טראמפ, פוטין והשאלה הסורית / ד"ר יבגני קלאובר



הצוות הזמני של הנשיא האמריקני הנבחר דונלד טראמפ פתח במגעים עם מוסקבה בנוגע לשאלה הסורית. הצוות הזמני כולל פחות עובדים מהצוותים של מועמדים רפובליקנים קודמים לנשיאות, אך כוונת הנשיא העתידי היא, ללא ספק, ללמוד לעומק את הנושא הסורי ולקבל הכרעות. לפי מקורות רוסיים – ולשמחתם המוקדמת – הנשיא הנבחר החליט להפקיע את המשימה מאנשי הממשל הקודם, בשל עמדתו השונה בנוגע לשאלה הסורית. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר, כי רוסיה מוכנה למלא את חלקה כדי להגיע לפתרון מדיני בסוריה. גם במהלך הקמפיין ממשלת רוסיה הייתה בקשר מתמיד עם בכירים בצוות של טראמפ, ועכשיו המגעים לבשו צורה יותר פורמלית.

המכתב ששיגר פוטין לטראמפ, מיד עם היוודע הניצחון, כלל מילים חמות – מילים של תקווה לשיפור היחסים, הנמצאים כעת בשפל. הרקע לניסוח מכתב זה היה הערכתו של הנשיא הרוסי, שטראמפ – הנוטה להאשים את ממשל אובמה בכשלונות, בעיקר בתחום המדיניות במזרח התיכון – יתגמש בשאלה הסורית. הערכה זו נבעה מהעובדה שטראמפ הבהיר במהלך המירוץ לנשיאות, כי בשונה מסוגיות הנוגעות לגרעין האיראני בהן הוא אינו מוכן להתגמש, בזירה הסורית הוא יהיה גמיש ויאפשר לרוסיה יתר חופש פעולה בהשוואה לתקופתו של אובמה. כדי למנוע טענות אפשריות שהממשל העתידי של טראמפ "הפסיד לפוטין", או על כך שרוסיה תנצל את הרטוריקה האוהדת של טראמפ כלפיה במהלך הקמפיין לטובת האינטרסים שלה, מראה הנשיא הנבחר שהוא עצמו והצוות המיוחד שלו עומדים להתמקד בטיפול בנושא מיד עם כניסתם לבית הלבן.

תקווה לשיפור היחסים? פוטין (pixabay, נחלת הכלל CC0)
תקווה לשיפור היחסים? פוטין (pixabay, נחלת הכלל CC0)

תחילתם של המגעים בין צוותו של טראמפ לבין הרוסים מעידה על כך, שיש סיכוי לתיאום בין הצדדים בנוגע להמשך הלחימה בסוריה. מדבריו של הנשיא הנבחר במהלך הקמפיין ניתן היה להבין כי אנשי דאע"ש הם האויב האמיתי, ויש לאחד את הכוחות על מנת להילחם בהם. במהלך הקמפיין, טראמפ אמנם ניסח את דבריו באופן ראשוני, ללא יצירת הבחנות מדויקות בין "טרוריסטים טובים" לבין "טרוריסטים רעים" כפי שנהג ברק אובמה לעשות – אך המסר שלו היה ברור: הממשל היוצא הינו האחראי – אם כי לא הבלעדי – לכשלון המאמצים לקדם את התהליך המדיני בסוריה. טראמפ אינו מחויב לטפח את המורדים הסונים בחלב, ויאפשר לפוטין לחסלם בתקווה שהנשיא הרוסי ישתף עמו פעולה בחיסול דאע"ש. כל מי שיציג עמדה איתנה ועקבית במאבק נגד ארגון הטרור – מוזמן ל"מועדון" החדש שהוא עומד להקים. בינתיים, פוטין מראה נאמנות מסוימת כלפי טראמפ: הוא מתייעץ אתו לגבי המשך ההפצצות של העיר חלב, ואף ממתין לאשרורו כאקט של כבוד. ה"דיילי מייל" הבריטי ניסח זאת באופן הבא: "פוטין מבקש מטראמפ אישור להפציץ בסוריה את כוחות המורדים".

מלחמת האזרחים בסוריה איננה הסכסוך היחיד בזירה הבינלאומית שבו פוטין וטראמפ ינסו להגיע להסדר. אך בסכסוך הסורי, כמו גם בסכסוך התימני והעיראקי, כל אחד מהצדדים (ארה"ב ורוסיה) יצטרך לבחון מחדש את עמדתו ואת מידת נכונותו להגיע להסדר ולשלם את המחיר הכרוך בכך. לעת עתה, נראה כי עלייתו של טראמפ אינה מבשרת שינוי מהותי במדיניות האמריקנית כלפי המזרח התיכון. גם אם נפשפש בזכרוננו היטב, לא נמצא אף לא נשיא אמריקני אחד שידע לשים קץ לסכסוכים באזורנו, זאת לאור העובדה שמעורבים כאן אינטרסים גלובליים. מאותה סיבה, סכסוכים רבים במזרח התיכון אינם מגיעים כלל לידי פתרון כתוצאה מיידית מחילופי הממשל בוושינגטון. הפתרון כרוך בתהליך מדיני ארוך ומייגע, שבסופו תתרחש קונסולידציה חלקית של שבטים ומגזרים אתניים-דתיים שונים. כך הוא המצב גם בהקשר הסורי – לפחות עד כה. עמדותיהן של ארה"ב ורוסיה בנוגע לעימות גובשו מאז 2011 בידי פוטין ואובמה, מתוך הרצון של כל צד להבטיח את מה שנראה בעיניו כאינטרסים חיוניים.


למרות שלאחר שיחת הטלפון הנודעת בין פוטין לטראמפ, ולמרות שניתן להניח שבמהלך השיחה ניתן לרוסים אור ירוק להפציץ את מתנגדי המשטר בחלב, רוסיה עומדת להיתקל בקשיים רבים בדרכה לגבש פתרון למשבר באזור, הן במישור הצבאי והן במישור המדיני: רוסיה עדיין מעוניינת להיפטר מארגון "ג'בהת א-נוסרה" (בשמו החדש: "ג'בהת פתח א-שאם"), על מנת ליצור מציאות חדשה, לפיה קיימות שתי אופציות בדבר עתידה של סוריה: (1) שלטון דאע"ש (הפתרון הבלתי מקובל בעליל), או (2) משטרו של בשאר אסד. עכשיו, כשחלב "נקייה" מהמורדים, אנשי "ג'בהת א-נוסרה" יוכלו לעבור לחומס ולאידליב. בימים האחרונים, השלטון הסורי שוב איבד את תדמור לדאע"ש. רוסיה מעוניינת לקבל לגיטימציה בינלאומית להמשך שלטונו של אסד למשך מספר שנים, ולהציבו בפני העולם המערבי כאופציה "הטובה יחסית" לאלטרנטיבה המנוגדת – שלטון דאע"ש. האמריקנים מבינים זאת היטב: היעלמותה של "ג'בהת א-נוסרה" מהמפה הסורית תקרב את רוסיה להשגת מטרתה האסטרטגית – יצירת שתי אלטרנטיבות לסוריה. לכן האמריקנים – גם אם אינם אומרים זאת בריש גלי –  מתעקשים לשמר את "ג'בהת א-נוסרה": הם טוענים, כי ארגון זה משתף פעולה בחלב עם המורדים המתונים; ובשל פעילותו, השזורה בפעילותם של הארגונים המתונים, לא ניתן מבחינה מעשית לבצע את הדרישה הרוסית להפריד בינו לבינם ולהפציץ רק את אנשיו – לפחות לא בשלב הזה. טראמפ אינו דורש, לפחות בינתיים, להבחין בין ג'יהאדיסטים למתונים. המעורבות הצבאית של כוחות הקואליציה במוסול העיראקית, הנמצאת במבוי סתום בימים אלה, יוצרת עבור רוסיה מציאות אסטרטגית שונה מזו שמולה ניצבה קודם לכן. במערכת המדינית-בטחונית הרוסית נשמעות תהיות בדבר מהותה והשלכותיה של המעורבות האמריקנית במוסול. האמריקנים, אשר ביקשו לצמצם את חופש הפעולה האווירי של רוסיה בחלב, לאור מה שהם ראו כאסון הומניטרי, הוסיפו להציג את המעורבות הרוסית כהמשך להידרדרות המצב. כך הביקורת האמריקנית כלפי הרוסים על התנהלותם בחלב מהווה, למעשה, אתגר לאינטרסים הרוסיים בזירה. עמדתו של טראמפ בנוגע למוסול ולמעבר אנשי דאע"ש לחלב (סיטואציה בעייתית מבחינת הרוסים) טרם הובהרה.

יוביל לסיום המשבר הסורי? טראמפ (Tammy Anthony Baker, flickr, CC BY 2.0)
יוביל לסיום המשבר הסורי? טראמפ (Tammy Anthony Baker, flickr, CC BY 2.0)

האם ביכולתו של טראמפ להוביל לסיום הסכסוך הסורי? התשובה לשאלה זו טמונה, בין היתר, במינויים הדיפלומטיים של ארה"ב. לקראת כניסתו לתפקיד, הנשיא הנבחר מגבש את הצוות החדש. למזכיר המדינה החדש תהיה השפעה מכרעת על היחסים עם הרוסים בכלל ועל המשך הלחימה בסוריה בפרט. טראמפ הודיע השבוע, כי מנכ"ל תאגיד האנרגיה האמריקני "אקסון מובייל" רקס טילרסון הוא המועמד שלו לתפקיד מזכיר המדינה בממשל החדש. מינויו של טילרסון דורש את אשרורו של הסנאט, והוא צפוי להיתקל בקשיים רבים בגלל הקשרים הקרובים בין טילרסון לבין המשטר הרוסי. טראמפ מגייס את הדיפלומטים, אנשי העסקים ועורכי הדין הטובים ביותר לצוות החדש, כדי לעסוק בתהליך המדיני הסורי מול הרוסים. הוא רוצה להיות בטוח, כי כאשר יתגלעו בעתיד חילוקי דעות עם הרוסים, אנשיו יעדיפו במהלך ההתדיינות את הפשרה על פני מאבק. נראה, כי הוא ממנה אנשים אשר יבחרו במנגנון מדיני על פני האופציה הצבאית, ויסכימו להישארותו של אסד בזירה. מצב זה לא יכול שלא לזכות לאהדה בקרב הרוסים, אשר ממשיכים לטעון כי רק אסד יכול להוביל את התהליך המדיני בסוריה. יש שיטענו, כי ארגוני המורדים לא יתנו את הסכמתם לשימור משטרו של אסד. הם יוסיפו ויטענו, כי יש להמשיך ולנסות להפיל את אסד. האירופאים, המעוניינים להשיג את הגז הקטרי ואת הנפט הסעודי, זקוקים לשם כך לצינור שיעבור בשטחה של סוריה – אפשרות שתיתכן אך ורק בתנאי שהשלטון בסוריה יהיה סוני. לכן הם ימשיכו לתמוך בהפלתו של אסד. החלטתו של טראמפ להתעלם מהעובדה שהתהליך המדיני יונהג בידי אסד, והוא יהיה מי שיחליט על גורלה של סוריה, מהווה סימן מוקדם עבור הרוסים לכך שהסנקציות שהוטלו עליהם לא יוארכו.

המשבר הכלכלי ושאלת הסנקציות

התחזיות, הצופות שהכלכלה הרוסית עומדת לחוות משבר חמור, מתממשות כעת. המשבר הכלכלי מאיים על היציבות ברוסיה בכלל ועל שלטונו של פוטין בפרט. הסנקציות הכלכליות, שהוטלו על רוסיה לאחר סיפוח חצי האי קרים, הן בין הגורמים העיקריים למשבר במדינה, שכלכלתה נשענת על יצוא אנרגיה. מיד לאחר היבחרו של טראמפ, הרוסים חשבו כי הסנקציות המערביות שהוטלו עליהם יוסרו, אך הפסימיות חוזרת בינתיים לכותרות. ראש ממשלת רוסיה דמיטרי מדבדב ביטא את העמדה הפסימית באמרו, כי "העמדה שלנו [של הרוסים] היא שהסנקציות יישארו ללא שינוי". הדיבורים, לפיהם ייתכנו הקלות בסנקציות על רוסיה, נשארו בגדר דיבורים. הסימנים הלא מעודדים המשיכו להגיע מהפסגה הכלכלית שהתקיימה בלימה בחודש שעבר. הנשיא פוטין סיכם את פגישתו האחרונה עם אובמה, שנערכה במהלך הפסגה, באופן הבא: "השיח בינינו לא היה קל, היה לנו קשה לעבוד יחד". לצד שיחת חולין בין המנהיגים, אובמה הזכיר לפוטין שעליו לקיים את "הסכמי מינסק" ולשמר את הפסקת האש באוקראינה. מבחינתו של פוטין, היה זה סימן רגיל ומוכר היטב לכך שהממשל היוצא אינו מתכוון לשנות דבר בנוגע לסנקציות הכלכליות, וכך טראמפ נותר תקוותם האחרונה של הרוסים.

ד"ר יבגני קלאובר הוא פרשן פוליטי, חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בסכסוכים אתניים, בדמוקרטיות בהתהוות ובפוליטיקה השוואתית

[תמונת הנושא: העיר ההרוסה חלב – מבט מהאוויר]