סוריה לקראת ה-G20 בעידן ה"פוסט-אמת" / ד"ר יבגני קלאובר

שינויים משמעותיים מתחוללים בסוריה לקראת פסגת ה-G20 שתיערך ב-7 ליולי בהמבורג שבגרמניה. ב-27 ליוני הודיעה ארה"ב כי במדינה הסורית זוהו הכנות דומות לאלו שנערכו לפני המתקפה הכימית באזור אידליב שבה נהרגו 87 אזרחים. בוושינגטון הזהירו כי נשיא סוריה בשאר אסד וצבאו "ישלמו מחיר כבד" במידה ואכן ייעשה שוב שימוש בנשק כימי. הבית הלבן הצהיר, כי "בשטח נראות הכנות הדומות לאלו שננקטו על ידי משטרו של אסד טרום התקיפה הכימית הקטלנית שהוא ביצע לפני כשלושה חודשים בעיירה ח'אן שייח'ון". שגרירת ארה"ב באו"ם ניקי היילי צייצה בחשבון הטוויטר שלה שאם יתבצעו שוב תקיפות באמצעות נשק כימי על ידי משטר אסד, האצבע המאשימה תופנה לעבר רוסיה. נראה כי טראמפ החליט לחזק את עמדתו לקראת מפגש ה-G20. התקפה נוספת על עמדותיו של משטר אסד מחייבת הצדקה רצינית, ואין דרך טובה יותר מאשר להאשים את המשטר בשימוש בנשק לא-קונבנציונלי, פרה-פקטום (טרום ביצוע, pre-factum). כוונתי איננה להצדיק את פעולות המשטר הקרימינלי של אסד, להיפך; על אסד לשאת בעונש בגין אותם פשעי מלחמה אשר ביצע בעבר. יחד עם זאת, ניסיון לתפור לו תיק נוסף, וזאת עוד לפני ביצוע המעשה, נראה כניסיון פוליטי שמטרתו "שיפור הקלפים" לקראת מיקוח בעצרת העתידית של ה-G20. מהלך זה מתאפשר ב"עידן הפוסט-אמת" – עידן שבו הגרסאות האובייקטיביות באשר למתרחש "הולכות לאיבוד" בתוך יער של גרסאות שקריות (fake news).

לביקורת ההתקפה העתידית התגייסו, בין היתר, ב"ניו-יורק טיימס". בעידן של פוסט-אמת אנחנו רואים כיצד ההצדקה מתהווה לנגד עינינו – וזוהי, למעשה, אמת בהתהוותה (verum ipsum factum). מצד אחד, ה"ניו יורק טיימס" מוטרד מהעובדה כי הבית הלבן סירב לציין את רמת הוודאות בדבר הכוונות של אסד לבצע שימוש נוסף בנשק כימי. בנוסף, הבית הלבן לא הציג שום עובדה המעידה על ניסיון לפתור את המשבר בדרכים דיפלומטיות. הדברים הללו מתווספים להחלטת הממשל האמריקני שלא לחשוף את מקורות המידע באשר לכוונותיו של אסד. בעידן הפוסט-אמת – לעובדות אין חשיבות. אם ניזכר בפלישה האמריקנית לעיראק – שהתהוותה בעקבות תהליך ממושך, עד שהממשל גייס עובדות לגבי המאגרים של סדאם חוסיין. תמונת המצב שהוצגה על ידי הנשיא בוש ומזכיר המדינה פאוול ערב המלחמה בעיראק הייתה אומנם קודרת, אך זמן רב ארך בדרך להוכיח כי אכן סדאם חוסיין צויד בנשק כימי. אין זה משנה, לצורך הדיון, שעד היום לא נמצאו הוכחות מוצקות לכך שלסדאם חוסיין אמנם היה נשק כימי; זאת למרות שפאוול הציג את המבחנות המפורסמות לעולם מעל במת מועצת הביטחון של או"ם. לפי הגרסה האמריקנית דאז, סדאם חוסיין הספיק לצבור מאגרי נשק כימי בעלי פוטנציאל של הרג המוני, אשר איים על מדינת ישראל ועל האזור כולו. הממשל קיבל את המידע מה-CIA. לפי הערכת הבית הלבן והפנטגון, "סדאם בנה מערך עצום של כלי נשק כימי, וכמו כן היו מצויות בארסנל שלו מעבדות ביולוגיות ניידות שתוכננו לייצר חיידקים המיועדים לשימוש צבאי". לפי אותו מקור, הממשל קיבל מידע אמין הגורס כי "עיראק ביקשה לרכוש כמות עצומה של צינורות אלומיניום, במטרה לייצר צנטריפוגות להעשרת אורניום עבור נשק גרעיני". ובחזרה למציאות של ימינו ולהאשמות הבית הלבן פרה-פקטום: אין אנו מצוידים ולו בשמץ של מסמך מודיעיני כלשהו, גם אם חסוי, שיכול להצדיק התקפה נוספת. אפילו הנשיא אובמה, בעל התדמית הפייסנית הרבה יותר מזו של טראמפ, הציג ב-2013 לקהילה הבינלאומית מסמך, המצדיק את ההתקפה האמריקנית מאוחר יותר באותה שנה. באותו מסמך, אובמה סיפק הוכחות לשימוש בנשק כימי על ידי משטר אסד.

כאמור, במקרה הנוכחי לא הוצג שום מסמך. דובר הפנטגון ג'ף דיוויס (Jeff Davis) אמר שנראה כי בבסיס א-שעיראת מתקיימות הכנות אינטנסיביות להתקפה הכימית, אך לא הראה תמונות כלשהן ואף לא צילומי לוויין המראים הוכחות ברורות. נושאת המטוסים ג'ורג' בוש (The USS George H.W. Bush aircraft carrier strike group) נמצאת באזור בכוננות מוגברת, כשהיא מוכנה לתקוף בא-שעיראת בכל עת. האזהרה האמריקנית התבססה על מידע מודיעיני מסווג. בינתיים, ב-30 ליוני, על מנת לחזק את הטיעון האמריקני, הארגון למניעת הפצת נשק כימי (Organization for the Prohibition of Chemical Weapons) פרסם דו"ח על ההתקפה של ה-4 באפריל. לפי אותו דו"ח, ההתקפה ב-4 לאפריל כללה שימוש בגז סארין. באשר לארגון למניעת הפצת נשק כימי, יש לציין כי בדו"ח הנוכחי שלו הוא פיתח "מתודולוגיה קפדנית" (Rigorous Methodology) לבחינת השימוש בנשק כימי. לא ברור עדיין האם הבית הלבן השתמש באותה מתודולוגיה לבדיקת הכוונות לשימוש בנשק כימי. בנוסף, לא ברור האם אותה "מתודולוגיה קפדנית" מסייעת לנו להתריע מפני כוונות לשימוש בנשק כימי, או שמא היא בוחנת את ההשלכות של השימוש בנשק כימי לאחר מעשה. מידע מפורט יותר באשר לכוונות הסורים לבצע התקפה כימית נוספת התקבל משר ההגנה של ארה"ב, ג'יימס מאטיס. לדבריו, תוכנית הנשק הכימי של סוריה לא מוגבלת לבסיס אחד.

הסורים, כמו תמיד, מכחישים: הממשלה בדמשק הייתה אמורה כבר ב-2013 להתפרק מהנשק הכימי שלה, ולבצע את הפירוק הזה באופן שקוף מבחינת הפקחים הבינלאומיים. לרוסיה היה תפקיד מרכזי בפיקוח על תהליך הפירוק, לאחר ההתקפה הנודעת בפרברי דמשק ב-2013 שבה נהרגו קרוב ל-1,000 בני אדם. הסיטואציה בסוריה החריפה עד כדי כך שממשל אובמה עמד על סף פעולה צבאית מקיפה. ב-4 באפריל השנה, הורה הנשיא אסד לתקוף את עמדות המורדים בח'אן שייח'ון – פעולה שגרמה למותם של עשרות בני אדם חפים מפשע, והביאה את הנשיא דונלד טראמפ להורות על תקיפת בסיס סורי. יום למחרת, מטוסי צבא סוריה הפציצו בתי חולים בהם טופלו נפגעי ההפצצה הראשונה (ההפצצה הכימית). בתרחיש הנוכחי, אנחנו דנים שוב בכוונותיו של אסד. שר החוץ של סוריה הכחיש את ההאשמות האמריקניות, והבהיר כי הן שקריות וחסרות כל בסיס עובדתי.

הרוסים הגיבו לדברים באופן מיידי: דובר הקרמלין אמר לעיתונאים, כי "הוא אינו מודע לאיום בשימוש בנשק כימי מצידה של סוריה". בהתקפה הקודמת, בחודש אפריל, הרוסים טענו כי הנשק הכימי היה שייך בעצם למורדים ולא למשטר. לפי הגרסה הרוסית שהושמעה אחר-כך, מטוסי המשטר הטילו פצצות קונבנציונליות (רגילות) על ח'אן שייח'ון, בעוד שבידי המורדים באותו אזור היה נשק כימי שהתפוצץ וגרם לנזק רב. יש לציין, כי הגרסה הרוסית הראשונה הייתה כי כלל לא נעשה שימוש בנשק כימי על ידי משטר אסד, וכי מדובר ב"פרובוקציה מבויימת"; לעומת זאת, בגרסה השנייה של הרוסים נשמעה בכל זאת הכרה בשימוש בנשק כימי, אלא שלפי אותה גרסה מקור הנשק הכימי הוא המורדים הסונים באידליב. הרוסים ביקשו להקים ועדת חקירה לאירועי ח'אן שייח'ון, אבל הקהילה הבינלאומית סירבה בטענה כי יש מספיק הוכחות לשימוש בנשק כימי על ידי המשטר. אחד ה"קלפים" החשובים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במהלך פסגת ה-G20 בהמבורג, יהיה קשור לסירובה של הקהילה הבינלאומית לחקור, יחד עם הרוסים, את האירוע הכימי בח'אן שייח'ון. הרוסים יוסיפו ויטענו כי חברי הארגון למניעת הפצת נשק כימי כלל לא ביקרו בשטח – טיעון שהוא נכון רק חלקית, מאחר ובמהלך החקירה נלקחו דגימות מגופות הקרבנות שהועברו מהכפר. בינתיים מלחמת הגרסאות נמשכת כרגיל: פרנץ קלינצביץ' (Frants Klintsevich), סגן יו"ר הוועדה לביטחון לאומי של הסנאט הרוסי, האשים ישירות את הבית הלבן בכך שהוא מכין התקפה חדשה על עמדות של צבא אסד. קלינצביץ' אף קרא להודעה של הבית הלבן – פרובוקציה. סגן שר החוץ הרוסי גנאדי גטילוב הזהיר את האמריקנים מפני נקיטת צעדים חד-צדדיים בסוריה. דוברת משרד החוץ הרוסי מריה זחרובה האשימה את העולם המערבי, ובמיוחד את התקשורת המערבית, בכך שהם כבר הספיקו ל"פברק" סרט וידאו עם קורבנות התקיפה המבויימת. היא אף ציינה באילו ערים סוריות יתרחש בימוי של ההתקפה: סראקיב (Saraqib) ואריחה (Arihah).

סלע המחלוקת המרכזי ב-G20 בין הסעודים, הטורקים והרוסים היום הוא מחוז אידליב, עליו השתלטו המורדים הסונים לפני כשנתיים. אידליב הפכה לאזור מפלט לחמושים הסונים, חלקם מתונים, במערב סוריה. בחודשים האחרונים הגיעו דיווחים לפיהם אנשי דאע"ש, אשר סופגים אבדות קשות, נפלטים ממוסול העיראקית ומא-רקה הסורית ועוברים לאזור אידליב. מחמוד נימר, פרשן בעיתון "א-נהאר" הלבנוני, טוען כי "קיים חשש כי אידליב הופך ל'חור שחור' של הסונים במערב סוריה, וכי בשלב הבא מתוכננת השמדה של האוכלוסייה המרוכזת במחוז". טורקיה מעוניינת בשליטה באידליב, אך טרם הגיעה להבנות עם המעצמות האזוריות לגבי גבולות האזור. טורקיה איימה לא פעם, שבמקרה ולא תושג הסכמה בשאלת הפיקוח על אידליב, היא תקים שם אזור ביטחון באופן חד-צדדי, כשמטרת הטורקים היא "למנוע את השתלטות הכורדים הסוריים על אזור הצפון".

השאלה המרכזית – האם הנשיא טראמפ עומד לפגוש את הנשיא פוטין במהלך פגישות הפסגה של מנהיגי "עשרים הגדולות" – נשארת פתוחה. מ"בלומברג" (Bloomberg) מסרו, שבלו"ז של נשיא ארה"ב מתוכננת פגישה עם עמיתו הרוסי. אנשי "בלומברג" לא שכחו לציין כי היחסים בין רוסיה לארה"ב הם ה"גרועים מכל הזמנים" – דבר שיקשה להגיע להבנות בנושאי סוריה. סגן שר החוץ הרוסי גנאדי גטילוב אמר כי "ההנחה האמריקאית כי סוריה מתכננת תקיפה כימית מסבכת את שיחות השלום במדינה" – כהוכחה נוספת לכך שלמנהיגי ארה"ב ורוסיה יהיה קשה להגיע להבנות. פרשנים אחרים משוכנעים כי טראמפ עומד לפגוש את פוטין "בגדול" עם כל "הרעש והצלצולים" והטקסים הנלווים. יש כמה תרחישים למפגש בין פוטין לטראמפ: האפשרות הראשונה היא של "שיחה קטנה בצד" (pull-aside talk) – שיחה קצרה לצורך היכרות ותיאום עמדות; האפשרות השנייה, והפחות סבירה, לטעמי, היא של שיחות מלאות העשויות להימשך שעות אחדות, שבמהלכן יידונו כל הסוגיות הנמצאות במחלוקת: המעורבות הרוסית באוקראינה, סוריה ועתידו של אסד, איראן וחזבאללה ועוד.

לדעתי, ארה"ב מכינה התקפה בסוריה כדי לחזק את עמדתה במו"מ המתקרב של ה-G20. בעידן הפוסט-אמת, הממשל האמריקני יכול לגייס עובדות שלא נבדקו באופן אמפירי, זאת על מנת לשרת את האינטרסים הגאו-פוליטיים שלו. זה לא בהכרח אומר שהממשל משקר: בעידן הפוסט-אמת, האמת נמצאת באחת מהגרסאות, בצד גרסאות נוספות שאינן בהכרח אובייקטיביות. עידן הפוסט-אמת אינו אומר שתם עידן האמת, וכי אנחנו חיים בעידן השקר, אלא משמעו – קיום ריבוי גרסאות כאשר האמת מסתתרת ב"ארכיאולוגיה" של הגרסאות. בעידן הפוסט-אמת, לעובדות אמפיריות אין משמעות. ארגון וולונטרי בארה"ב בשם politifact מצא, כי 70% מהטיעונים של דונלד טראמפ נופלים בין הקטגוריות "שקר מוחלט", "שקר חלקי" או "אמת חלקית". היכן נופלת האמירה של טראמפ כי יש בידיו מסמכים המוכיחים כי אסד מכין התקפה כימית? אפשר רק לתהות.

ד"ר יבגני קלאובר הוא פרשן פוליטי, חוקר ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בסכסוכים אתניים, בדמוקרטיות בהתהוות ובפוליטיקה השוואתית