מי שחרר את סיני?

בסוף השבוע ציינו במצרים 33 שנה לשחרור חצי האי סיני. ב- 25 באפריל 1982 השלימה ישראל את פינויו של חצי האי, בהתאם להסכם השלום שנחתם בינה לבין מצרים (למעט טאבה, בשל מחלוקת בין הצדדים על מיקום קו הגבול באזור. בוררות בינלאומית פסקה לטובת מצרים, וטאבה פונתה ב- 19 במרץ 1989).

הדגל המצרי מתנוסס בטאבה, 19 במרץ 1989 (צילום מסך, ארכיון, הטלוויזיה המצרית)
הדגל המצרי מתנוסס בטאבה, 19 במרץ 1989 (צילום מסך, ארכיון, הטלוויזיה המצרית)

אחמד מוסא, המגיש את התוכנית "על אחריותי" בערוץ הטלוויזיה "סדא אל-בלד", ניצל את יום השנה כדי להעלות על נס את פועלו של נשיא מצרים לשעבר חוסני מובארכ בכל הנוגע לשחרור סיני.

מובארכ, הנמצא בבית החולים הצבאי "אל-מועאדי", עלה לשידור טלפוני בתוכנית ופתח במונולוג ארוך (כמעט ללא הפסקה) של כרבע שעה. הוא אמר כי ביום שחרורה של סיני הוא חש גאווה, והחל לפרט את תרומתו האישית לבטחונה של מצרים. מובארכ דיבר, בין היתר, על המאמצים שהשקיע בבניית חיל האוויר המצרי, והציג את הצעדים בהם נקט נגד הטרור לאחר רצח הנשיא אנואר א-סאדאת באוקטובר 1981.

בהקשר של סיני, מובארכ ציין את המאבק העיקש שניהל להשבתו של חצי האי סיני עד גרגיר האדמה האחרון בטאבה, וזאת מול מה שהגדיר כתכסיסי ההתחמקות של ישראל.

מובארכ חלק שבחים לצבא על הקרבנות שהקריב למען השבת האדמה. הוא פנה לתושבי מצרים בקריאה לעמוד מאחורי ההנהגה הפוליטית בראשות הנשיא א-סיסי, ולתמוך בכוחות הצבא ובממסד הצבאי במאמצים שהם משקיעים נוכח האתגרים העומדים בפני המדינה: "הם יודעים היטב את משמעות הריבונות הלאומית וקדושת האדמה הלאומית". מובארכ שיבח את א-סיסי ואמר כי הוא סומך עליו.

הנשיא לשעבר פנה בדבריו גם לאמצעי התקשורת, וביקשם לגלות אחריות בהגנה על המולדת ובהתמודדות עם הנסיונות המאורגנים לזייף את האמת. הוא טען, כי על התקשורת לפעול להבהרת המצב בו שרויה המדינה.

מובארכ רק העלה את הדגל? סיני 1982 (צילום מסך, ארכיון, ערוץ ONtv)
מובארכ רק העלה את הדגל? סיני 1982 (צילום מסך, ארכיון, ערוץ ONtv)

אנשי תקשורת אחרים גילו פחות אדיבות מאשר מוסא, כאשר עסקו בתיאור תרומתו של מובארכ לשחרור סיני. עמרו אדיב, בתוכניתו "קאהיר היום" המשודרת בערוץ "אל-יום", טען כי מי שהחזיר את סיני לחיקה של מצרים הינו אנואר א-סאדאת – בתוקף אחריותו דאז על קבלת החלטות בסוגיות המלחמה והשלום. אדיב הוסיף, כי מתן כבוד למובארכ כמי ששחרר את סיני מהווה זיוף של ההיסטוריה: שישה חודשים בלבד עברו מעלייתו לשלטון של מובארכ (לאחר רצח א-סאדאת) ועד פינויה של סיני; כל מה שמובארכ עשה בהקשר זה היה להעלות לראש התורן את הדגל המצרי בסיני. לדברי אדיב, הטענה כי מובארכ הוא ששחרר את חצי האי משולה לטענה שא-סאדאת בנה את "הסכר הגבוה" של אסואן היות והוא זה שפתח אותו (ביולי 1971), כאשר ברור שאת הפרויקט יש לזקוף לזכותו של הנשיא גמאל עבד אל-נאסר.

יוסף אל-חוסייני, המשדר בערוץ ONtv את התוכנית "רבותיי הנכבדים" (א-סאדה אל-מחתרמון), היה אף בוטה יותר: הוא תקף את מובארכ באומרו כי כי תקופת שלטונו היתה מלאה בשגיאות. הוא האחראי להריסתה של סיני, וזאת בשל כך שהפקיר אותה למסחר בנשק ובסמים וגרם להתפשטות הטרור בחצי האי. אל-חוסייני הוסיף, כי הנשיא האח'ואני מוחמד מורסי – אותו כינה "הבוגד" – היה אף מוכן למכור חלקים מסיני לישראל [-טענה שהועלתה לראשונה בתקשורת המצרית זמן לא רב לאחר הדחתו של מורסי ביולי 2013, במסגרת מלחמת התעמולה בין תומכי המשטר החדש בראשות א-סיסי ובין "האחים המוסלמים"].

אל-חוסייני לא הסתפק בביקורת, והציע הצעה קונקרטית: הדרך היחידה לפתח את סיני ולהתמודד עם הטרור בה הינה באמצעות התקרבות אל תושבי המקום והפיכתם לגורם העיקרי הנוטל חלק בתהליך השיקום.

יום השנה לשחרור סיני העלה, אם כן, לכותרות את הויכוח על האופן בו יש לצרוב את דמותו של מובארכ בזיכרון הלאומי וההיסטוריוגרפי של מצרים – ויכוח שכבר החל להתנהל, וללא ספק ילך ויתחדד. אך עבור תומכיו הנאמנים של הנשיא לשעבר חוסני מובארכ אין כל ספק באשר לחלל שהותיר אחריו: בשבת האחרונה התכנסו עשרות אזרחים מול בית החולים הצבאי "אל-מועאדי" כדי לציין את שחרור סיני ולהביע את געגועיהם למנהיג שנאלץ להתפטר מתפקידו לפני ארבע שנים. הנאספים נשאו את תמונותיו של מובארכ עם דגלי מצרים, זרי פרחים נשלחו לחדרו, והיו אף מי שחילקו מיני מתיקה ברחוב.