיופי.

ביקורו של אל-ח'טיב באתיופיה לא התקבל בעין יפה במצרים, וזאת בלשון המעטה. שר המים המצרי לשעבר מוחמד נאסר א-דין עלאם (Mohamed Nasreddin Allam) הביע דאגה עמוקה מהתפנית הסעודית, בהצהירו כי צעד זה עלול להשאיר 92 מיליון מצריים ללא מים וללא אנרגיה. הוא מוטרד מהעובדה, כי במשבר הנילוס בין מצרים לאתיופיה הסעודים נוטים יותר ויותר לצד האתיופי. הגדיל לעשות העיתון המצרי "אל־אנבא", שכינה את מלך סעודיה סלמאן עבד אל-עזיז "הוד מעלתו הבוגד". חתול שחור עבר בין מצרים לסעודיה.

חתול שחור? א-סיסי (מימין) והמלך סלמאן, קאהיר, אפריל 2016 (הטלוויזיה הסעודית, צילומי מסך)
חתול שחור? א-סיסי (מימין) והמלך סלמאן, קאהיר, אפריל 2016 (הטלוויזיה הסעודית, צילומי מסך)

משבר הנילוס בין אתיופיה למצרים אינו תרחיש חדש. עבור אתיופיה, ניצול מי הנילוס הינו סוגיה אסטרטגית בעלת חשיבות עליונה. מאז נפילת משטרו של מנגיסטו היילה מריאם ב-1991, ובעקבות סכסוך מתמשך והרסני עם אריתריאה, היציבות הפוליטית והכלכלית באתיופיה הפכה לנדירה. בהיותה מדינת דלה במשאבים ובמקורות אנרגיה ומים, אתיופיה אינה יכולה להרשות לעצמה להימצא בסכסוך מתמשך. אתיופיה אינה יכולה להרשות לעצמה רכישת טכנולוגיות חדשניות להתפלת מי ים. היא אף הייתה מוכנה להפר באופן חד-צדדי את ההסכם בינה לבין המצרים (מ- 1959) על חלוקת מי הנילוס, על מנת להשיג נתח גדול יותר מזה שהובטח לה. הסכר החדש, לכשיתחיל לפעול – ככל הנראה ב-2017 – יאפשר לאתיופים לאגור יותר מים מהנילוס, וזאת על חשבונן של מצרים וסודאן – דבר שלא יכול היה שלא ליצור חששות מצד מדינות אלה. יתר על כן, הפרלמנט האתיופי אישר ב- 2013 אמנה, המצמצמת את זכויות השימוש של המצרים במקור המים הנדון. ארבע מדינות נוספות באפריקה חתמו על האמנה, והפכו את הסוגיה לנושא גיאו-פוליטי מהותי מהמעלה הראשונה ביבשת האפריקאית. ההתנגדות המצרית הוגדרה לא פעם על ידי הרשויות באתיופיה כ"חלום בהקיץ", ואילו עתה זוכים האתיופים לגיבוי סעודי. למעברם של הסעודים לצד האתיופי עלולה להיות השפעה שלילית עד מאוד על מעמדו של נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, כמו גם על מעמדה של מצרים בעולם הערבי.

המצרים מודאגים מהמהלך הסעודי. בתחילת שנת 2016, ביקר המלך סלמאן במצרים ו"חתם על הסכמים בילטרליים במגוון נושאים, דבר המשקף את התחזקות התיאום והסיוע ההדדי בין ריאד לקהיר". המצרים "חיו באופוריה", שנוצרה לאור סימני ההתקרבות הסעודיים. אלא שהשמחה הייתה מוקדמת. בין המצרים לסעודים מפרידות מחלוקות רבות: בין שתי המדינות אין תמימות דעים באשר לעתידו של משטר אסד בסוריה; אין ביניהן הסכמה לגבי ההשתתפות הפעילה של מצרים במלחמת האזרחים בתימן; והסעודים והמצרים אינם רואים עין בעין את תפקידם של "האחים המוסלמים" בעולם הערבי. בין ההסכמים שנחתמו במהלך הביקור המלכותי הסעודי בקאהיר נכלל הסכם, הנוגע להשבת האיים טיראן וסנפיר לערב הסעודית. עוד טרם המשבר הנוכחי, החליט בית המשפט המצרי כי אין להעביר איים אלו לידי סעודיה, והדבר הכעיס את הסעודים. המשבר המהותי בין מצרים לסעודיה החל לפני כשלושה חודשים, כאשר "מצרים תמכה במועצת הביטחון בהצעת ההחלטה הרוסית בעניין סוריה".

כאמור, הסעודים מעוניינים כעת "לתת כתף" ולקחת חלק בהקמת "סכר התחייה" – פרויקט אתיופי על הנילוס, המדאיג מאוד את מצרים. עם השלמת החלק הראשון של הפרויקט ב-2017, המצרים יתחילו "להפסיד בין 11-19 מיליארד מ"ק מים בשנה, הפסד שיגרום גם להקטנה של יכולת תפוקת החשמל שלה בכ- 40-25 אחוזים". ההשתלטות האתיופית על הסכר המדובר נחשבת לאיום כה משמעותי, עד שהנשיא המודח מוחמד מורסי, איש "האחים המוסלמים", אף איים להרוס אותו. הסעודים הציעו לאתיופים את עזרתם – אקט שאינו יכול לחמוק מפני סדר היום המצרי. וכך, אחד מחברי הפרלמנט המצרי הצהיר כי "מצרים לא תכרע ברך בפני אף אחד, יהיו התנאים הכלכליים אשר יהיו".

בנוסף, הסעודים שינו את טעמם באשר למדיניותם הכלכלית כלפי המצרים. לקראת סוף 2016, המצרים היו אמורים "לקבל את התשלום הראשון במסגרת הלוואה של 1.5 מיליארד דולר מסעודיה… ההלוואה היא הזרמת מזומן שתוכל לסייע למצרים להקל על מצוקת הדולרים שלה שהכבידה על הצמיחה הכלכלית". התשלום הראשון, בסך של כ- 500 מיליון דולר, היה אמור להתבצע כבר השנה. במהלך ביקורו של המלך הסעודי בקהיר באפריל 2016, חתמו הסעודים עם המצרים על חבילה של הסכמים בשווי 25 מיליארד דולר. ההסכמים כללו הקמת קרן להשקעות של 16 מיליארד דולר, כמו גם תכנית לבניית גשר שיחבר בין שתי המדינות. המשלחת הסעודית ביקרה במצרים על מנת לקדם את הפרויקטים הללו, אך כעת נראה שסעודיה תעכב את מימושם של הפרויקטים. יתר על כן, לפני כחודשיים הורה המלך סלמאן "להפסיק את משלוחי הנפט המוזלים למצרים ואת אספקת המוצרים הפטרוכימיים היוצאים אליה", ובשבועות האחרונים "נוספו גם הנחיות לא לייבא עוד פירות הדר ופלפלים ממצרים". מאז תחילת אוקטובר 2016, חברת הנפט הסעודית ארמקו (Aramco) עצרה את ייצוא הנפט למצרים. ההחלטה לעצור את הייצוא נפלה למרות שהיא סותרת הסכמים שנחתמו באפריל 2016, לפיהם מצרים הייתה אמורה לייבא נפט מסעודיה. החלטה זו מצדם של הסעודים היא תולדה של ההצבעה הפרו-רוסית של הנציג המצרי באו"ם עמרו אבו אל-עטא (Amr Abul Ata) במועצת הביטחון של האו"ם ב- 9 באוקטובר. בהצבעה זו, המצרים העדיפו את העמדה הרוסית בנוגע למלחמה בחלב. בנובמבר 2016 אמר נשיא מצרים א-סיסי כי "הצבא הלאומי של סוריה הוא צבא המשטר", וכי הוא "תומך בצבאות הלאומיים בכל מדינה, בין אם זו עיראק, לוב או סוריה".


המצרים אינם נוטשים את מאבקם על מי הנילוס, ופונים לאיחוד האמירויות. למרות האינטרסים המשותפים של הסעודים והאמירויות, מצרים מנסה למצוא בני ברית חדשים באזור המפרץ. האמירויות אינן מתנתקות מהממלכה הסעודית: רק לפני כמה שבועות הצהירו שתי המדינות, כי הן בונות בסיס צבאי באריתריאה – פרויקט שעלותו מסתכמת במיליארדי דולרים. בניית הבסיס הצבאי המשותף מהווה איתות לאיראן, התומכת במורדים החות'ים במלחמת האזרחים בתימן. יחד עם זאת, המצרים, אשר מתמודדים עם ההתרחקות של הסעודים, מנסים לראות באיחוד האמירויות את בת בריתם. במקביל, בכירים מצריים נפגשו עם שר החוץ האיראני מוחמד ג'ואד זריף, זאת כסימן של ההתקרבות בין המעצמות במזרח התיכון. לפי "טהראן טיימס", יאסר עות'מאן (Yasser Othman), הנציג של משרד החוץ המצרי בטהראן, נפגש לפני כשבועיים עם זריף על מנת לדון בנושאים אזוריים. החדשות הללו עוררו ספקולציות רבות בנוגע לעתיד היחסים בין מצרים לאיראן עקב החשש שקשר זה יכוון כנגד הסעודים.

בסוף נובמבר 2016 ערך הצבא המצרי תרגיל צבאי נרחב במערב המדינה, סמוך לגבול הלובי. בתרגיל שולבו חיל האוויר, ארטילריה, טנקים וכוחות היבשה. מטרת התרגיל הייתה: חיסול האיום מחוץ לגבולות מצרים עוד טרם הגעתם של חמושים לאזור הגבול. לא ניתן לבחון את התרגיל הנדון במנותק מדברים שאמר א-סיסי במרץ 2016 בראיון עיתונאי, במהלכם הביע תמיכה פומבית בגנרל הלובי ח'ליפה חפתר. חפתר שירת כמפקד כוחות הצבא בממשלה הלובית המוכרת הקודמת, שזכתה להכרה על ידי המערב, אבל כעת הוא מתנגד לממשלת ההסכמה הלאומית. חפתר הצליח להשתלט על ארבעה נמלי נפט במערב המדינה, ובזאת הוא שולט על חלק עיקרי מייצוא הנפט של לוב. כך נוצר מצב בו הממשלה זקוקה להסכמתו של חפתר כדי לייצא נפט דרך הנמלים אשר בשליטתו. א-סיסי, אשר נשאר ללא הנפט הסעודי, סיכם את ה"דיל" הנדון יחד עם חפתר. כך נראה שאספקת הנפט למצרים לא תיפגע בתקופה הקרובה, למרות ההתרחקות של הסעודים.

המצרים אינם מתכוונים לתת יד חופשית לסעודים להפלת משטר אסד. יש הטוענים, שאסד מנצל את הסיטואציה לטובתו. או בלשונו של צבי בראל: "את המתח בין סעודיה למצרים ניצל אסד היטב, כשבראיון שהעניק בתחילת החודש לעיתון הסורי "אל־וטן" הוא שיבח את עמדתו של א-סיסי וציין, כי 'היחסים בין המדינות הולכים ומתהדקים'". על מנת להרגיז עוד יותר את הסעודים, אמר נשיא מצרים כי מטרתו היא "לתמוך בכוחותיו של השליט הסורי". לשמחתם של הרוסים ולצערם של הסעודים, א-סיסי הוסיף: "עדיף שצבא סוריה יקבל אחריות" מאשר כוח האו"ם. קאהיר התקרבה לדמשק בחודשים האחרונים: אחד הביטויים לכך הוא הביקור הרשמי של ראש המודיעין הסורי במצרים לפני כחודשיים. הפרשנים מנסחים את תופעת ההתרחקות של המצרים מהסעודים בניסוח הבא: "ירח הדבש עם סעודיה הסתיים – ומצרים מתקרבת לרוסיה ולסוריה".

ד"ר יבגני קלאובר הוא פרשן פוליטי, חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בסכסוכים אתניים, בדמוקרטיות בהתהוות ובפוליטיקה השוואתית