נתניהו ופוטין: הפגישה בסוצ'י / ד"ר יבגני קלאובר

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש אתמול בעיר סוצ'י עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ודן עמו בהתפתחויות האחרונות במזרח התיכון. פרשנים בישראל הביעו ערב הביקור חששות עזים עקב נצחונותיו האחרונים של בשאר אסד, ההתעצמות האיראנית בסוריה והקרע ההולך וגדל בין הבית הלבן לבין הקרמלין – כלומר, השתלשלות העניינים בעקבות הפסקת האש בדרום סוריה שהושגה בתיווכן של וושינגטון ומוסקבה בחודש שעבר במהלך פסגת ה- G20.

יחסי רוסיה-ישראל

ההתקרבות בין ישראל לרוסיה בשנים האחרונות הינה תופעה מעניינת בפני עצמה. במהלך השנתיים האחרונות רוסיה וישראל פיתחו "מנגנוני תיאום" והגדירו "קווים אדומים" בנוגע ללחימה בסוריה. נתניהו פגש את פוטין שש פעמים (כולל הביקור הנוכחי); בנוסף, שני המנהיגים קיימו שיחות טלפון רבות. צוותים בטחוניים של שתי המדינות נפגשו שוב ושוב בסוגיות של "מנגנוני התיאום" ו"הקווים האדומים" – כל זאת בנוכחותם של צוותים אמריקניים. שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, חזר ואמר כי "רוסיה תעשה הכול להתחשב באינטרסים הבטחוניים של ישראל בסוריה".

אלא שלאחרונה היחסים בין ישראל ורוסיה ידעו גם תקופות של התקררות: כך, בחודש אפריל פוטין שלל את דברי ראש הממשלה לגבי התקיפה הכימית באידליב – התקפה בה נהרגו יותר ממאה בני אדם. נתניהו השיב לפוטין באמצעות הודעה שנמסרה על ידי לשכתו, ובה נאמר: "צריך להשלים את ניקוי סוריה מנשק כימי". פוטין התקשר לנתניהו ואמר, בין היתר: "האשמותיך שסוריה ומשטר אסד אחראים למתקפה הן חסרות בסיס ואינן מקובלות בטרם נערכה חקירה מלאה". גם חודש מרץ היה חודש של הצטננות ביחסים שבין שתי המדינות: במהלכו האשימו הרוסים את ישראל בהתקפות בשטח הסורי, ולמעשה ישראל הודתה כי תקפה משלוח נשק לחזבאללה בשטח סוריה. השר לענייני מודיעין, ישראל כץ, אמר כי "אין בכוונתה של ישראל להשלים עם המדיניות הסורית בנושא". באפריל זימן שר החוץ הרוסי לברוב את שגריר ישראל במוסקבה גרי קורן, על מנת להביע אי שביעות רצון מהנעשה. פרשנים ברוסיה מאשימים את ישראל בשיתוף פעולה עם המורדים, בהתערבות אקטיבית במהלכי המלחמה ובמתן סיוע רפואי למורדים שנלחמים נגד משטרו של אסד.

ביקורו של נתניהו בסוצ'י בתקשורת הישראלית והעולמית

סוכנות "רויטרס" (Reuters) ציינה את האתגר האיראני כסלע המחלוקת בין רוסיה לישראל. מקורות זרים אחרים דנו ביתר פירוט בסלע המחלוקת שבין הרוסים לישראלים. כתבה באתר "רדיו ליברטי" (Radio Liberty) טענה כי הבעיה טמונה בארגון חזבאללה, אשר נאבק לצדו של אסד נגד המורדים הסונים ומקבל נשק מידי הרוסים. האתר הרוסי "ספוטניק" הצביע על הצורך של ישראל ורוסיה לתאם פעולות אוויריות בשמי סוריה בסמוך לגבול עם ישראל. פרשנים ישראליים דאגו להזכיר כי קיים בין ישראל לרוסיה "תיאום מצויין". איתמר אייכנר (YNET) הזכיר כי "זו הפגישה השישית בין שני האישים בשנתיים האחרונות, מהן חמש ברוסיה".

האתרים הרוסיים סיקרו את ביקורו של נתניהו בסוצ'י כחלק מסדרה של ביקורים חשובים שהתקיימו באותו יום. מזכיר המדינה של הוותיקן, הקרדינל פייטרו פרולין (Cardinal Pietro Parolin), הגיע לחוף הים השחור כדי לדון עם פוטין באתגרים מולם ניצבת הנצרות, וגם נשיא ארמניה סרז' סרקיסיאן (Serzh Sargsyan) הגיע לסוצ'י כדי להיפגש עם עמיתו הרוסי. ביקורם של סרקיסיאן ושל פרולין יכול להוסיף לאג'נדה המתוכננת, באופן בלתי צפוי, סוגיות הקשורות לדת. רוסיה מבקשת להצטייר בעולם כמדינה שבאה למזרח התיכון על מנת להגן על ערכי הנצרות. סוגיית ההכרה של ישראל בג'נוסייד הארמני עשויה לעלות שוב לדיון, ולשחק כקלף במיקוח פוליטי. כל זה מתרחש לאור העובדה שישראל פיתחה לאחרונה יחסי ידידות נפלאים עם אזרבייג'אן, יריבתה המוסלמית של ארמניה הנוצרית.

נושא המפעלים בסוריה

סביר להניח, כי בנימין נתניהו הראה לולדימיר פוטין את תמונות הלוויין שפורסמו ב-15 לאוגוסט, ואשר חשפו כי איראן בונה מפעל לטילי סקאד בצפון סוריה. הצילומים, שפורסמו על ידי חברת "אימג'סט" המפעילה לוויין ישראלי, חשפו מבנים של מפעל בשטח סוריה, שככל הנראה נועד לייצור טילי "סקאד". מדובר במפעל שנבנה בוואדי ג'הנם שבצפון סוריה, והוא נועד לאחסון והרכבה של טילים תת-קרקעיים. הבעיה שנתניהו כנראה העלה בפני פוטין יסודה בכך שהמפעל המדובר מוקף בסוללות רוסיות מסוג S-300 שאמורות להגן עליו. מומחי מודיעין שניתחו את תמונות הלוויין טוענים כי צורת הבנייה של המפעל מזכירה את הסגנון האיראני וכי הבנייה "הזהה כמעט לחלוטין לשיטות הבנייה שנעשו במפעלים דומים באיראן" מצביעה על "מעורבות גבוהה של מומחים איראניים". בנוסף, נראה שניתן לזהות בתמונות סוללות, רוסיות על פי אפיוניהן, שתפקידן להגן על המבנים החדשים שנבנים בימים אלה ממש.

הפגישה בסוצ'י: נתניהו ופוטין (אתר הקרמלין, CC BY 4.0)
הפגישה בסוצ'י: נתניהו ופוטין (אתר הקרמלין, CC BY 4.0)

ההתעצמות האיראנית באזור

קשה להתעלם מהדיון הציבורי הנוגע לדאגה הישראלית מהתעצמותה של איראן באזורנו. נתניהו נסע לפגישה עם פוטין לאחר שהצהיר באופן ברור ותקיף כי "דאע"ש יוצא, איראן נכנסת". בנוסף, ישנם דיווחים כי איראן עומדת להקים בסיסיים ימיים, אוויריים ויבשתיים בסוריה – דבר שמדאיג את ישראל ואת ארה"ב. לפני שנכנס לפגישה, נתניהו חזר והעלה את נושא סוגיית האיום האיראני כמוקדו של סדר היום: "איראן ממשיכה לאיים על קיומה של ישראל ונמצאת בדרכה להשתלטות על עיראק ותימן". לפני נסיעתו של נתניהו לרוסיה הצהיר ראש המוסד יוסי כהן כי "איראן לא זנחה את שאיפתה להפוך למדינת סף גרעינית", וכי "הסכם הגרעין בין המעצמות לבין איראן רק מגביר מגמה זו ומחזק את התוקפנות האיראנית באזור… מאז החתימה על ההסכם, נמצאת איראן בצמיחה כלכלית, והסכמים בינלאומיים חדשים רק מחזקים את כלכלתה".

המאמצים המשותפים למאבק בטרור העולמי

נושא הטרור העולמי שב ועולה תמיד בשיחות בין נתניהו לפוטין. לאחר שיחת הטלפון האחרונה בין שני המנהיגים, שהתקיימה בתחילת החודש, נמסר מטעם הקרמלין כי קיימים מאמצים משותפים נגד הטרור הבינלאומי, וכי "שני המנהיגים המשיכו בחילופי הדעות שהם מקיימים בנושא שיתוף הפעולה הרוסי-ישראלי". סכנת הטרור העולמי היא אוניברסלית. בשבוע שעבר הטרור האסלאמיסטי היכה בספרד, ברוסיה ובפינלנד. בשבוע שעבר נחשף בערוץ 2 כי 18 צעירים מוסלמים, וגם שני צעירים ממוצא יהודי, התגייסו לשורות דאע"ש. עוד התקבל דיווח ממשרד הפנים על צעירה מאשדוד שהתגייסה לדאע"ש והצטרפה ללחימה בסוריה.

הקרע שבין רוסיה לארה"ב וישראל

ב-17 לאוגוסט הגיעה לוושינגטון משלחת בטחונית בכירה בראשות ראש המוסד יוסי כהן, וחבריה שוחחו עם בכירים בממשל בנושא האיראני. לפי הדיווח ב"וואלה", "במשלחת השתתפו גם השגריר רון דרמר, ראש אמ"ן האלוף הרצי הלוי, סגן ראש המל"ל איתן בן דוד וראש האגף המדיני בטחוני במשרד הביטחון זוהר פלטי". מהצד האמריקני השתתפו בשיחות היועץ לבטחון לאומי הגנרל מקמאסטר ושליחו של הנשיא טראמפ למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט. לאחר הפגישה כתב גרינבלט בחשבון הטוויטר שלו כי "הייתה שיחה מועילה וטובה על השותפות האיתנה והמתמשכת של ארה"ב וישראל". לפני כחודש חתם הנשיא טראמפ על "חוק הסנקציות" נגד איראן, רוסיה וצפון קוריאה – שנועד להעניש שלוש מדינות אלו על מדיניותן העוינת.

ה"וולט" (Welt) הגרמני דיווח החודש כי שני מטוסי בואינג איראניים נחתו בבסיס הרוסי "חמימים" בסוריה כשעל סיפונם מערכות נשק. מדיווח זה, שהתבסס על גורמי מודיעין מערביים, עולה כי טהראן ניצלה נתיב הברחות דרך שדה התעופה "חמימים" לנמל טרטוס כדי להעביר לנובורוסייסק (Novorossiysk) שברוסיה מערכות נשק התקפי. מהלך זה עומד בניגוד מוחלט להחלטה 2231 של מועצת הביטחון של האו"ם, המגבילה את הפעילות הצבאית של איראן. נתניהו, ככל הנראה, העלה במהלך השיחות את נושא מעבר הנשק מאיראן לרוסיה דרך סוריה, אך המידע לגבי סוגיה זו טרם התקבל באמצעי התקשורת.

דיון

במוקד ההתקרבות שבין ישראל לרוסיה מצויים כמה אתגרים: ראשית, ההתמודדות מול ההתעצמות האיראנית באזור, שגורמת לחששות בישראל ובעולם הסוני. נתניהו איפשר לפוטין להבין כי על ישראל לפעול בנחישות על מנת לפתור בעיה זו. אתגר נוסף הינו השלכותיה של הפסקת האש בדרום-מערב סוריה, אשר תוּוְכה על ידי וושינגטון והקרמלין; הפסקת אש זו מאפשרת לחמושים להתמקם בצמוד לגבול עם ישראל. הפעולות הישראליות בסוריה בחודשים אחרונים הניבו תחושת חוסר שביעות רצון בדרגים המדיניים ברוסיה, והדבר מתווסף אל העוינות כלפי ארה"ב הרווחת ברוסיה בעקבות חוק הסנקציות.

אתגר חשוב נוסף הוא האתגר הכלכלי. רוסיה נמצאת תחת סנקציות – דבר שמקשה על חברות בינלאומיות להשקיע בכלכלה הרוסית. ארה"ב מנסה להוציא את רוסיה משוק הגז האירופי, ורוסיה מחפשת פרטנרים חדשים לייצוא של הגז הטבעי. רוסיה ממשיכה לתמוך בהצבעות אנטי-ישראליות במוסדות האו"ם – פעולה שמקשה על קיום ה"אידיליה" בין שתי המדינות, גם אם ישנן הבנות משותפות לגבי הקווים האדומים שאף הניבו פיתוח מנגנונים לשיתוף פעולה.

מה נתניהו יכול להציע לפוטין? בשלב זה – אין באמתחתו סחורה ממשית. בשיחות הקודמות הוא הצליח להשיג את הבלתי ניתן להשגה – דחיית משלוח מערכות ההגנה האוויריות S-300, שרוסייה מייצרת ומייצאת לטהראן. כיום הדבר נראה כמשימה בלתי אפשרית. בשנה שעברה העבירה רוסיה לאיראן את המשלוח הראשון של מערכות ההגנה האוויריות S-300. המפגש הנוכחי, אם כן, משרת את הצורך בתיאום בין ישראל לרוסיה, והבעיה האיראנית תחייב פתרונות יותר יצירתיים מבחינתנו.

ד"ר יבגני קלאובר הוא פרשן פוליטי, חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בסכסוכים אתניים, בדמוקרטיות בהתהוות ובפוליטיקה השוואתית