מורדי "ג'יש אל-פתח–חלב": מאוסף ארגונים לצבא אחד? / ד"ר אלי גליה

תמונה גליהבעיצומה של המערכה המכרעת להסרת המצור שהטילו כוחות צבא סוריה ובני בריתם השיעים על השכונות הנתונות לשליטת המורדים במזרח העיר חלב, קרא רס"ן יאסר עבד אל-רחים, מפקד חמ"ל "ג'יש אל-פתח–חלב" ("צבא הניצחון–חלב") למפקדי הארגונים המרכיבים את החמ"ל להתמזג ביניהם מיזוג מלא עד כדי הפיכתם לצבא אחד, בעל שדרת פיקוד היררכית ומאוחדת, תקיפה ואפקטיבית, שיחליף את ההנהגות בעלות הנטיות הבדלניות הקיימות. בגילוי דעת מצולם, אותו העלה עבד אל-רחים לחשבון הטוויטר שלו (בצירוף ההאשטאג #לא תנצחו עד שלא תתאחדו), הוא ייחס את אובדן חיי האדם בקרב ארגוני המורדים לאורך השבועות האחרונים – החל מאיבוד האחיזה ב"ציר קסטלו" ועד לקשיים הנוכחיים בהרחבת השליטה בדרום מערב חלב, המביאים למצור המתמשך – לפירוד, לחילוקי הדעות, לשמירה על האינטרסים הפרטיקולריים ולחשש של מפקדי הארגונים השונים מפגיעה ביוקרתם.

בפנייתו למפקדי הארגונים, קרא להם עבד אל-רחים לנטוש את המריבות הפנימיות, את האגואיזם ואת תפיסת הניהול המבוססת על הקצאות ייחודיות, ולפעול במהירות "כדי להקים צבא אחד, באמצעותו יעברו המורדים ממתכונת של מלחמת ארגונים לניהול מערכה אותה מוביל צבא אחד ומאוחד, בדרך לשחרורן של העיר חלב וסוריה כולה, צבא אשר יעמוד בפני כוחות הכפירה, מעשי הפשע והעריצות", שהרי "זו מלחמה מתמשכת, שלא נוכל לנצח בה אם לא ניפטר מהתכונות האנוכיות שלנו".

ברמה הבסיסית, סביר להניח שכמפקד החמ"ל עבד אל-רחים נחשף מקרוב לכשלים המבצעיים הנובעים מהפיצול הארגוני, ולתקורות הניהוליות הרבות הנדרשות כדי להתגבר עליהם – מה שכנראה היה נחסך אם היה מדובר בצבא אחד בעל כתובת אחת. אלא שהפעם, הקריאה לאחד את ארגוני "ג'יש אל-פתח–חלב" באה על רקע פעילותו הנמרצת של חמ"ל נוסף הפועל בגזרת חלב, הוא חמ"ל "ג'יש אל-פתח" ("צבא הניצחון"), ששב לפעול מחדש בחודש מאי האחרון במספר אזורי קרבות בצפון סוריה. קרבות חלב של השבועות האחרונים האיצו את השמשתו מחדש, והבליטו את ההכרח בתגבורו בכוח אדם ממחוז אידליב. יצא אפוא, שבעוד שבחמ"ל "ג'יש אל-פתח" משתתפים ארגונים כגון: "ג'בהת פתח א-שאם" (לשעבר "ג'בהת א-נוסרה"), "אחראר א-שאם", "פילק א-שאם", "המפלגה האסלאמית הטורקיסטאנית" וארגונים סלפיסטים-ג'יהאדיסטים אחרים, הרי שחמ"ל "ג'יש אל-פתח–חלב" הלעומתי נשען בעיקר על ארגוני "צבא סוריה החופשי" ועל ארגוני אסלאם פוליטי הבנויים על טהרת הסורים המקומיים, בעלי המכנה האידיאולוגי המשותף הרחב יחסית – נתון שיכול להקל, לפחות ברמה התיאורטית, על מימוש קריאתו של עבד אל-רחים להתיך את בליל הארגונים לכדי צבא אחד.

ראוי להדגיש, כי אין זו הפעם הראשונה שבה נשמעות קריאות לאחדות השורה בקרב ארגוני המורדים בסוריה, וכי ניתן לשער, שככל שמצוקתם באזור חלב ובמקומות אחרים תגבר, כך תגברנה גם הקריאות להפיכתם לכוח לוחם אפקטיבי – כמו קריאתו לאחרונה של רס"ן עבד אל-רחים. אלא שאליה וקוץ בה: הדרך למיזוג ארגוני מלא בקרב ארגוני המורדים הינה ארוכה ומסובכת, והיא אינה עניין של מה בכך, שהרי מאחוריה עומדים לא רק שיקוליהם של מפקדי השטח, אלא גם שיקוליהם של המממנים התקציביים, התומכים המדיניים והמציידים הצבאיים – מרביתם חיצוניים למערכת הפנים-סורית.

ד"ר אלי גליה – חוקר וכותב על מימדיה השונים של מלחמת האזרחים בסוריה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בביוגרפיה של ג'ורג' חבש, מייסד "תנועת הלאומיים הערביים" ו"החזית העממית לשחרור פלסטין".